אז הוא היה שמיניסט שלי.
הוא היה ה-שמיניסט שלי. היינו מדברים מלא.
בחודשים שהייתי בישיבה הייתי מדבר איתו המון.

הוא לא עשה הרבה רעש אבל החיוך שלו היה כובש.
הוא לא רב עם אף אחד, כולם אהבו אותו.
אני גם לא זוכר שהוא התעצבן מתישהו. הוא היה שקט אבל לא היה ביישן,
היה עדין והתנדב במדא. הוא היה בחור מאוד מיוחד.

אני זוכר שלפני חודש בערך, כשבמקרה היה עלי פלאפון עם מצלמה בישיבה(בד"כ אני עם 105) החלטתי שאני רוצה להצטלם איתו.
בהתחלה הוא ניסה להתחמק, אמר שיהיו עוד הזדמנויות ולמה אני לחוץ עלזה,
שאלתי אותו מה איכפת לו וסיכמנו על תמונה אחת.
זה מה שנשאר לי ממנו.
תמונה.