אבל כמובן שלהוציא שם רע בגלל מחלוקת פוליטית הוא פשע נאלח 

ב. צודק לחלוטין. גם לי גם לך וגם ל99.9% מהמביעים דעה בעניין אין אותם

וזאת בגלל הפער הגדול שבין טענות הצדדים והסתירות ביניהם.

"מה היו עושים לו"..

שוב - בלי שאני יודע כלום בנושא, אבל ברור שלעיתים עצם האופציה שיצא על אדם שם רע, מספיקה לכל מיני דברים. הרי גם אם אדם ייאבק על חפותו וכו', עלולים להיות כאלה שלא יאמינו וכו' אפילו אם בסוף ייפסק לטובתו. שלא לדבר על בינתיים, בפרט אדם שיש לו משפחה.

כמו כן, לפעמים אם מדובר במישהו שבאמת צדיק וישר, עלול לחשוש לחילול השם מעצם הפרסום, עד שדברים יתבררו, ממחלוקות, מזעזוע של תלמידיו, ועוד ועוד.  חשבונות של אדם טוב וישר, הם לפעמים אחרת מחשבונות של סתם מישהו, גם בתגובה להאשמות, וגם בעצם פעולות של גילויי חום וכו'. לפעמים ה"מאשימים" יכולים לדבר מ"ראש" שכלל לא עולה על דעתו.

אם כי לצערנו, היו כאלה שנחשבו לישרים והתברר שלא.

לכן, אלו דיני נפשות. מה שברור, שכדי "להרשיע" אדם, צריך שיהיה ממש ברור שזה כך. הרי לא יעלה על הדעת סתם לפרסם חשדות על כל אחד.

בתור אישה בחיים לא חיבקתי חיבוקים שאצלו זה בסטנדרט.

ואם הוא באמת היה חף מפשע, הוא לא היה בורח למגדל.

שתמיד חושבים שהם יודעים הכל והעין הלא מקצועית שלהם היא היא השופטת.

ראו נא מה שנאת רבנים עושה

התכוונתי לאנשי מקצוע.

ובכל אופן, לפורום תקנה היו עשר תלונות על הרב אלון, מי שבוחר שלא להאמין להם בגלל שהמתלוננים (בצורה אופיינית לרוב עבירות המין) לא רוצים להיחשף בפני כולם הוא מטומטם.

היא קבלה יותר ראיות ויותר חוו"ד מכל אנשי פורום תקנה גם יחד

כזו?

כי הרב מוטי הוא אדם ששופע אהבה, ובהחלט, בהחלט החיבוקים שלו הם בערך כמו הכאפות של הרב עובדיה - בדיוק כמו שהכאפות של הרב עובדיה לעולם לא יוכלו להיחשב כמו כפייה באיומים במכות, ככה החיבוק של הרב מוטי... הוא חיבק אלפי ואולי עשרות אלפי תלמידים בחייו, כי זה מה שהוא, ועם העובדה הזאת אין שום בעיה, ויעידו על כך המוני תלמידיו שמשום מה מעולם לא חשו מוטרדים. כולל דוד שלי,שהוא הרב שחיתן אותו (את דוד שלשי).

אני לא אפתח כאן את הסיפור בכללותו, רק היה חשוב לי להדגיש שבנוגע לחיבוקים עצמם - אין לך שמץ של מושג. זה בכלל בכלל לא קשור לחיבוקים ש"אני כאישה בחיים לא חיבקתי חיבוקים..". זה עניין שלך, לא שלו.

אלפי אנשים, אומרים שהחיבוקים האלו שלו העניקו להם כוח ואומץ להמשיך בדרך, להתחזק, להיות אמיתיים עם עצמם - הראו להם אדם שבאמת מאמין בהם מכל הלב. נכון, לא כל רב מחבק - בהחלט, כמו שלא כל רב נותן כאפות כמו הרב עובדיה זצ"ל. זה לא אומר אוטומטית ש"בטוח שמשהו פה מסריח".

בנוגע ל"בריחה למגדל" - תנוח דעתך, כאשר כוחות גדוים יותר מאיתנו מאיימים עלינו באיומים שונים  תאמיני לי שאנשים רבים יעשו מה שאותם גורמים אומרים להם לעשות גם אם הם לא חובים שהם אשמים. כי מה לעשות שאנחנו חיים במציאות מקולקלת ומעוותת.

אבל עד כאן. אני באמת לא אפתח את הפרשה ההיא שוב, לא יותר ממה שאמרתי עכשיו, רק היה חשוב לי להגיד מה שאני יודע על סמך היכרותי האישית שלי ושל עוד מחבריי ומקרוביי, עם הרב אלון.

אגב, הוא לא "ברח למגדל".

במקרה יצא והייתי בשיעור שלו במגדל כמה שנים לפני שהכל התפוצץ...

ובכלל, נראה לי שכל משפטי ה"אם.. - אז.." יותר באים להצדיק עמדה קיימת, ופחות לברר עמדה.

וכשמגיע בנאדם ואומר "ישבתי, בררתי, חשבתי, ועכשיו אני חושב אחרת" - אני לא חושב שזו תגובה הולמת.

זו לא ראיה לכלום.

ומה שבתור אשה, גם לא ראיה. יכול להיות אדם חם ומעניק, שבכלל אין לו בראש מה שאת חושבת.

לא כך מכריעים דברים כאלה.

גם מגדל לא ראיה.

כל אחד עם אישיותו ועניינו.

[לא ראיתי ענין לראות את הסרטון ובכלל להיכנס לכך. אבל אני רואה לנכון להביע הערכה רבה לדי"מ שחשב שחרץ משפט לא בצדק וראה לנכון להתנצל כאן]

אני אמרתי, שאסור לומר על סמך סרטון, "נרקסיזם" (שברור שאדם שעבר שנים של משפט ציבורי עומד במעמסה נפשית לא פשוטה), "חיבוקים" ומגדל - שמכאן ראיה...

זה אסור. לא כך חורצים דיני נפשות.

וכמו כן, הבעתי הערכה לדי"מ, שהוא חושב שכתב דברים בצורה נמהרת ושיפוט לא נכון, ומתנצל בדברים. זו תכונה יפה. הלוואי על עוד.

לא הבעתי כל דעה לגבי עצם הענין, שאיני יודע בו. בוודאי שבנושאים מעין אלו - זה חמור לשני הכיוונים. אם חלילה יש משהו, חמור. אם אין ודמו של אדם נשפך לחינם ברבים, חמור. ולפעמים זה ממש דברים המסורים ללב. כלומר, מעשה/אמירה שיכולים להיות משיא הצדיקות, וגם להיפך.. (ולא תמיד "מומחים" יכולים לדעת לפי מה שהם רואים/מפרשנים). אני לא מדבר על מה שאינני יודע. מהקצת שלצערי ראיתי, היו לכאן ולכאן. רבנים מסויימים מ"תקנה" מחד, הרב דרוקמן שליט"א שהמשיך להעסיקו בישיבתו מאידך. אני לא יודע כלום בדיני נפשות הללו.

הסרטון הזה הוא הפעם הראשונה שהוא דיבר בציבור, לאחר שנים של שתיקה, שאמנם פגעה בו, אבל הוא שתק כדי לא להרבות מחלוקת, עד שחש שאין ברירה.

בסרטון הוא מסביר היטב כיצד הוכרח לגלות למגדל.

בכל הפרשה הוא התנהל כל כך הפוך מנרקסיזם, שטענתך מופרכת מיסודה. (בניגוד לשיינברג, אגב, שכל תגובותיו לאחר התפוצצות הפרשה הסתכמו בכוחי ועוצם ידי, ואני ואפסי עוד.)

הוא פשוט יותר חכם ממנו ויודע שזה טוב להצטייר כצנוע...

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.