בשביל מה להתעסק עם זה? רק מעלה להם את הרייטינג.

חוץ מהעיניין של "בשלי הסער הזה" אין סיבה "להשתתף בצער" הגויים. 

מטופש.. (לא שמעתי על זה).

וודאי מצער שנהרגו שם  אנשים, ל"ע.

אבל קודם כל מה שאצלנו. עולם מלא.   "דגל צרפת"? מה הקשר?....

לא רלוונטיים בגרוש, שיעלו את היהודים לארץ וישרפו כולם.

גם פייסבוק אין לי...

עם צרפת

כי פייסבוק מתימרת להיות עם איזו אג'נדה חברתית ולא רק חברה למטרות רווח.....

אז נמאס מהפוליטיקלי קורקט המזויף והמאוס של חלק מהתושבים פה...ושוב זה בכלל לא קשור לסלידה ולכאב שברצח חפים מפשע.

אבל פה זה פיגוע אדיר ובפעם אחת

הטבע של אנשים להזדעזע יותר מפעם אחת ובגדול מאשר בסיפור בהמשכים ..

ברור שאנחנו סובלים יותר מהתדירות .. אבל כשזה קורה במקום שזה בד"כ לא קורה

ועוד בכזאת כמות של נפגעים ..אפשר להבין את ההבדל ..

130 איש ביום אחד בסדרת פיגועים זה לא דבר של כל שני וחמישי

אני בהחלט מבין אנשים שרוצים להזדהות בצד שלהם,

בפרט כשדגל צרפת לרגע הופך לסמל של התייצבות מול הטרור (והאיסלם הקיצוני?)

הטענה מהסוג של "כשהם יזדהו אני אזדהה חזרה" היא כמובן צודקת,

אבל היא לא חותרת לשינוי. בדיעבד היא מעגלית ומצדיקה גם את האדישות שלהם

מעבר לים.

איך נוכל לדרוש הזדהות מאחרים או אפילו לטעון בכנות נגד האדישות שלהם,

כשאנחנו לא מהווים דוגמא לכך?

גם ההתעלמות ממוקדים אחרים של טרור כמו קניה או רוסיה (דוגמאות נפוצות)

היא בהחלט מקוממת, ומעניין לראות אם רבים שמביעים הזדהות כלפי צרפת ידעו

להזדהות באותה מידה חס ושלום במקרים דומים בארצות אחרות.

אבל להזדהות עם ההתייצבות נגד טרור יש משמעות קריטית.

אבל לדעתי הנפת דגל צרפת היא דרך לא מוצלחת לדעתי (בלשון המעטה),

משום שהיום זה צרפת, ומחר זה גרמניה. ואנחנו לא רוצים לראות את הדגל הגרמני מונף.

ומתוך הפרספקטיבה הזאת, אנחנו גם לא רוצים להזדהות עם פשעים שנעשו תחת הדגל

או סמלים אחרים של האומה הצרפתית לדורותיה - כלפי יהודים.

לכן בעיני, כדאי לחזק את ההזדהות עם המאבק העולמי בטרור,

אבל לא על ידי הנפת הדגל הצרפתי.

נכון שיש חמלה אנושית בין האומות אבל מה שהם עושים לנו חוזר אליהם כמו בומרנג , וכשזה קורה

קצת קשה להזדהות איתם .. אבל כן מצד החביב אדם שנברא ..

[סתם במאמר מוסגר משהו מוזר , לפני הפיגוע יום לפני ישבתי ככה ולא משנה איפה הייתי צריך לראות איפשהו דגל של צרפת ואז אמרתי מה הולך פה זה דגל של הולנד ... , אחרי יום היה את הפיגוע וכולם שמו דגל צרפת בכל מקום (יודעים כנסת וכאלה..גם בפ"ת בגשר) בקיצור שסיפרתי את זה לאחותי אז היא חידשה לי שבעצם גם לראש ממשלה שלהם או הנשיא אז השם שלו זה הולנד ..חח אז זה יצא מוזר כזה שהדגל היה בעצם של הולנד וכל זה ..סוף חפירה . ]

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.