העיצה שלעניות דעתי הכי חשובה זה שיהיה לך קשר קבוע עם רב שאתה מכיר ומתחבר אליו

שידריך אותך לאורך הדרך יד ביד.

ב"ה זכיתי להכיר כמה אנשים שעברו ועוברים תהליך של חזרה בתשובה,

המכנה המשותף לכולם הוא שהתהליך הזה דורש סוג של פרידה מהחברה הקודמת

החברים שהם גדלו איתם, יצאו איתם, תמיד היו איתם..

בהקשר הזה מה שיכול ממש לעזור, זה ליצור חברה אלטרנטיבית-

בין אם זה להתחבר לאנשים לא חילוניים, ובין אם זה להתחבר לאנשים שעוברים תהליך כמוך..

אם יש לך זמן להקדיש ללימוד- מומלץ בחום ממש על מכון מאיר בירושלים, ואם זה לא אפשרי,

יש ישיבה ברמת גן שאני מאמין שתשמח ללוות אותך..

בהצלחה רבה רבה!

כי בין המחזירים בתשובה ישנם הרבה רשעים , מנוולים ושקרנים שמחפשים בדיוק אנשים כמוך כדי להשתלט להם על החיים ולצערי אני מכיר עשרות רבות של מיקרים של אנשים שרצו לחזור בתשובה ונפלו בפח גדול.

מה שאני ממליץ לך , זה לקחת קורסים של יהדות באוניברסיטה, שם נותנים מידע מאוזן ותוכל להרחיב את אופקיד ביהדות בדרך זו.

מעבר לזה, אני מציע לך ליצור קשר עם ארגון "בית הלל" שזה ארגון רבנים שנחשב להיות מאוזן ונורמטיבי וואני מקווה שיוכלו לססיע לך שם.

זה האתר שלהם

http://www.beithillel.org.il/

בהצלחה ושוב , להזהר להזהר ושוב להזהר, ישנם המוני חלאות בתעשיית התשובה.

קורסים באוניברסיטה?

אני הייתי בכמה וכמה כאלה.

לא לומדים שם את היהדות, לומדים על היהדות. ממקום רחוק, מתנשא ובלי שמץ לב.

ולדורדור- בהצלחה! סבלנות, לימוד, מציאת מקום שיתן לך גם מענה חברתי או קהילתי, וליווי של רב או דמות תורנית שאתה מתחבר אליה. ותפילות לה' שיעזור לך למצוא את מקומך הנכון והאמיתי במרחב הגדול הזה שנקרא "העולם הדתי..".

קשה אין מה לומר... 

תעשה בדיוק הפוך.

של ישיבת תורת החיים.

יש להם הדרכה מאוד מאוזנת וטובה. ויש גם מסלול לחוזרים בתשובה בתחילת דרכם. מתוך היכרות אישית עם חלק מהצוות שם, אני ממליץ מאוד.

ראה כאן פרטים.

1. תהליך של תשובה זה תהליך ארוך, מדהים, מעניין, משמעותי, קשה, מעייף וכו'- זה המון עבודה, שלדעתי שווה כל רגע,
אבל צריך לעבוד כדי להתקדם.

2. מבחינת אדם חילוני העולם הדתי הוא מאוד אחיד, מן גוש כזה של "דתיים", כשלמעשה העולם הדתי הוא מאוד מאוד

רב גוני, יש המון שיטות וגישות, צורות התייחסות, הדרכות וכו'... לכן אתה צריך לבחור למה אתה מתחבר יותר, איפה

הלב שלך נמצא יותר. כל זרם ושיטה בטוחים שהדרך שלהם הכי טובה- וכמעט כולם באמת טובים ומעולים, השאלה

היא האם הדרך מתאימה לך.

3. אחת הדרכים למצוא לעצמך שיוך היא על פי אדם שאתה מעריך ונקשר אליו- בד"כ זה יתן לך נקודת התחלה טובה,

לאיזה כיוון ללכת, ודמות להתייעץ וללמוד ממנה.

4. אי אפשר לחזור בתשובה באמת בלי ליווי רבני צמוד והדרכה! כל מי שחושב אחרת, יעשה נזקים לעצמו או לסובבים

אותו. צריך לזכור שהתורה מחייבת גם כיבוד אב ואם, כיבוד הזולת, מסירות, קידוש ה' ועוד כהנה וכהנה דוגמאות, אז

לא תמיד פשוט להצליח לאזן הכל- אבל אם יש מדריך זה הופך להיות יותר אפשרי.

5. ללמוד, ללמוד, ללמוד. יש הרבה מה, וזה תענוג גדול.

6. המון בהצלחה, ותדע, יהיו קשיים, לפעמים עצומים. זה ילווה אותך כל החיים, זה לא עוד פרט שולי, אבל זה גם

כוח עצום בחיים! רק תזכור שאתה אף פעם לא לבד, תמיד רבש"ע לצידך, מחכה לך וגאה בך, גם כשאתה נופל.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!

לספור את העומר 49 יום