לא כתבתי כאן הרבה זמן אבל מסתובבת תמידית.
נכנסתי לחודש תשיעי שבוע 37 ( תלמ ב12 בנובמבר..)
מעניין אם יש כאן עוד כמה בשלב שלי.
חיכינו להריון הזה ברמה שאין לתאר.
ההתחלה היתה מעט קשה פיזית הרבה בחילות הקאות עייפות ירידה במשקל וכו' אבל היינו מאושרים מכל שניה. לקראת לג בעומר התחלתי להרגיש טוב עד שבשבועות אירחתי חצי קהילה בבית.
ההריון עבר קל ומשעמם בה.
ועכשיו פתאום לא מבינה מה עובר עלי.
הפכתי להיות אישה עצבנית עייפה מעופפת שוכחת דברים מתעצבנת על זה וחוזר חלילה. בקושי מתפקדת מהעבודה למיטה..
יש לי כאבים מטורפים ברגל ימין( יכול להיות ורידים??)
דימום מהאף פלוס גודש באף. העובר לא מפסיק לבעוט ( בה סימן משמח מאוד) ולא נותן לי לישון. צרבות. אבל גולת הכותרת זו אני..
לא מזהה את עצמי. מדוכדכת בכיינית רגישה.
לא מפוקסת. נסענו יום חמישי האחרון לאירוע בדרך חזור ניסיתי להרדם והתכשיטים הציקו לי הורדתי אותם ושמתי בתוך שקית מפה לשם נעלמה השקית עם טבעת האירוסין טבעת הנישואין ושרשרת יקרה מיהלומים שקיבלתי מחמותי ליום נישואין הראשון שלנו.
מיום חמישי בלילה אני באבל טוטאלי.
בוכה כאילו מישהו מת.
את האמת שאני בעצמי לא שמתי לב למצבי הרוח. בשבת בלילה כשבעלי רצה שנהיה ביחד התפרצתי עליו בבכי שהוא חושב רק על עצמו שהוא לא תומך בי.
המסכן ככ השתדל השבוע.
הייתן צריכות לראות אותו הוא פתח שני עיניים ענקיות סגר ופתח את הפה ואז הסתכל עלי במבט מוזר עד מפוחד ופשוט שאל "מאיזה כוכב צנחת לי עכשיו?"
לקח לשנינו זמן להרגע ולדבר פתוח.
ואת האמת נחמץ לי לשמוע אותו הוא דיבר בכנות ובכאב.. בשבוע האחרון הוא מרגיש שהוא חי עם אישה אחרת..
מה שהוא לא עושה לא טוב.
כמה שהוא משתדל זה לא מספיק.
אני מאבדת דברים ומאשימה אותו.
לא מתרגשת ללידה.
לא הזמנו כולם.
לא תיאמנו כלום.
כאילו אני לא אמורה ללדת בחודש הקרוב
כמין הדחקה כזו.
אני בטבעי אדם פעלתן שמח ומאורגן..
מה קורה לי?? יש כדורים שיכולים לעזור?
אני חושבת שאם אהיה תשושה פחות אהיה יותר בשליטה.
מה מוביל לעייפות הזו? הברזל טיפה נמוך אבל לונרא כדבריהנשל הרופאה.. אני נוטלת פרנטל ותוספת כדורי ברזל של מכבי.
מה עוד יכולה להיות הסיבה?
יש דבר כזה דיכאון לפני לידה?
אני יודעת שיצא לי ארוך. אבל פשוט פרקתי. תוך כדי גם עשיתי לעצמי סדר בים הגועש..
אני עובדת כל יום עד ארבע ויש לי גם נסיעה יומית הלוך וחזור. לא מחזיקה את עצמי. בקושי מחייכת מתפקדת על אש נמוכה. מחכה רק לגערה מהבוס.
אני לא מעוניינת לצאת לחופשה לפני הזמן כי אחותי מתחתנת בבלגיה( אאוטינגגג) ואני ממש רוצה שהחתונה שלה תצא לי בתוך החופשת לידה כך שלא שווה לי לצאת עכשיו...
מסקרן אותי מה קרה שבוע האחרון ששיבש את כל המערכות. כי עד לששבוע האחרון שרדתי יפה
כמה שאלות:
א. ארדימלו פליפ או אפפה בייבי קרוז- מה עדיף?
שמעתי על שתיהם מחברה בעבודה ואין לי כוח לעשות סקר שוק.. עגלה זה באמת דבר כזה חשוב? למה? אם יש לנו רכב שבו מתניידים בדכ?
ב. תיק לביח מתי מכינים? מה חשוב לא לשכוח? ולמה צריך להכין מראש? תמיד יש זמן מתחילת הצירים עד שיוצאים לבית חולים בטח בלידה ראשונה.. אפשר לארגן אז?
ג. שווה ללכת ליועצת הנקה עכשיו לפני הלידה? יהיה לה איך לעזור לי לפני שיש תינוק? (הייתי בקורס הכנה פרטי והעבירו לנו שיעור על הנקה..) יש לי פטמות שקועות...
ד. אחרי הלידה מתכננת לחזור הביתה ולא לאמא. אנחנו גרים רחוק ובעלי לא יכול לקחת יותר מ4-5 ימי חופש מהעבודה בנוסף לכך שבית החולים שבו אני רוצה ללדת קרוב אלינו. החלטנו שלא הגיוני להטלטל בדרכים עם תינוק בן יומיים כדי להיות אצל ההורים כמה ימים... יש המלצות איך להתארגן כדי שאוכל לנוח בשבועיים הראשונים שאחרי הלידה בלי עזרה צפופה ( בעלי בעבודה) חשבתי להזמין עוזרת.. אוכל נצטרך לקנות ולהעזר בחברה מסביב.. אמא שלי תבוא ליומיים שלוש תבשל ותקפיא. עוד משהו?? יש כאן זוגות צעירים שחזרו הביתה אחרי לידה ראשונה?
סליחה על האורך. כפיים למי שרדה.
ותודה שיש את הפורום!
מה הייתי עושה בלעדייכן?
נכנסתי לחודש תשיעי שבוע 37 ( תלמ ב12 בנובמבר..)
מעניין אם יש כאן עוד כמה בשלב שלי.
חיכינו להריון הזה ברמה שאין לתאר.
ההתחלה היתה מעט קשה פיזית הרבה בחילות הקאות עייפות ירידה במשקל וכו' אבל היינו מאושרים מכל שניה. לקראת לג בעומר התחלתי להרגיש טוב עד שבשבועות אירחתי חצי קהילה בבית.
ההריון עבר קל ומשעמם בה.
ועכשיו פתאום לא מבינה מה עובר עלי.
הפכתי להיות אישה עצבנית עייפה מעופפת שוכחת דברים מתעצבנת על זה וחוזר חלילה. בקושי מתפקדת מהעבודה למיטה..
יש לי כאבים מטורפים ברגל ימין( יכול להיות ורידים??)
דימום מהאף פלוס גודש באף. העובר לא מפסיק לבעוט ( בה סימן משמח מאוד) ולא נותן לי לישון. צרבות. אבל גולת הכותרת זו אני..
לא מזהה את עצמי. מדוכדכת בכיינית רגישה.
לא מפוקסת. נסענו יום חמישי האחרון לאירוע בדרך חזור ניסיתי להרדם והתכשיטים הציקו לי הורדתי אותם ושמתי בתוך שקית מפה לשם נעלמה השקית עם טבעת האירוסין טבעת הנישואין ושרשרת יקרה מיהלומים שקיבלתי מחמותי ליום נישואין הראשון שלנו.
מיום חמישי בלילה אני באבל טוטאלי.
בוכה כאילו מישהו מת.
את האמת שאני בעצמי לא שמתי לב למצבי הרוח. בשבת בלילה כשבעלי רצה שנהיה ביחד התפרצתי עליו בבכי שהוא חושב רק על עצמו שהוא לא תומך בי.
המסכן ככ השתדל השבוע.
הייתן צריכות לראות אותו הוא פתח שני עיניים ענקיות סגר ופתח את הפה ואז הסתכל עלי במבט מוזר עד מפוחד ופשוט שאל "מאיזה כוכב צנחת לי עכשיו?"
לקח לשנינו זמן להרגע ולדבר פתוח.
ואת האמת נחמץ לי לשמוע אותו הוא דיבר בכנות ובכאב.. בשבוע האחרון הוא מרגיש שהוא חי עם אישה אחרת..
מה שהוא לא עושה לא טוב.
כמה שהוא משתדל זה לא מספיק.
אני מאבדת דברים ומאשימה אותו.
לא מתרגשת ללידה.
לא הזמנו כולם.
לא תיאמנו כלום.
כאילו אני לא אמורה ללדת בחודש הקרוב
כמין הדחקה כזו.
אני בטבעי אדם פעלתן שמח ומאורגן..
מה קורה לי?? יש כדורים שיכולים לעזור?
אני חושבת שאם אהיה תשושה פחות אהיה יותר בשליטה.
מה מוביל לעייפות הזו? הברזל טיפה נמוך אבל לונרא כדבריהנשל הרופאה.. אני נוטלת פרנטל ותוספת כדורי ברזל של מכבי.
מה עוד יכולה להיות הסיבה?
יש דבר כזה דיכאון לפני לידה?
אני יודעת שיצא לי ארוך. אבל פשוט פרקתי. תוך כדי גם עשיתי לעצמי סדר בים הגועש..
אני עובדת כל יום עד ארבע ויש לי גם נסיעה יומית הלוך וחזור. לא מחזיקה את עצמי. בקושי מחייכת מתפקדת על אש נמוכה. מחכה רק לגערה מהבוס.
אני לא מעוניינת לצאת לחופשה לפני הזמן כי אחותי מתחתנת בבלגיה( אאוטינגגג) ואני ממש רוצה שהחתונה שלה תצא לי בתוך החופשת לידה כך שלא שווה לי לצאת עכשיו...
מסקרן אותי מה קרה שבוע האחרון ששיבש את כל המערכות. כי עד לששבוע האחרון שרדתי יפה
כמה שאלות:
א. ארדימלו פליפ או אפפה בייבי קרוז- מה עדיף?
שמעתי על שתיהם מחברה בעבודה ואין לי כוח לעשות סקר שוק.. עגלה זה באמת דבר כזה חשוב? למה? אם יש לנו רכב שבו מתניידים בדכ?
ב. תיק לביח מתי מכינים? מה חשוב לא לשכוח? ולמה צריך להכין מראש? תמיד יש זמן מתחילת הצירים עד שיוצאים לבית חולים בטח בלידה ראשונה.. אפשר לארגן אז?
ג. שווה ללכת ליועצת הנקה עכשיו לפני הלידה? יהיה לה איך לעזור לי לפני שיש תינוק? (הייתי בקורס הכנה פרטי והעבירו לנו שיעור על הנקה..) יש לי פטמות שקועות...
ד. אחרי הלידה מתכננת לחזור הביתה ולא לאמא. אנחנו גרים רחוק ובעלי לא יכול לקחת יותר מ4-5 ימי חופש מהעבודה בנוסף לכך שבית החולים שבו אני רוצה ללדת קרוב אלינו. החלטנו שלא הגיוני להטלטל בדרכים עם תינוק בן יומיים כדי להיות אצל ההורים כמה ימים... יש המלצות איך להתארגן כדי שאוכל לנוח בשבועיים הראשונים שאחרי הלידה בלי עזרה צפופה ( בעלי בעבודה) חשבתי להזמין עוזרת.. אוכל נצטרך לקנות ולהעזר בחברה מסביב.. אמא שלי תבוא ליומיים שלוש תבשל ותקפיא. עוד משהו?? יש כאן זוגות צעירים שחזרו הביתה אחרי לידה ראשונה?
סליחה על האורך. כפיים למי שרדה.
ותודה שיש את הפורום!
מה הייתי עושה בלעדייכן?
