אחי ועוד אחות שלי 17.5

אחות של גיסי 16

אחות של חבר שלי 15.5

כי בגיל 15.5 גם עם אישור הורים, גם לפני 15 שנה, לא היה ניתן להתחתן ברישום ברבנות.

אני מאמין שהיום היא בערך בת 50-60.

פשוט הזוי ולא ברור לי העניין הזה!!

יש גם אנשים בני 25-30 שלא בוגרים.

אבל בחייך!מה בני 16 מבינים בחיי נישואין על כל המשתמע מכך?

פרנסה?ילדים?התחייבויות?וכו'..וכו'..

אבל תלוי מי

נערים בני 15 היו כבר חיילים מיומנים.

המציאות הרגילה כיום היא שנערים בגיל 17 לא בשלים לחתונה, אבל יש יוצאי דופן, וזה תלוי הרבה גם בחינוך.

ברור שלא מתאים לכל אחד. אבל את לא יכולה להתכחש למציאות.

בס"ד

את עוברת שיעורי כלכלת בית חובה?

הקב"ה מנחית לך מידע לראש?

מבחינת לימוד טכני יש בנות בנות 16 שיודעות יותר טוב ממני לנהל בית...

בתור אחת שאין לה מושג בבישול וניקיון.

בקושי להפעיל מכונת כביסה אני יודעת.

ואני בת 19.

לדעת לנהל בית זה לא עניין של גיל.

את יכולה לדבר על מוכנות נפשית ואז אולי יהיה דיון לגיטימי, אבל לדבר על ניהול בית זה ממש לא קשור לגיל.

לא התכוונתי בישול וניקיון.

זה יודעות גם בנות 10.

אלה כל מה שזה אומר.

תחשבי לבד על ניהול הבית שלך ותביני על מה אני מדברת.

בס"ד

כלכלה זה דבר שלומדים עם החיים, לנהל כסף נכון וכאלה..

אם הילדה אחראית זה סבבה.

[אגב, גם בנושא הזה אין לי שמץ של מושג. שונאת בנקים ולא מבינה בהם כלום.]

עכשיו היא בגיל 40 בערך. עלתה מתימן בשנות ה-90

מאיזה עיר אתם בפרס?

דוברת? 

(: 

בס"ד

לא כ"כ מהר כדאי להאשים אותם.

בעייני זה חוסר אחריות לומר כאלו דברים, הם אנשים בוגרים ממך עם שיקול דעת וניסיון יותר ממך, למה את מרשה לעצמך לומר שזה חוסר אחריות? 

את חושבת שזה בסדר למתוח עליהם ביקורת? אני לא 

זה כמו לתת לבן שלוש לנהוג בטענה שהוא יודע את החוקים או לשים אקדח בידיים של ילדה בת 7 
חוסר אחריות 

במילים אחרות, די לדעות הנחרצות האלו נגד אורח חיים והחלטות בחיים של אנשים אחרים. 

יש המלצה כללית של "18 לחופה", אבל בפועל התחתנו גם בגיל צעיר בהרבה.

"אמר רבא וכן תנא דבי ר' ישמעאל: עד כ' שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיון שהגיע כ' ולא נשא, אומר: תיפח עצמותיו! אמר רב חסדא: האי דעדיפנא מחבראי דנסיבנא בשיתסר, ואי הוה נסיבנא בארביסר הוה אמינא לשטן גירא בעיניך"

כלומר, אני עדיף מחברי בגלל שהתחתנתי בן 16, ואם הייתי מתחתן בן 14 הייתי אומר לשטן "גירא בעיניך"(יש לזה כמה פירושים והמשותף להם, שזה דבר טוב.)

את צריכה להבין שזה מאד מאד לא פשוט... גם אם ההורים מתנגדים לקשר באופן מובהק- הורים לא יכולים בכל מקרה לבוא ולומר אנחנו לא מסכימים לחתונה הזו... דבר ראשון, לרוב הורה לא רוצה למחוק את מערכת היחסים שלו עם ילדו במקרה שהוא יעדיף להתחתן בגיל צעיר בניגוד לדעתו, דבר שני- מערכת יחסים של בחורים ובחורות צעירים אין משמעו דבר שלילי לגמרי. לפעמים יש בקשר הרבה צדדים חיוביים ולבוא ולשבור את הקשר הזה יכול לגרום לנזק עצום נפשי אצל הזוג ודבר שלישי, זה ממש לא הולך כך שברגע שההורה אוסר, הקשר הנפשי נגמר, ויכול לצאת מצב שזוג רוצה להמשיך את הקשר ומגיע למקומות לא טובים בניסיון לחכות לגיל מבוגר יותר ולכן עדיף שהזוג הצעיר כבר יתחתנו צעירים ויגדלו יחד ולא יגיעו למקומות אלו...

בנוסף, גם אני לרוב לא בעד נישואים בגיל צעיר, אך אני רואה שגם לזוגות שנישאים בגיל מבוגר, נכונו אתגרים לא פשוטים ובגרות היא לא תלוית גיל בהכרח, אלא חסינות נפשית, ניסיון ורצון שמגיע מהמקום הנכון לבניית בית. אז נכון, ייתכן שתהיה להם דרך קשה יותר לעבור, אך זה לא בהכרח מביא לגירושין, החיים הם לא שחור לבן...

לי נראה חבל לרוץ לנישואין מראש בגיל צעיר מאד, כי מפסידים חוויות שאי אפשר לחוות בתור רווק/ה...

תווי פנים ילדותיים גם כשזה היה מקובל.

אני התחתנתי עם בעלי כשהייתי בת פחות משבע עשרה (אם אני זוכרת נכון, החוק אז היה שמותר מגיל שבע עשרה.) והוא בן שבע עשרה וקצת.

לא נעזרנו בהורים מאז שהתחתנו, להורים שלי פשוט לא היה לעזור והוא יתום מאם מגיל צעיר.

היום אחרי מעל 20 שנה אני מודה לה' יום יום שזה מה שעשינו, וכן, אני גם היום בפרספקטיבה של 20 שנה + אני חושבת שהיינו מספיק בוגרים בשלב הזה בחיינו כדי להחליט. 

וב"ה אנחנו מגדלים 8 ילדים ברווח ובנחת.

מה אני באה לומר? שאם מתחת גיל 18 נערים לא מספיק בוגרים להתחתן, זו רק אשמת המרובעות של החברה שלנו.

יכול להיות שמה שעברתם ב-17 שנה אחרים לא עברו ב-30 שנה

זה שאתם לא בוגרים ואתם לא מסוגלים לסמוך על אנשים שלא בגיל שלהם זה בעיה שלכם

שאני מסכים עם כל מילה. 

אבל כף זכות על ההורים הם פשוט חושבים שהיום זה כמו פעם. 

נישואין זה עול. נקודה. כמובן שזה כל הדברים היפים והטובים והזוגיות והאחדות והתיקון וכו' וכו'. אבל זה עול. עול של פרנסה ועול של גידול ילדים ועול של ניהול בית.

רוב הבנות , לפני שהן מכניסות את עצמן לזה, מספיקות לחיות כמה שנים שבהן הן עצמאיות, ועושות הרבה מאוד דברים שבתור נשואות הן לא יכולות.

האם בחורה שהתחתנה בגיל 16 ואחרי שנה נולד לה ילד, ועוד ילד, ועוד ילד לא מסתכלת על חברות בנות גילה ולפעמים קצת מקנאה בחופש שלהן? או קצת מרגישה חנוקה? או מרגישה קצת פספוס ותסכול?

אל תענו לי בסגנון "נישואין זה החיים האמיתיים וזה הכי חשוב וכו' וכו" כי גם אני יודעת את הדברים האלה.

אני מדברת על רגשות שעלולים לעלות בלי קשר לאידאולוגיה הגדולה, ועלולים לגרום להרבה תסכול ופגיעה בבחורה ובזוגיות.

יש כאלה שהתחתנו מוקדם ומרגישות החמצה,

הן לא יודעות שבעצם הן לא הפסידו כלום

אני התחתנתי בגיל 25 ואני לא מצטערת על שום דבר שעשיתי ברווקותי. עשיתי המון דברים טובים וחשובים וגם מהנים שבתור נשואה לא יכולתי לעשות אותם.

ומלבד זאת- אם יש תחושה של החמצה זה לא כ"כ משנה מה הן יודעות או לא. תחושה היא תחושה ורגש הוא רגש.

אשריך.

יש מלא דברים שאתה יכול לעשות בתור רווק.

אבל האמת היא שאצל בחורות זה שונה, כי נשים הרבה יותר "כבולות" לבית מאשר גברים, מטבע הדברים. אישה בהריון או מניקה (שזה בערך המצב התמידי של הרבה נשים..) הרבה הרבה יותר מוגבלת מאשר בעלה.

אם ברווקותי עשיתי דברים שבגללם נעדרתי מהבית למשך חודש- אז ברור שעכשיו אני לא יכולה. ועשיתי הרבה כאלה...

וזו עבודת המידות שלנו, בכל תחום

זה לא קשור לנישואין או לרווקות

תמיד מהצד שלנו, יראה לנו יותר אטרקטיבי דוקא הצד השני

וזו עבודה- להיות שלם במה שניתן לנו

היינו בהלם מוחלט , זה לא היה מקובל בכלל.

בסוף התיכון היא כבר ילדה בת.

דעתי האישית - מוקדם מידי, נישואים ומשפחה זה תיק שמכיל הרבה אחריות הרבה ויתור שבגיל מוקדם יכול בקלות להתפרש כתסכול שלא נדבר על הורות בגילאי העשרה....

שאתה הורה בגיל צעיר מידי ההתפתחות האישית שלך נעצרת על כל המשתמע מכך וזה דבר שלא כדאי להקל בו.

http://www.benyehuda.org/kotik/ch3.html

או השייך היה לוקח אותה לא יודע אם זה נכון אבל ככה מספרים אבל זה נראה לי סתם חתונה על הנייר

כיום 16.5.

אני התארסתי בגיל 16 ו11 חודשים

ממה שאני ראיתי בעיניים זה גיל 16

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.