יש לי בעיה קטנה, אמא שלי שונאת לבשל
במקרר יש תמיד סיר של אורז וזהו.
מאוד חסר לי אוכל חם ומבושל בפרט בחורף.
מה אפשר לעשות? ודי עם המרקים האלה, הם מים מצוינים אבל לא מספיק בתור ארוחה מזינה ומשביעה.
רוב היום אני רעבה אוכלת שום דבר. מתקרב הערב, חביתה ולחם
אני אוכלת בעיקר לחם עם ביצה, וקצת גבינה
אני רגישה למוצרי חלב, וגם מוצרי עגבניה מעוררים בי יתר חומציות
אשמח לשמוע רעיונות כי זה התמודדות ישנה נושנה ומרגיזה
והרבה ימים אני זוכרת את עצמי רעבה ובלי מצב רוח,
טוב די להתפייטויות...
אוריה,תבשיל קטניות, פסטה עם רוטב, מוקפץ, שניצלים, דגים במתכונים שונים, תפו"א, עוף, פתיתים ועוד
פסטה ופתיתים מוכן מהר, אז אפשר גם באותו יום
תחשבי מה מתחשק לך לנסות ותבקשי מתכונים כאן או בפורום מתכונים, שם יוכלו לתת לך גם עוד רעיונות
כתבת שאת יוצאת לדייטים, דווקא טוב להתאמן על בישול לפני החתונה 
ואגב, אפשר תמיד לאכול מרק עם אורז או לחם כדי לשבוע
קטניות זה משהו שלא נכנס לבית הזה,
ואם אני מכינה זה רק לעצמי, כמה אני יכולה לאכול לבד?
אולי יש לך רעיון איך לשמור את זה לטווח ארוך?
אני דווקא בשלנית טובה יודעת לבשל הכל, ומנסה בהצלחה מתכוני בישול יצירתיים
אני מרגישה שגם אין לי חשק להכין כלום.
וכל דבר אני אוכלת לבד, וזה מעצבן
פתיתים אני אוהבת רק צריכה רעיו ןעם מה לאכול את זה?
אהבתי את הרעיו ןשל קופסאות עם כמות של מנה.
בבית כרגע אני (בת 29) וההורים שלי.
הם לא אוכלים אוכל שאני מבשלת, למה? ככה!
י
יש רעיו ןלמתוכן של רוטב לפתיתים/פסטה שלי עגבניות ?
אולי בכל זאת שווה לנסות? רוב הקטניות זה גם חלבונים
תכיני בכל פעם כמות לא גדולה, והיא יכולה להחזיק לכמה ימים במקרר, יש גם דברים שאפשר להקפיא
באמת מבאס להכין אוכל רק לעצמך, וגם לאכול לבד, אבל כשזוכרים שזה הבריאות שלך ואת חייבת לשמור עליה, אז שווה לעשות גם דברים לא הכי כייפים בשביל זה
פתיתים אפשר לאכול עם שניצל, עוף, כדורי בשר, דג..
לבשל ולהקפיא עם חלק מנוזלי הבישול - סמיך ומעשיר, ולהוסיף לכל מיני:
למשל חומוס+ נוזל הבישול להוסיף למרק קטן לקוסקוס שיספיק לך ליומיים. להשתמש בבצל,עגבניה,גזר,דלורית,תפ"א (ואפילו חתיכת כרוב למי שאוהב)- מאדים את הירקות החתוכים בהתחלה בלי שמן ומים, והם מוציאים מתיקות וטעם טוב למרק. להוסיף סלרי ו/או כוזברה.
או מיץ עגבניות שקונים בקרטון. להוסיף בצל חתוך, שמן זית, תבלינים. ואחרי שהבצל מבושל במיץ העגבניות, להוסיף את החומוס+נוזל בישול וגם פתיתים או אורז או איטריות. להוסיף כוסברה או קורנית/זעתר/אורגנו.
שעועית לבנה מבושלת אפשר גם עם מיץ עגבניות כנ"ל. ולהוסיף חתיכות עגבניה, ואפשר גם חתיכות תפ"א.
הרעיון הוא לבשל את הקטניות לא עם יותר מדי מים כדי שנוזל הבישול יהיה סמיך.
ואפשר כמובן להכין ממרח חומוס ביתי בקלות.
בטח שאוכל חם תורם המון למצב הרוח. אוכל מזין, באופן כללי, מחזיר לגוף ויטמינים ומינרלים חיוניים שכשהם חסרים גם מצב הרוח ירוד.
אני כל כך מבינה אותך, אבל אל תוותרי על הבישול רק בגלל שאין עם מי לחלוק את התבשילים - אולי יש שכנים נחמדים שאפשר לשלוח להם מנות של מה שיצא מוצלח. ואפילו - זה יכול להיות רעיון לסטארטאפ בקטנה - לבשל אוכל חם ומזין עבור מי שאין לו זמן לזה ומוכן לשלם. הבישול עצמו מעלה את מצב הרוח.
בהצלחה ובתאבון.
"הכל סובב את האשכנזים". 
בצל מטוגן עד שמשחים עם שמן, מוסיפים את הבורגול, מתבלים מלח פלפל שחור ומעט מים מעל גובה התבשיל
אפשר להוסיף גם גזר מגורר, בטטה מגוררת, קישוא מגורר או הכל ביחד, לתבל ולבשל כנ"ל
יש כיום ארוחות מבושלות שאוסם מוכרת בחבילות קטנות, מנות אישיות - שכל מה שצריך לעשות זה לבשל בערך חמש דקות על האש עם מים - לא צריך להוסיף כלום מעבר לזה, ויש מגוון של ארוחות (מדובר במנת הפחמימות. לא יהיה שם עוף וכו', כמובן...) - וזה מאוחסן בלי קירור, אפשר לקנות כמה כאלו (למשל: אורז עם עדשים, פסטה מוקרמת - לא חלבית!, אורז עם ירקות, קוסקוס, ועוד ועוד...) - כשכל חבילה עולה בערך 10 שקלים - ואז פשוט באוכל להכין לך אינסטנט...
מניסיון זה הרבה הרבה יותר טעים ממנה חמה - ולדעתי גם יותר משביע, אבל לא מצריך הרבה הכנות. (החיסרון, כמו שאמרתי - שיש בזה בעיקר פחמימות, מנת חלבון לא ממש תמצאי שם).
מונסודיום גלוטומט יש גם בדברים רבים שהם לא אלו...ראיתי לנכון להדגיש בעיקר את זה שמדובר רק באב מזון אחד (ואולי שניים) והחלבון החשוב פחות מופיע שם. כמובן שיש עוד בעיות, אף אחד לא טען שלא...
פעם ב זה לא מומלץ? פה לדעתי אני חלוק איתך. אני בעיקרון חלוק על הרבה "מומחי בריאות" ו"שומרי בריאות" - אני באמת לא סבור שיש בעיה פה ושם - או בתקופה ממוקדת - לצרוך גם דברים כאלו. גוף האדם יותר חזקממה שכל שומרי הבריאות מייחסים לו, ולא צריך להיכנס לפאניקה מכל דבר כזה... אם הייתי מקשיב לכולם, כנראה שלא הייתי יכול לאכול בערך כלום בעולם, כי על כל דבר היו מוצאים לי למה לא לאכול...
אם יש לך רעיונות קלים ובריאים הרבה יותר אשמח אם תכתבי כאן
חוץ מזה, פחמימות זה לא הבעיה,
בעיה עם חלבונים, חוץ מזה שבחורף אני מעדיפה אוכל חם בשונה מהקיץ
שאז אני אוכלת יותר סלטים. עכשיו בקור סלט רגיל של מלפפון ועגבניה וחסה וכו פשוט לא יורד
בלי להעליב אבל זה פשוט להכניס זבל לגוף ולמה שמישהו ירצה לעשות את זה לעצמו?
אוכל דורש זמן הכנה - אני מבינה שלא תמיד יש חשק או רצון אבל כדאי להתרגל לעובדה הפשוטה שפתרונות אינסטנט הם פתרונות רעים ומה שזמני וקל מהר מאד הופך לקבוע.
מה שאנחנו מכינים בבית בערב(צמחוני):
פשטידות
ירקות מוקפצים עם נודלס
מג'דרה (אורז+עדשים+בצל מטוגן)
שניצל תירס ביתי
מרק גריסים עם מלא ירקות +קרוטונים
לזניה
לביבות גזר\תפוח אדמה
יש גם רעיונות יותר מורכבים לביצוע....
שבהם יש צורך לדבר כזה.
אם זה או זה או לא לאכול כלום כל היום/לאכול רק לחם וגבינה - דבר שיכול להשפיע גם נפשית על האדם - אז אני בהחלט חושב שבתור פתרון זמני, ה"זבל התעשייתי" הזה, יכול לספק פיתרון מסויים. תזכרו שגם הבריאות הנפשית של בנאדם היא דבר שוב שמשפיע לא מעט על חייו.
ושוב - גם אני בהחלט בעד אוכל מבושל אמיתי ולא מתועש - גם אני משתדל לרוב לעשות ככה, אני הרבה יותר אוהב לאכול אוכל שאני בישלתי והשקעתי בו, מאשר אוכל קנוי כמו זה שכתבתי למעלה^^^
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
