קורא "איים בזרם" מאת ארנסט המינגווי
תרגם את זה יפה אהרן אמיר
אז עוד מעט הוא יצחק אותה על המיטה הרחבה שלו
והוא אחד העצובים בעיר
הוא כבר איבד שלושה בנים אז הוא עובד כאיש ביון
וזה מלחמת העולם הכי שנייה
יושב בבאר שבהוואנה, לא חולם שהוא יפגוש בה כאן
זאת שכבר שנים האין שנייה
חופשה של ארבעה ימים, זונה זקנה שותה איתו
רוצה סיפור ושיכניס בו אהבה
הוא מספר לה על הונג קונג וכל הסיניות שלו
פתאום נכנסת היא, מדי צבא,
נפלו איש על צווארי אישה, היא בדרנית של חיילים
אבל הלילה היא שלו אם הוא רוצה
היתה אשתו הראשונה והם עכשיו נוסעים אליו
אני עכשיו אל השמירה יוצא
ירח שועלים מלא מרביץ בהיר את כל העיר
ההר, הים, גזרת המגננה
ומצלצל הטלפון ומודיעים שכנראה
חוליית אויב אחת הסתננה
הלוך חזור עם המשקפת שנמשכת לירח כמו הים
אך שום תנועה אינה נראית
ולך לך שרים לי במצעד הפזמונים,
הייתי טס לא רק הולך מכאן כעת
אולי מחר אני יוצא סוף סוף הביתה לחופשה,
אני נצמד אל המשקפת לא לחשוב
באוהל מחכים לי אור ותה פלחי תפוח
וסיגריה וסיפור חזק וטוב
חוץ מכוכב אחד קטן שהתחזה נצנוץ חשוד,
הפזמונים עברו בסך בלי שום דבר
ועוד מבט אל הירח על העיר ועל הים
ואז חבר בא ואומר זמנך עבר
נפלו שני תה פלחי תפוח, עוד ארבע חמש סיגריות
כי פתאום נתקע לי כאן השיר,
אבל עכשיו הוא יצחק אותה על המיטה הרחבה שלו
והוא אחד העצובים בעיר
לילה שקט עבר על כוחותינו...