ששתיית חצי כוס יין אדום (אני שתיתי רק רבע)

עוזרת עם הצירים.

אם הם לא אמיתיים ולא מקרבים ללידה, הם נרגעים.

אם הם אמיתיים, היין עושה אותם סדירים.

מה גם שבזכות היין נרדמתי לשתיים וקמתי רעננה לצירים סדירים.

בהצלחה.

(יש האומרים ששתיית אלכוהול בהריון אסורה. לשיקולך)

הייתי צריכה לדייק.

העניין הוא שאני לא בטוחה שרבע כוס יין היא הרסנית...

ובכל מקרה דובר כאן על הרבה מעבר לטעימה. חצי כוס זה המון אלכוהול בשביל עובר שבקושי שוקל שלוש קילו. השליה לא מסננת.

שותים חצי כוס יין וזה מגיע לעובר?

איך זה משפיע עליו?

אין שום כמות אלכוהול שהוכחה כבטוחה לצריכה בהריון.

על חלקם לא ישפיע כלל, על חלקם פגיעות קלות שלא ידעו בכלל שזה מאלכוהול - ועל חלקם פגיעות חמורות מאוד ר"ל.

גם אחרי הלידה לא הייתי נותנת לתינוק חצי כוס יין. עלולה להיות פגיעה חמורה בגוף הצעיר והפגיע שלו, ואני לא מוכנה לקחת את הסיכון.

ק"ו לפני הלידה...

חצי כוס היין שאת שותה מתפזרת יפה בכל הגוף הבוגר שלך ובהתאמה, באחוזים של נפח הדם, לשיליה (שמסננת) ואז לעובר.

התזונאית טובה קראוזה:

אלכוהול:מומלץ להימנע לחלוטין מאלכוהול במהלך ההריון. זאת משום שלא ידוע אם קיים סף שמתחת לו בטוח לשתות משקאות אלכוהוליים. חשוב לדעת שכל כמות של אלכוהול שאת שותה מגיעה לעובר: אלכוהול עובר שליה ב-100%, נכנס למוח של העובר וגורם לנזק בלתי הפיך. נושא נזקי האלכוהול בהריון הוא נושא חדש יחסית, ונכנס ללימודי הרפואה רק לפני כמה שנים.

http://www.tzuna-tova.co.il/index2.php?id=49&lang=HEB

משרד הבריאות:

בתחילת ההריון היה לי ממש חשק עצום לשתיית יין.

שתית כחצי כוס כל יום.

הרגשתי שאני ממש חייבבבבבתתתת כאילו אני מכורה.

כעת בחודש שמיני. 

פחדדדד!!!

ההמלצות הם בגלל המיעוט שכן קורה משהו.

א. את יכולה להיות רגועה (בעזרת השם כמובן) מבחינת לידה "מוקדמת". אמנם 35 זה לא ממש בזמן אבל זה גם לא ממש מוקדם. אם התינוק בסדר (מה שקורה ברוב המקרים, שוב, בעזרתו יתברך), ומשקלו בסדר, תלוי במדיניות של כל בית חולים אבל לא צריך פגיה בכלל או עד שבוע 36 מקסימום.

ב. לא מעכבים לידה שמתפתחת בשבוע כזה, מהסיבות שמניתי לעיל.

ג. שווה להקפיד על שתיה מרובה מאוד, ומנוחה - חוסר נוזלים הוא מהגורמים לצירים מוקדמים

ד. שווה לגשת לקופת חולים לבצע בדיקת שתן - דלקת בשתן גם היא מהגורמים לצירים מוקדמים (תתכן דלקת גם בלי שאת מרגישה סימפטומים).

בהצלחה ובעז"ה לידה קלה בעיתה ובזמנה, ובבריאות!

לפי הרופאה שלי אם ההפרשות הם רק אחרי שינה אז אין בעיה לשלוח למסגרות.

תרגישי טוב!

ולא דלקת.

יש שני דברים שיכולים לעזור:

1. מגבונים לניקוי העיניים של ד"ר פישר

2. קומפרסים עם תה קמומיל או לכל הפחות לנקות לו בעדינות עם צמר גפן טבול בתה קמומיל- מאד מרגיע, מנקה ומרפא

עם ידיים לא נקיות. שלט יזדהם בסוף. 🙄

לק"י

המטפלת צודקת שהיא לא רוצה שילדים יגיעו עם ספק דלקת עיניים. מצד שני, אני לא אלך לרופא על כל קשקוש...

ולפעמים אני מתחילה בשמונה, ואז להודיע רק בבוקר שלא אגיע זה בעייתי. למרות שלפעמים אין ברירה.

(הפעם הודעתי מראש שיש סיכוי שלא אגיע גם היום. אבל בבוקר לפני שהוא קם הוא היה נראה בסדר. הודעתי בעבודה שלא אגיע בגלל שלשולים של ילדה אחרת, ואז הוא התעורר וראיתי ששוב יש הפרשות. מזל שהם הסתנכרנו ביחד😅).

טוב שמחר שישי ואני בבית, ואז שבת. ומאמינה שעד יום ראשון יהיה בסדר (נשאר להתפלל שגם הילדה השניה תהיה בסדר. כי היא כמה ימים עם שלשולים פעמיים ביום בערך. ואין לי כח לעשות בדיקת צואה, שכנראה נקבל תוצאות אחרי שזה יעבור).

שההפרשות היו בעיקר בבוקר.

העיניים האדומות זה כן מחשיד בכיוון...

נראה לי שכדאי ללכת לרופא לבדוק🤭

לק"י

לכן אתמול באמת היה לי חשוד יותר.

אבל מעניין אם זה מדביק בלי הפרשות.

האמת שאני אף פעם לא ראיתי שזה מדבק בתוך המשפחה, מלבד אצל התאומים, שתמיד נדבקו זה מזה. ולכן תמיד מוזר לי שאומרים לא להגיע למסגרת כשיש דלקת עיניים...

אבל אולי באמת ילדים קטנים יותר נוטים להדבקי זה את זה🤷‍♀️

לק"י

אני חושבת שבעיקר בגילאים הקטנים יש דלקות עיניים (לפחות עם הפרשות).

אבל לכאורה כן הייתי מצפה שאם יש שתי אחיות בבית אחד, ושתיהן קטנות ונוגעות בכל דבר (כמו שקורה בגן) - הן יידבקו זו מזו...

התאומים ממש ישנו ביחד באותה מיטה ולכן נדבקו. להרגשתי אם בגן לא משכיבים את הילדים לישון באותה מיטה ולא נותנים להם לאכול מאותה כפית - אז אין סיבה שיידבקו.

אבל טוב, לא אני קבעתי את הכללים...

שילדה אחת נדבקה מאחיה.

היו לכם עוד פעמים דלקות עיניים?

לכן הסקתי מה שהסקתי. וזה לא שהבית שלנו יודע לשמור על היגיינה מיטבית...

תסבירו לי אחת ולתמיד למה מותר לשלוח ילד עם נזלת ואסור לשלוח עם דלקת עיניים.

מעולם לא הבנתי את ההבדל.

לק"י

שאלה טובה...

אם כי, אולי דלקת עיניים חמורה יותר מנזלת.

בעיקרון דלקת עיניים היא השלב שאחרי הנזלת (לפחות לפי רופא הילדים שלנו, שאומר לקנח היטב את האף כשאנחנו מגיעים עם דלקת עיניים), ועיניים הן כבר איבר רגיש, לכן נזהרים...

ז"א הסיכוי שנזלת תסתבך לאיזה משהו נמוך

הסיכוי שדלקת עיניים תסתבך יותר גבוה.

ואם היה אסור לשלוח ילד עם נזלת אז הילד שלי היה בבית 365 ימים בשנה

אבל אולי קל יותר ביניהן לבין דלקת עיניים מאשר בין נזלת אלרגית לנזלת חיידקית?

אבל היו לו הרבה הפרשות כל בוקר, אני רואה עכשיו שכתבת ששתי העיניים עם הפרשות, לבן שלי היה רק מעין אחת ל3 שבועות.

לק"י

אצל הבן שלך היו לו גם במשך היום?

אבל במהלך היום לא היה משהו חריג. לפעמים הוא שפשף את העין יותר אבל לא קבוע.

מכירה את ההרגשה,

גם לי היה ילד אחד שנולד בהפתעה עם מניעה של גלולות וזה יצר יחסית הרבה ילדים צפופים יותר מהמתוכנן.

את לא צריכה להצטדק מול אנשים ולנסות להתעלם מתגובות או הבעות פנים של אנשים. אני נוטה להאמין שרוב האנשים עם טקט ויאחלו מזל טוב בלי לנבור ולתקוע משפטים.

ב"ה שתרווי מהילדים רק נחת, נכון ההתחלה קשה, אבל ממה שאני רואה כשהם צפופים הם גדלים להיות חברים ממש קרובים אחד של השני!

בגלל שציינת שאת מובכת, אפשר, בחיוך, להגיד "את האמת" בהומור ובצורה מעודנת:

"יצא בטעות אבל שמחים מאד בטעות הזו!"

כאלה...

כי בסוף הילד יגדל וזה יגיע כם לאזניו

אבל כאן בכל מקרה זה כמה ילדים אז שומדבר לא מכוון לאחד ספציפי אלא לכל המצב.

עקרוני יותר זה שיש בתים שבהם זה נושא פתוח שלא מסתירים גם אם לא עושים מזה עניין - מתנה שנתנו לנו בלי שרצינו. זה יכול לפגוש בעוד הקשרים כמו ילד עם צרכים מיוחדים.

מודה לה' עליו כל יום

הוא כבר גדול בגיל ביהס

אבל אם היה שומע את זה שלא התכוונו שיוולד, זה נראב לי מטלטל ומסעיר מאד. ומידע שיכול רק לתסבך ילד ולא להצמיח

ואני סבבה לגמרי

יודעת שההורים שלי אוהבים אותי ושמחים בי כמו בשאר האחים ואין תופעות לואי

לק"י

אם מעודד אותך, אז סביר להניח שרוב האנשים לא יודעים שזה היה "בטעות". אולי הם בכלל חושבים שרציתם או שלא מעסיקים את עצמם בזה....

לק"י

בכמה הפרש יש, ולמה יש צפופים או לא...

כל מיני דברים שיקלו עליך, ועל השפיות שלך.

כמו מישהי שמקפלת לך כביסה

קניות עם משלוחים עד הבית

ארוחות מבושלות לתקופה

לצאת לבית הבראה לנשום לעצמך, לעכל

ממש ממש ממליצה להיות עם יד על הדופק,

לשים לב שאת לא נכנסת לדיכאון מזה.

לראות מה עושה לך טוב, ולהקפיד על זה פעם בשבוע.

בכל מחיר. (משפחתי, כלכלי וכו')

לא ממש עכשיו, קצת תתאוששי, אבל בכללי.

חוג, בית קפה פעם בשבוע

חברה טובה, סרט/ספר טוב

חיבוק גדול

ובע''ה שתרגישי מהר שהיה מדויק לכם ❤️

ברור שהכל מרגיש לך מבהיל וגדול ומפחיד

אבל יש לך עזרה כרגע מבעלך והגדולים והם יגדלו יחד קרובים בגיל ויגיע שלב שהם מעסיקים אחד את השני ואני כן אציע לך אחרי שתרימי קצת את הראש - קחי עזרה. ובינתיים עם העזרה הקיימת תנוחי ככל יכולתך. זו המשימה שלך כרגע.

בסוף בסוף לא משנה הנסיבות - זה מצב קיים וכך השם סיבב ורצה.

ומזל טוב! תראי שבסוף הקושי יתגמד עם הזמן ככל שיגדלו ויהיה בסדר♥️ הרבה נחת!!

תקבעי לרופאת נשים. אולטרסאונד לבדיקת דופק סביב שבוע 7-8. תנסי בהקדם להגיע לקבל הפניות לשקיפות וסקירה כדי שתספיקי תורים. או שתנסי לקבוע כבר בלי הפניה ולהביא אח''כ. תראי אם עובד לך.

אני באתי לרופא פריון עוד פעם אחת לסיכום ולהנחיה מתי ואיך להפסיק תמיכה. אבל תראי מה הם עונים לך.

המשכתי תמיכה בשבועות הראשונים, אבל זו היתה תמיכה נרתיקית אז לא יודעת לגבי דופסטון...

המנעות מדברים כמו כל הריון רגיל! שיהיה בקלות

את רופאת הפריון חפשתי את התור היה הכי זמין והייתה אישה (בדיעבד זה לא היה כזה משנה כי היא רק עשתה איתנו שיחות ולא בדיקות או טיפולים בעצמה)

זו הרופאה שתלווה לכל ההריון? זה בעייתי להחליף מרופאת פריון (היא גם רופאת נשים)?

היא עושה בעצמה את אולטאסאונד?

יש המלצה למישהי במכבי בירושלים?

רופאי פריון לא מקבלים גם למעקב הריון. אבל אם היא כן אז ברור שאפשר.

לגבי אולטרסאונד בחדר זה ממש תלוי קופה וסניף אז אין לי מושג, לפעמים עושות לפעמים הולכים לטכנאית. ואני לא במכבי ירושלים חח. בהצלחה!

הן אמרו להמשיך עם הדופסטון כרגיל, ולחזור על בדיקת בטא ביום ראשון.

שאלתי לגבי תור לרופאת נשים והן אמרו שזה מוקדם לקבוע תור לרופאת נשים לפני שעוקבים אחרי העלייה בבטא.

הכוונה שצריך תור לעוד שבועיים- שלוש, נכון? באמת רוב הרופאים לא זמינים לזמן הזה ממה שבדקתי.

לזכרוני הוא לא כדור שתלוי בשעה אם לוקחים רק אחד ביום וגם אם לוקחת 2 לא אמור לשנות הפרש של שעתיים.

בכל מקרה אותי הנחו להמשיך דופסטון (בגלל דימומים בעבר) עד שבוע 12, כשהשליה מתחילה לתפקד טוב, אז מניחה שלפחות עד שיראו דופק ירצו שתמשיכי...

ככה ששתי האפשרויות - לקחת ב-2 או לחכות ל-4 - הגיוניות.

בשעה טובה ובידיים מלאות!

הבנתי שצריך לרווח את המנות שלא יהיה צפוף מידי.

הכי הגיוני בעיני להמשיך לקחת כרגיל בשתיים כי אין בזה שום נזק, גם במקרה הלא סביר שיגידו לך לעצור.

ואם את לא רוצה אז אפשר גם לקחת ב-4 ואז את הבא בתור שעה אחת אחרי הזמן הרגיל ואת זה שאחריו - כבר כרגיל...

שבוע להוריד ל-2 ואז אחרי שבוע להוריד לאחד ביום... מבינה למה הגיוני להמשיך?

בשעה טובה!!!!

שיהיה בקלות בבריאות וידיים מלאות

שיהיה בקלות בבריאות בידיים מלאות!

אין לי מושג מעבר לזה לגבי הריון לאחר טיפולים

ממש לא להפסיק

תתיעצי עם הרופא שלך

להוסיף עדשים כתומות למרק כתום

מג'דרה

קינואה

אדממה

טופו- לחפש מתכונים ברשת

לביבות ירקות עם קטניות

גרגירי חומוס ברוטב אדום פיקנטי עם אורז/ קוסקוס

צלחת ממרח חומוס (ביתי?) עם שמן זית וזעתר לנגב עם פיתה (אפשר שדרוגים כמו בחומוסיות- בצל ופטריות/ טחינה/ תבשיל עדשים ירוקות/ קצת חריף וכד' עם סלט קצוץ בצד)

שקשוקה

פלאפל

אורז ומעליו רוטב אדום של שעועית לבנה.

זה מפוצץ חלבון וברזל וילדים אוהבים את זה ממש ממש.

אפשר גם אורז מג'דרה.

למשל קילו בשר טחון ברמי לוי עולה 43 ש''ח, ואני מדבר על 100% בשר ולא על דברים מוזרים.

מהכמות הזאת אפשר להכין קציצות ברוטב, בכמות כזאת שתספיק למשפחה לכמה ימים.

בנוסף, בבשר ודגים יש יתרונות שאין באף ביצה או קטניה.

אומגה 3 - אין בקטניות וביצים.

ברזל - נספג פי כמה מבשר ודגים לעומת קטניות וביצים. בלי מנה בשרית, הסיכוי לאנמיה עולה משמעותית.

חלבון - בשביל לקבל את אותה כמות החלבון כמו בבשר ודגים, צריך לאכול פי 2 קלוריות אם מנסים לקבל את הכמות הזאת מקטניות.

ואחרון, ילדים שאוכלים פרווה לא מתוך אידיאולוגיה טבעונית אלא מתוך חסכנות, יכולים לגדול בתחושה של חוסר, בתחושה שהצלחת שלהם מבאסת לעומת הצלחות שהם מכירים מהבית של חברים למשל.

אם זה אפשרי מבחניתכם, לדעתי עדיף לשמור את הקיצוץ בהוצאות הבשר רק למצב של באמת אין ברירה.

ואם אפשר אפילו 3-4 ימים כן לאכול אוכל איכותי, זה יעשה הבדל עצום לבריאות הילדים.

אדגיש שאני מסתכן מראש בתגובות שיאשימו אותי שאני לא רגיש וכו', אבל באמת אין בתגובה שלי עניין של רגש (לא לטובה ולא לרעה) אלא רק מידע.

מי שהמידע יהיה לה לעזר, מוזמנת להשתמש בו.

מי שלא, גם כן בסדר.

מה שבטוח זה שאין לי כוונה לפגוע באף אחד.

עוף בשר טחון ומושט זה לא מאוד יקר וחשוב לתת ארוחה מזינה לילדים

בשרים ופרגיות נגיד מסכימה שזה יקר

אין בעיה מתוך גיוון לתת פעם בשבוע פעמיים ארוחה פרווה נניח, אבל יש המון אופציות לשלב חלבון לא מאוד יקר בארוחה

ואם כבר הצעה לפרווה - אז סנדביץ' טוניסאי

לחם עם טונה, ביצה קשה,תפוא וממרח לימון/ אבוקדו/ אריסה/ בלי כלום

שקשוקה בלחם וסלט גדול

בכשרות שלנו בשר טחון לא עולה ככה

עולה 500 גרם 65 ש"ח

לפי הלוגיקה - שעל כל קניית בשרים את משלמת כפול

איך אנשים מהשורה עומדים בזה באמת?

זה ככה גם בעופות וכל השאר?

ועוד כמה הכשרים

אבל עדיין יוצא יחסית יקר

גם בעופות זה יותר יקר

ואכן זה קצת יותר יקר אבל לא במחיר כפול כמו מה שכתבת על בדצ עדה החרדית

מכל מקום לכל משפחה שיקולים שונים כמובן

אני מעדיפה אוכל יותר יקר אבל שקל להכין בזמן קצר מאשר להסתבך עם תבשילים פה כל יום האמת ולשבור את הראש

אבל יש לי משפחה קטנה אז זה לא כמויות ענקיות זה משמעותי

באמת זה סקאלה של מחירים לפי הכשרים כשרבנות הכי זול ועד"ח הכי יקר נראלי

אבל האמת גדלתי בבית כזה אז זה השפיע אני מניחה. והמשפחה שבאתי ממנה גדולה ב"ה.

צריך לדעת לנהל את זה.. לנסות לפחות

ועדיין, את צודקת שזה מייקר משמעותית את הקנייה

המחיר הנ"ל היה במעיין 2000

אבל באמת משתנה בין סופר לסופר וגם בין הכשר להכשר

ביחס לטרי מהקצביה

שעולה בהכשר שלי כאמור 110 שח לקילו

אבל מראש הדיון הזה התחיל מהרצון לחסוך כסף על ארוחות הצהריים.

לבשר טחון זול ופחות איכותי, עדיין יש יתרונות רבים על פני ארוחות טבעוניות, בעיקר ברזל ובי12 וחלבון.

אז אם הבחירה היא או פיתה עם חומוס לארוחת צהריים (כמו שהומלץ כאן בשרשור) או אפילו ארוחות עם פחמימה בלבד ללא חלבון כלשהו (גם זה נאמר כאן), אז ברור שעדיף בשר בקר זול. גם מבחינה בריאותית, ולדעתי גם מבחינה נפשית של ילד שמקבל צלחת חמה מזמינה יותר ועשירה יותר.

אני כשגדלתי ממש לא אהבתי לאכול בשרי באמצע השבוע, גם אם היו מציעים לי. הבן שלי שדווקא אוהב מאוד בשר, לפעמים רוצה לצהריים דווקא משהו פרווה כי לא בא לו להתבשר.

לק"י

זה תלוי איך עושים את זה.

אצלינו לא אוכלים בשרי כל יום, והאמת שלא תמיד חלבון, ולא שמעתי תלונות...

לק"י

אז גם אם מישהו אוכל בשרי שהוא לא בשר, בקטע הזה זה לא עוזר.

ביחס למקורות חלבון טבעוניים.

וגם לאכילת בשר בקר בכל יום יש חסרונות...

שזה ממש ממש בסדר לא לאכול מנת בשר/דג כל יום.

אני מכירה הרבה בתים שאוכלים לצהריים:

קוסקוס עם מרק/פשטידה/פסטה.

ללא שום דבר ליד, בעיקר בגילאים קטנים.

ממש כך כמו שכתוב ואין נזק נפשי.

ולחסוך, בעיקר אם אין, לא כי מייצרים חיסכון לדורות הבאים- זו לא בושה.

כיום רוב ארגוני הבריאות בעולם (החריגה הבולטת היא ארה"ב) ממליצים על תזונה ברוח התזונה ים תיכונית מבוססת צומח.

גם ארגון הבריאות הישראלי ממליץ על כך, ובקשת המזון בשר אדום נמצא למטה (לצרוך לעתים רחוקות), ואחד מעליו נמצאים עוף דגים וביצים)

לגבי אומגה 3, אפשר מאבוקדו ואגוזים.אני לא מכירה סברה ebd מוסכמת חד משמעית לטבעונים לקחת אומגה3.

יחס חלבונים-קלוריות: כשאני למשל, שלא נמנעת מבשר/עוף אוכלת ארוחה שכזו, החלק ה"חלבוני" הוא קטן יותר מכאשר אני אוכלת ארוחה שהחלבון בה מבוסס צומח.

כך שבסהכ, אני לא חושבת שיוצא שאני צורכת יותר קלוריות בארוחה שהחלבון בו זה קטניה.

למשל: פולקע, אורז, ברוקולי

או: קערת מרק עדשים עם ירקות

כנראה שעל כל 100 ג עדשים מבושלות אני מקבלת פחות חלבון מעל 100 ג עוף, אבל עם העוף אני אוכלת גם אורז (פחמימה), ואילו העדשים מהוות לי גם חלבון וגם פחמימה.

אצלי יש בשרים, עופות ודגים בשפע, ולא רק את הזולים. אני משתדלת להפחית, ובעיקר מסיבות בריאותיות.

לעומת דג/עוף/ בשר.

קטניות מעלות סוכר ברמה משמעותית.

(במדידות סוכר שעשיתי אחרי קטניות, הסוכר עלה מאוד. עד כדי שבהריון עם סכרת לא יכולתי לאכול מרק עדשים, קינואה וכדומה)

קצת תמונ בעיניי

אני מכירה שתזונה ים תיכונית מומלצת, אבל מאוזן ודווקא כן חלבון מן החי כי בקטניות יש הרבה פחמימות

זה גם ממש מקור טוב לחלבון. אפשר להכין מזה גם אחלה קציצות

למשל כנפיים

אפילו גרונות ולהכניס למרק

אני גם לא קונה בשר (הטחון לא טעים לנו) אבל כן הודו טחון, גם עוף שלן שמפרקים לבד בדרך כלל הרבה יותר זול

לביבות עדשים. פלאפל עדשים. פשטידות למיניהם... לחמניות זיתים מיוגורט. קאפקייקס פסטו גם מיוגורט/גבינות... סלט עם ביצים קשות. אדממה.

מה שעלה לי

1. טונה ברסק עגבניות:

מרוקנים טונה (משימורים) לסיר, מוסיפים רסק עגבניות, תבלינים מערבבים ומבשלים ביחד. התבשיל צריך לצאת כשהטונה עסיסית ועם טיפה רוטב. אם רוצים להשקיע מטגנים לפני גם בצל.

מגישים על אורז (אפשר גם בורגול)

2. שווארמה טונה

3. פשטידת טונה (כמו קציצות טונה אבל כפשטידה)

טונה במבצע עולה סביב ה4 ש"ח לקופסא של כ100 גר' מוצר מסונן. כלומר 40 ש"ח לקילו.

עם תבלינים

קציצות טונה

מג'דרה

מרקים- מרק עדשים (ירוקות/ אדומות), מרק אפונה, מרק כתום עם עדשים כתומות

"בולונז" טונה

טופו זו אופציה?

מרק תירס שמקשקשים לתוכו ביצים

קציצות מעוף או הודו טחון

מרק עם קוסקוס, עם כנפיים במקום עוף רגיל

דג אמנון יש ממש במבצעים

עוף שלם- גם, יש במבצעים וזה ממש קל וטעים

ממליצה מאוד על התכנים על ברית מילה של המוהל ישראל כ"ץ (הבעל של יהושיביה, הדולה, אם את מכירה)

מצרפת מספר שלו ותבקשי ממנו, אז הוא שלח לי בחינם וזה ממש הכין אותנו טוב לברית! פרקטית, נפשית ורעיונית

+972 52-898-9683

בגיל 99.. מחזק ...

לי יש עצות פרקטיות אם רלוונטי...

בבריאות!!!

מתפללת עלייך

אני לא בורחת, אבל בהחלט הבטן מתהפכת גם בילד השישי.. כי בסוף זה תינוקי פיצי, שהרגע נולד וכבר עושים לו "ניתוח".. אבל כמו שבניתוח ברור לי שזה לטוב עבורו, גם כאן.

איזו זכות עצומה לחבר את הילד הזה לשרשרת של דורות, לברית שכרת ה' עם אברהם אבינו וכל זרעו אחריו.

ברית של אהבה, של חיבור, של קשר שלא מתנתק ולא משנה מה נעשה.

הקב"ה מתחייב להיות איתנו ואנחנו מתחייבים להיות איתו. אשרינו שזכינו!!!

המילים המופלאות האלו- להכניסו בבריתו של אברהם אבינו מרגשות אותי ממש, אני מדמיינת איזו טלית פרוסה ומגנה מלמעלה שכעת התינוק שלי זוכה גם להיכנס תחתיה ולהיות בצילו של הקב"ה.

הכנות טובות ומשמחות! לידה קלה!

זכות עצומה אז אני עוד יותר לא מבינה למה דווקא ככה ולמה אין זכות דומה לבנות. למה היא מתבטאת דווקא במעשה אלים כזה (שאם ח"ו היה אצל בנות היה עוד יותר אלים) שרק בגלל שכך עשה אברהם אבינו ע"ה מתאים רק לבנים.

פרקי היוטיוב האלה עוסקים בזה לזכרונך?

אני לא רואה בזה משהו אלים, אלא יותר כמשהו כואב לרגע.

לא בטוחה שלתינוק זה כואב יותר מאשר החיסון והבדיקת דם שעשו לו מיד אחרי הלידה...

להם לא היית קוראת מעשה אלים, נכון?

זה פעולה שלא קלה, אבל עיקר הבכי שלו זה מההפשטה של הבגדים, אצלי מהר מאד הם נרגעו אחר כך.

ממש ממליצה לך לחפש וללמוד על הגודל של המצווה הזו, וגם מבחינה רפואית שווה לקרוא (אומרים שזה בריא יותר..)

כי שוב אם זה כזה גדול כמו שציינת אז ממש מוזר שזה רק לחצי מהתינוקות

גם בנות מברכות על בריתך שחתמת בבשרנו- ושמעתי שהכוונה באמת לברית של הבעל.

וזה מחבר את כל הבריתוחת עם ה ושל הנישואין ואת הקשר של איש ואישה...

מוהל מומחה עושה זאת ברגישות ומינמום כאב.

רוב המוהלים משתמשים בחומרים שמאלחשים.

ורוב התינוקים בוכים בשלב שמורידים להם את הבגדים.

אבל גם מהחיתוך,יש תינוקות שיבכו שניה וחצי וזהו ויש כאלו שלא יפסיקו.מסיבה פשוטה שכל אחד הוא שונה ולכל אחד סף רגישות לכאב הוא שונה.

לגבי הצד הרפואי יש המוני אנשים בעולם שעושים את זה בגלל סיבה רפואית כתהליך שגרתי לטיפול בתינוק.

זה מונע מחלות שנובעות מזיהום בעיקר.

ולא משהו שחולף

המילים שאת בוחרת משפיעות על התחושה ועל התפיסה.

הילד היה נולד עם 6 אצבעות והיו מסירים אחת בניתוח, היית קוראת לזה אלימות?

אני לא שוחה בחומר עכשיו, אני אני נזכרת במדרשים שמדברים על כך שפעולת הברית היא השלמת מעשה הבריאה, והעורלה בתפיסה היהודית חלק מיותר בגוף (ואז אפשר להרחיב על למה אדם לא נברא גם ככה מהול, מוזמנת לחפש גם על זה).

לבנות אין החלק הזה בגוף אז אין מה להסיר. (וחשבתי שבנות אוהבות להיות פטורות ממצוות מסוימות (-: )

יש לזה גם יתרונות רפואיים לפי דעות מסוימות אם זה עוזר לך. אבל ברור שלא עושים פעולה דתית מסיבה רפואית. העיקר שיהיה ברור שזה לא מזיק לתינוק.

בעיקר תפרידי בין חשש מפני הלא נודע, לבין להשליך על המעשה הזה שאת עוד לא מבינה עד הסוף האשמות ומילים שליליות שרק מעצימות את החשש. הבסיס צריך להיות שהמצוות שקב"ה נתן לנו הן למטרה טובה, גם אנחנו לא מבינים אותה.

שזה שציינתי שזה מעשה אלים זה עיקר מה שהבעתי. נתפסו פה לזה כי זה קל, כי באמת אפשר להתווכח, נניח, אם זה אלים אבל תקראי שוב ותראי שביקשתי פשוט ללמוד על זה מהמקורות כדי להבין מה ההצדקה וציינתי כמה פעמים שאם זה כזה דבר גדול וזכות עצומה אז למה חצי מהתינוקות לא חלק מהברית הזו. לא ברור לי אם אין להן את החלק הספציפי אז למה זה החלק שנקבע. ולכן חיפשתי ללמוד מרגישה שהודעתך לא מעודדת את המוטיבציה הזו ללמוד ואפילו קצת תוקפנית. בכל מקרה לילה טוב

שבגללה נשים לא מצוות על דברים אחרים - המעלה של האישה, הבת. החיבור והברית שלה להשם לא צריכים גושפנקה "מעשית" כמו אצל בנים/ גברים.

וזה בסדר לחשוש מזה,ולהרגיש שזה לא נעים לך. הכל בסדר.. הריון, הורמונים, רגישויות, הכל טוב♥️

בעיניי מהמם שאת חותרת ללמידה שתעזור לך להתחבר לזה, גם אם ברור לך לגמרי לגמרי שהילד יעבור את הטקס בעז"ה.

מקווה שבעז'ה תמצאי את מה שיניח לך את הדעת🙏

וטיפ - את יכולה להתקשר לקו ההלכה *3030 ולדבר על זה עם רב. מענה אנונימי, אני עושה את זה כשאני צריכה כיוון או יש לי שאלה, ולא רק בענייני הלכה גרידא.

לשאול שאלות מתוך רצון להבין בא ממקום פתוח יותר. השימוש במילה הזו כלפי מצווה מרכזית ביהדות נראה לי הרבה יותר תוקפני ממה שאמרתי.

אני בסך הכל אמרתי שהמילים שאת בוחרת להשתמש בהן משפיעות על מידת הרתיעה והמקום הנפשי שאת מגיעה ממנו, ועל כמה יהיה לך קל ללמוד ולקבל את זה.

כן, השימוש במילה הזו מאוד צורם לי, אבל אני לא חושבת שתקפתי אותך, סליחה אם הובן אחרת.

זה "שעשני כרצונו"

( ודרך אגב לא רואה טעם להשוות ל"מילת נשים" כי זה מושג שאין לו שום מקור ביהדות אז אם אפשר לומר אם זה היה לנשים זה היה יותר אלים... כי זה פשוט לא)

הן כבר יותר מחוברות לרצון הבורא מעצם הוויתן ולא צריכות את החתימה בבשר.

וזה אותו עניין של תלמוד תורה, שלנשים יש את הקשר הבסיסי לה' ולא חייבות לעגן אותו באמצעים מעשיים...

בכל מקרה שאפו על הרצון ללמוד, ותשתפי אותנו במסקנות

ותודה על האיחולים! אמן ואמן!

פרקים ביוטיוב ממש יפים על זה

ממליצה!

יש לרב ראובן ששון שני שיעורים שמסבירים יותר לעומק מה משמעות הברית.

אני מאוד התחברתי. לא יודעת אם זה הסגנון שחיפשת..

שנקרא "ברית של אהבה" של מוהל בשם דוד דדון. המטרה שלו הוא הכנה של ההורים לברית.

לא התנסיתי כי אין לי בנים, אבל אולי זה כיוון...

בשעה טובה

אלך לחפש את היוטיוב של הזוג כץ וגם את הספר של המוהל,

ואולי אפילו אגיע לרב ראובן ששון, היתה לי תחושה שהוא יצוץ פה 😅😅

שיחות בספרים ומאמינה שגם ביוטיוב שלו אפשר למצוא.

בהצלחה

מלא מזל טוב!!

תזכו לגדלו בשמחה ובטוב לבב!

מתחברת לקושי שלך

אני לא חושבת שיהיה משהו שיעזור לי לראות בזה מצווה מופלאה שאני אשמח לעשות לבן שלי.

אם וכאשר יהיו לי בנים בע"ה, בוודאי נעשה להם ברית אך בצורה כמה שפחות כואבת, מהסיבה הפשוטה שאני יהודיה שומרת מצוות. זו מצווה שאין עליה עוררין, וזה משהו שמחבר את התינוק לעם שלנו (מסורתית וגם בהווה).

מהבחינה הרפואית יש סברות לכאן ולכאן אם זה מועיל בריאותית או לא, אבל זה שאין משהו מובהק נגד כן מרגיע אותי קצת.

יש רופאים יראי שמיים שהם גם מוהלים. כשתגיעי לזה אני בטוחה שתמצאי (ומקסימום תכתבי איזור וננסה לעזור)

זה יותר מיועד להרגיע את ההורים אבל בפועל זה לא בהכרח נכון.

רוב המוחלט של המוהלים משתמשים בחומרים מאלחשים,בפועל רגע החיתוך של הברית עצמה הוא בדיוק שניה,להזריק קצת יותר משתי שניות....

צריך לזכור שכאב זה דבר שמושפע ממודעות כשאין מודעות הרבה פחות כואב.

לא אומרת שזה לא כואב אבל הכאב שהוא חווה בפועל הרבה פחות מהדמיונות שלנו.

וזה כאב שגם בלי מודעות הוא כואב. הגוף מתוכנת להגיב לכאב כזה

לפחות פחות ממה שאנחנו מדמיינים.

ו/או מאלחשים את האזור

בתכלס, הרבה מהתינוקות בוכים מזה שפותחים את הבגדים וקר להם, יותר מאשר הפעולה עצמה

וגם באמת שכשקיבל שלושה חיסוניפ אחד אחרי השני בטיפת חלב בכה יותר מאשר השניה וחצי של הברית

זה קשה כל פעם מחדש ושום דבר לא חיבר אותי לזה. מה שבעלי אמר שעזר לו היתה המחשבה על הברית כצורך. כמו שיש צורך רפואי להאכיל את הילד ככה יש צורך דתי למול אותו. לא שזה נותן משהו אחר או שזה נכון דווקא (לא לאכול חזיר זה נכון? להימנע מעוף בחלב? אלה פשוט צרכים דתיים שהתחייבנו למלא) אלא שאנחנו פשוט התחייבנו לאורח חיים מסוים וזה חלק ממנו.

עזרה לו גם הידיעה שאם המוהל טוב אז הילד כמעט ולא מרגיש בכלל.

אני מודה שלי זה לא עזר, אבל לו כן אז אולי גם לך.

אני לא כ"כ חוששת מהעניין הרפואי בתנאים של היום אלא פשוט לא מבינה למה, ולכן חיפשתי מקורות ללמוד (נתפסו פה למילה אלים אבל היא לא היתה בהודעה הפותחת שלי אלא כשהסברתי ליעל משהו לגבי נימוק שהיא הביאה. הכוונה שלי היתה שזה לא מעשה הרמוני או נעים או וואטאבר. למשל לפי הגמרא בגיטין נהגו בעיר ביתר לטעת עץ בהולדת ילד/ה - ארז לבן ואורן לבת - ואז גם היו קוצצים מענפי העצים הללו מוטות לחופת הילד/ה בבוא היום. בנוסף למילה כמובן. פשוט כשאומרים שהמילה היא השלמת הבריאה אז צצה השאלה למה דווקא ככה. גם לטעת עץ זה הרי השלמת בריאה. למשל).

כמובן שבע"ה כשנגיע לרגע, בידיים מלאות, אקיים את המצווה בלי קשר, אבל זו מצווה חד פעמית וחבל לחכות שפשוט "תעבור".

אתחיל מההמלצות שכן הובאו כאן.

תודה לכולן ובשורות טובות.