כתבתי את הד"שים בכתב יד.

2 עמודים מלאים.

הרגשתי בת שירות.

וגם כולם אמרו לי שיש לי כתב של בנות שירות.

אז כתבתי בסוף ד"ש ממני לחלק בת שירות שבי.

וגם הוספתי מלא ד"שים תוך כדי כתיבה.

הרבה מהד"שים שהוספתי היו בדיחות פנימיות,

ככה שכל מי שקרא חוץ מ10 אנשים בערך לא הבינו.

ובסך הכל כמעט לא היו פאשלות בכתיבה.

אחד החניכים שהיה אמור לעשות ריקוד אופניים,

(והוא לא מהשבט שלי, כי אין לי שבט,

אני כבר יצאתי מההדרכה, אבל אני עדיין בן-שירות של הסניף....)

שבר את הרגל שבוע שעבר/לפני שבועיים (לוידע...)

והוא לא יכל ליסוע באופניים.

אז החלפתי אותו.

ולא הספקתי להתאמן בכלל, רק הסבירו לי מה אני אמור לעשות.

ולמרות שחצי מהריקוד הוא היה ראשון,

כלומר, אני הייתי ראשון.

מה שאומר שאני לא יכול לזרום אחרי כולם,

כי כולם זורמים אחרי...

אבל למרות זאת יצא סבבה...

הקומונר קרא לבמה לפני המפקד במוצ"ש,

לבוגר הסניף, מעון טל (אני..)

כדי שאני יקרא פרק תהילים בגלל המצב.

יצאתי די דג,

כי קראתי לבד כזה במיקרופון..

אבל סה"כ סבבה, קראתי את זה כמו שצריך....

הקומונר החליט שלהופעות אין כניסה לבנות מעל כיתה ג' שהם לא אימהות.

הסיבה פשוטה, לא מתאים שבשיא הסניף,

פתאום יהיו בנות בגילאים של הסניף.

הבנתי ממנו שהוא חפר על במייל לכל ההורים.

במקרה דיברתי על זה עם אבא שלי,

(שהוא גם הרב של הסניף למי ששאל..)

והוא אמר שברור שככה צריך להיות,

ושצריך לאכוף את זה.

אבל, אופס...

הגיעו מלא בנות.

נכנסו למרות שלא "הסכמנו"

ואז בקשו במיקרופון לצאת..

ההורים אירגנו מתנה לכל המדריכים

תעודת הוקרה ממוסגרת

וחםצוואר מענג עם רקמה של אריאל ו"צוותשע"ו יד בנימין"

וההורים השפיצים של החניכים הישנים שלי,

התעקשו שאני גם יקבל כי הייתי מדריך עד לפני חודשיים.

אז ב"ה קיבלתי גם...

רצינו לעשות השבעה,

אבל השבט החדש הם 4 חניכים.

ואם 12 אנשים ישביעו 4 אז זה סתם התעללות...

אז פשוט עשינו איתם פויקה (פויקה או פויקע?)

ויצא טוב, והיה נחמד.

וכל החב"ב היו עייפים שבורים בזוזים עפוצים צרודים סהרוריים לאים שבוזים והזויים.

למי יש כח??!!

https://www.facebook.com/photo?fbid=10239873363265984&set=gm.1951613102181781&idorvanity=140293843313725&locale=he_IL

פורום שריטות ליליות.

אני לא צריך צרות של אנשים אחרים על הראש שלי.