ההתרגשות הזו.
אוף.
אני ממש מסתדרת
ופשוט נורא מתחשק לי להגיע לאיזשהו שלב שלא משנה
ציפורים מתות בסתר די נחמד. הסוף של מספרת הסיפורים נוראי.
אולי לא אסע לפולין. אני צריכה להתייעץ על זה עם בן אנוש שאיננו מבוגר. ולא החברות שלי מהאולפנא כי הן יצחקו עליי.
מאמינים בגלגולים?
(אולי אחרי הכל אני כן משחקת בזה. אני לא אוהבת לחשוב על עצמי ככזו)