חשבתי שהכן כן זה על הנקבה, יהודיה.. לא שמתי לב שיש 4 לא...

הייתה ערבייה? נוצריה? דת אחרת? חסרת דת?

להסגיר אותה...תעזרי?

או שנעשה את זה בדרך המסורתית ונשאל אם המקצוע שלה מתחיל באות א? ב?ג? ד? וכן הלאה..בקיצור, תעזרי בזה

(ואם לא היא, הדמות השנייה הקשורה אליה שהוזכרה מוכרת עוד יותר)

ונתחיל ב"קטגוריות" של מקצועות (על פי ויקיפדיה) ואז נראה אם אפשר לרדת לרזולוזיצה טובה יותר...

מיספרתי אותם לנוחיותך ולנוחיות המענה. ותרי על הלא ותגידי רק איזה קטגוריה כן, אם בכלל

1. מקצועות אכיפת החוק?

2. מקצועות האומנות?

3. מקצועות הבידור?

4. מקצועות הבנייה?

5. מקצועות ההנדסה?

6. מקצועות החינוך /ההדרכה?

7. מקצועות החקלאות?

8. יועצים?

9. מקצועות הייצור?

10. מקצועות הכלכלה?

11. מקצועות המדיה?

12. מקצועות המדע והטכנולוגיה?

13. מקצועות המחקר?

14. מקצועות עבר?

15. מקצועות המשפט?

16. משרות פוליטיות?

17. מקצועות הספורט?

18.מקצועות הערכיה?

19. מקצועות פרא-רפואיים?

20. מקצועות הפרסום?

21. מקצועות צבאיים?

22. מקצועות הקולינריה?

23. מקצועות בתעשיית הקולנוע?

24. מקצוע הרפואה?

25. נותני שירות?

26. תפקיד דתי?

27. מקצועות התחבורה?

לימדה בבית ספר יסודי? (עד כיתה ו') חטיבת ביניים (ז-ח) תיכוני? על תיכוני? חינוך מיוחד? חינוך לנוער נושר? גננת?

לימדה:

1. מתמטיקה?

2. פיזיקה?

3. היסטוריה?

4. ספרות?

5. מוזיקה (שירה ו/או נגינה על כל כלי שהוא) ?

6. שפות?

7. מקצוע דתי?

8. חינוך גופני?

9. מדעים?

10. מקצוע הומני? ריאלי?

בבית-ספר. חינוך מיוחד מסוג מסוים - כן, נראה לי שזה נכלל בהגדרה. 

אני לא יודעת לומר בדיוק מה היא לימדה. מה שאני יכולה לומר יהיה מדיי שקוף (לא שעכשיו זה כבר כל-כך קשה). חוץ מזה אני מניחה שקצת מכל דבר בסיסי (ומעבר לזה סביר להניח שהיה - אולי ספרות או שפות, אבל אלה ניחושים. אני לא יודעת.)

שהיא אחת שאנחנו אמורים בכלל להכיר, אבל בסדר...

בכל מקרה אין לי עוד רעיונות. לא אמרת על שום מקצוע שהיא עבדה בו...

הספר שנכתב עליה זה ספר אוטוביוגרפי או ספר קריאה לגמרי שמבוסס על דמותה? (מקווה שאת מבינה את ההבדל...)

היא נפטרה בגיל מעל 90? 80? 70? 60? 50? 40?

היו לה ילדים? 

אני מבינה שהתכוונת האם ביוגרפיה או ספר קריאה. נכתבו ספרים ביוגרפיים, אולי לא ביוגרפיה מלאה - אבל לא סתם "סיפור". ואני משוכנעת שהיא מופיעה גם כדמות בספרי קריאה, אבל סביר להניח שבהם בד"כ הדמות המרכזית היא הדמות השנייה שהוזכרה בשרשור.

היא נפטרה בגיל 70 ולא היו לא ילדים.

ההבדל בין אוטוביוגרפיה לבין ביוגרפיה זה נקודת המבט - אוטוביוגרפיה תיכתב מנקודת המבט של הנסקר, בעוד ביוגרפיה תסקור אותו מבחוץ. (דוגמה לאוטוביוגרפיה שנכתבת על ידי סופר חיצוני, מנקודת המבט של הנסקר - זיכרונות אחרי מותי, מאת יאיר לפיד, על אביו טומי לפיד...).

טוב, ננסה לחשוב עוד... בכל מקרה זה נשמע די קשה. נראה מרמזים שאחרים יוציאו...

An account of a person’s life written by that person:he gives a vivid desc‎ription of his childhood in his autobiography

כנראה יש פירושים שונים

והיי, אף אחד לא מכריח אתכם להשתתף במשחק אם אתם לא נהנים!

אבל מה שבא לך... אנחנו גם יכולים לעשות את זה בשיטה הקלאסית של לשאול אותיות אחת אחרי השנייה כדי לגלות את השם שלה, גם זה חוקי, אבל אז איבדנו את המשחק...

לא משנה.

קשרי שותפות - אפשר לומר.

לא ברור לי למה הכוונה בקשר אקראי.

הדמות השנייה היתה צעירה יותר.

הדמות השניה היתה נוצרית.

הדמות השניה לא היתה אפרואמריקאית.

הדמות השניה היתה אקטיביסטית.

הדמות השנייה לא היתה נשואה.

החברות והשותפות היו ארוכות.

זה לא מה שהיא הכי מפורסמת לגביו (הייתי צריכה לבדוק את זה)

הרבה יותר ידועה מכמה אנשים שאתה עשית עליהם פעם אישיות P-:

זה שאתם לא בכיוון כרגע לא אומר שלא שמעתם עליה, לפחות חלקכם.

"הכל סובב את האשכנזים". 

(זה שהוא ישראלי לא רלוונטי בעיניי, וזה שיש עליו ערך בויקיפדיה העברית גם לא.)

להערכתי הוא לא יותר מוכר מהלן קלר ומורתה. להערכתך כן. מה נעשה? שיהיה לילה טוב!

(אני לא ידעתי שהיתה פעילה גם פמיניסטית עד שבדקתי)

לא היה לה קשר לשואה, היא לא היתה משוררת או עיתונאית.

אם לא בשם, אז בסיפור. 

עשיתי עכשיו בדיקה: שאלתי את אחותי אם היא מכירה (בשם) את הדמות שלנו - לא. שאלתי אם היא מכירה את הדמות השנייה - כן.

שאלתי את אמא שלי אם היא מכירה (בשם) את הדמות שלנו - לא. את הדמות השנייה - כן. עכשיו את מכירה את הדמות הראשונה? - כן.

סוג של חינוך מיוחד.

ולא בית-ספר.

מדריכה חינוכית? במתנ"ס? במועדון נוער?

חווה חינוכית? 

לנו ישר איזו מדינה היא הייתה בה?

איזה חינוך מיוחד הוא הכיוון הכי מועיל עבורכם לדעתי

זאת אן סאליבן, המורה של הלן קלר? (המשהו הכי טוב שיכולתי לחשוב עליו...)

אבל הן באמת יחסית מוכרות לדעתי. זה גם סביר שיש אנשים שלא שמעו עליהן, אבל זה לא הגיוני ולא הוגן להחליט שאם אתה לא שמעת משמעות הדבר שהן אינן מוכרות, ושאני זו שהייתי לא הוגנת

אלא רק, כמובן, על הלן קלר (עליה בהחלט שמעתי ואם בה היית בוחרת, כנראה היינו כבר באותו לילה שפתחת את התחרות מצליחים להגיע לתשובה...).

לאן יש ערך רק באנגלית. ורק דרך הלן קלר הגעתי אליה ולערך באנגלית. מעניין - צריך לבקש שיתרגמו את הערך עליה לעברית...

הרבה בכך שדרך אגב דיבר על קטגוריית אנשי החינוך האמריקאיים - אז התחלתי לחטט שם, ואומנם את אן לא מצאתי אבל כשנכנסתי לדף של הלן קלר, הקישור לאן תפס לי את העין, בדקתי, והתאריכים, הגיל וכו', נראו מתאימים...

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.