כמעט חודשים אחרי לידה-
עשיתי הפסק- ובדיקה- ואז ביום השביעי בבדיקה רגע לפני כניסת שבת אחרי שהתארגנתי והכול.. הבדיקה יוצאת לא טוב.
נשברתי. עד שהתכוננתי ערב שבת והכול- זה לא בסדר וצריך שוב עוד שבע.
אחרי זה חיכתי קצת והתחלתי לשתות הרבה הרבה לימונים- ושוב הפסדק,בדיקה ועוד פעם יום שביעי יש שאלה. בעלי הולך לרב הרב לא יודע מה להחליט (ממש מתלבט) ושולח למכון פועה. בעלי נוסע- והם מתלבטים ומתלבטים ובסוף אומרים לא טוב. ושאלך לבודקת. מיותר לציין ששוב בכיתי כי זה היום השביעי...
בודקת באזור כאן ממש יקרה (בכ"א בשבילנו) וממש התלבטתי כי לא הרגשתי שנפצעתי.. ואז דיברתי איתה היא אמרה בואיי מהר מהר ואבדוק כדי שתוכלי לטבול היום. הלכתי
ואז היא פתאום רואה שיש איזה קרום שיוצא מהרחם (סוג של ריר כזה) והיא נסה להוציא- ולא הצליחה וניסתה וניסתה עד שמשכה את זה.
הביאה לי את זה לרב ואמרה שהיא פצעה אותי כי היא משכה את זה- אבל שאשאל רק לגבי ההפרשה.
בעלי לא היה בבית אז רציתי לאיזה רב לשאול, הרב לא היה בבית, הלכתי לרב אחר גם לא היה, אז אשתו אמרה לי תשארי לו והוא יסתכל שיחזור. באתי לרשום פתק וחסדי ה' הוא נכנס.
הסברתי לו.. ואיזה רבע שעה הוא הסתכל ובדק וחתך אתת זה ודיבר עם הבודקת וממש ממש חשב
ולבסוף- כשר!
חסדי ה' שהלכתי לבודקת והיא הוציאה את זה אחרת כל בדיקה שהיתי עושה לא הייתה יוצאת טוב כי זה היה ממש דבוק בפנים ולא היה לי סיכוי להוציא את זה בעצמי..
חסדי ה' שהרב הסתכל ובחן ולא ישר אמר אסור.
ובא לציון גואל..
אשרינו שזכינו לאנשים כ"כ צדיקים שאוהבים ורוצים לעזור.
לעולם לא להתפדח לשאול!!
(אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)