קשיים רציניים לאחר החתונהמה עושים?

שלום,

 

אני נשואה כחצי שנה, ויש לי קשיים מטורפים.

זה התחיל עוד בתקופת האירוסין - הפריעו לי המון דברים בחתן - שהוא לא מספיק "צדיק" לטעמי, קצת אמירות שלדעתי היו חסרות טקט ועוד...

וממשיך בגדול לאחר החתונה - פתאום הוא נראה לי הרבה פעמים לא חכם בכלל, המראה שלו מציק לי, אפילו שהוא נחשב בגדול לבחור נאה, המשפחה שלא משכילה כמו המשפחה שלי... והכל מתעצם כשבאות לי השוואות מול העיניים - כל מיני אנשים מסביבתי שהם כן כל הדברים שהוא לא...

אני מרגישה שאני נקרעת, פוגעת בי ופוגעת בו, לא יודעת מה לעשות,

וכן - אני הולכת לייעוץ, עדיין לא עוזר...

מה עושים?

 

תודה מראש לכל העונים...

דבר ראשון לפני הכל תתייעצי עם רב לגבי מניעת היריון ואחר כך..יום בחצריך

פשוט לנסות ללמוד אותו ואת הצדדים הטובים שבו. ה' נתן לך מתנה נפלאה... איש..... בית.... מיליון בנות היו מתות להתחלף איתך.

אם הוא או המשפחה שלו משכילים או לא זה חשוב אך לא זה מה שיסב לך אושר בחיים. הסתכלי על האהבה שלו כלפייך, על המידות הטובות, הנימוס, הפירגון, היחס החם, העזרה, הכתף התומכת... על זה שהוא יאהב ויחבק את הילדים שלך...

אני ממש מאמינה בזה שאהבה היא דבר שנבנה ומעמיק במידה ומשקיעים...

חכמת נשים בנתה ביתה.

תיהי חכמה ותבני את ביתך בחכמה את בתחילת הדרך....

ואל תסתכלי על אחרים. את לא יודעת מה הולך להם בתוך הבית. אני אישית עברתי איזה משבר אישי (לא זוגי) במהלך הנישואים, משבר שבאמת אני לא מאחלת לאף אחד.... וכלפי חוץ הייתי מאושרת ושמחה וכולם חשבו שאנחנו יפים וצדיקים ומשפחה מתוקה ואף אחד לא ידע מה הולך לי בתוך הבית... ב''ה זה מאחורי ומאחורינו אבל זו דוגמא קטנה לכך שתסתכלי פנימה... לתוך ביתך... ותעשי הכל, כולל שינוי עצמי, אישי ומידותי כדי שיהיה לך ולאיש היקר שלך טוב בתוך הבית.

בהצלחה. 

אני מתלבטת...אבל..נשואים פלוס

הייתי שם!!בדיוק בנקודה שאת נמצאת...אמירות חסרות טקט.. חוסר הבנה לעיתים.. הרבה פחות שכל גם לעומת המשפחה שלי..

הכל.. כל מה שאת מתארת.. כולל זה שזה התחיל מיד אחרי האירוסין.

אבל.. לא בא לי לפתוח שוב הכל על גבי הפורום. אם את מעוניינת בשיחה עמוקה יותר תפני אלי באישי בכיף!!!!

 

אבל אני חייבת לא להסכים עם מניעת ההריון! ההריון שלי זה מה שהציל אותנו.. זה הכריח אותי להסיר מעל הפרק את אופציית הגירושין ולהתחיל להתמודד. כי הרי הסיבות הנל הם לא באמת סיבה לפרק בית.. רק דורשות עבודה עמוקה ויסודית יותר אצלינו..

ילד זה משהו מחבר.. ודווקא לפעמים, ילד מאפשר לגלות צדדים חיוביים נוספים בבעל שמוסיפים הערכה.

 

את מחזירה אותי בפלשבק שש שנים אחורה... לנקודת היאוש הזאת.. להלקאה העצמית על הבחירה הבלתי מוצלחת שלי.. סיווווט!!!!!!!!! אני באמת מזמינה אותך לשיחה אישית..

אוי ואבויkly3

למה צריך *להכריח* את עצמך להיות עם מישהו שאת לא רוצה? למה האובססיביות הזאת של לא להתגרש כשזה לא מתאים?

יותר טוב להוליד ילדים לתוך מציאות של תסכול סמוי ואומללות חבויה? זה ש"מכריחים" את עצמם להיות נשואים זה לדעתי יותר נזק מתועלת, כי הבעיות אולי ידחו אבל יצופו כל פעם מחדש. אם זה פעם בשבוע או פעם בעשור.

 

לא מתגרשים כל כך מהר..בהינף מקלדת אחתיעל מהדרום
את/ה נשוי/אה?עובד
זה ממש נשמע שלא..
מדבריה של הכותבת ניכר שעבודת מידות ביחד עם ייעוץ זוגי ותקשורת משופרת יכולים לעשות להם נפלאות-
מאיפה העזות לדבר על צעד קיצוני כ"כ כמו גירושין?!
לכולם יש עבודה בנישואין,
רובם עובדים על עצמם ומתקדמים וכמובן רואים תוצאות ושמחים ומאושרים ביחד!
מנסיון-
מהסיבה הפשוטהשוקולד לבן

שנראה שלפותחת יש בעיה אישית

של ביקורת גדולה כלפי מי שהכי קרוב אליה

הרי הם החליטו להתחתן מסיבה מסויימת,

אז מה קרה פתאום שכל האישיות שלו פסולה בעיניה?

הרי היא זאת שהחליטה להתחתן איתה (עם האישיות) מלכתחילה

 

העניין הוא שהרבה פעמים שקרובים לאדם מסויים מתחילים לראות בו דברים שליליים

רק כי מכירים אותו יותר לעומק, ויחד עם זה מתחילים להכיר גם את חסרונותיו (ולכל אדם יש חסרונות)

או אפילו כי יש קושי מסויים בעצם חיי הנישואים (קושי בהתחייבות, באינטימיות, בעבודות הבית תוך כדי עבודה)

וזו הדרך לנסות להתחמק מהמחוייבות הזאת בדרך הגיונית- כי הרי הוא לא מתאים לי

 

ולא, זאת לא הדרך הנכונה.

מי שמרגיש שיש לו בעיה כזאת, שהוא נותן ביקורת על דברים שטבועים באדם והוא ידע עליהם מלכתחילה (הרי הוא היה חכם באותה המידה כשהם נפגשו, וכנ"ל המראה שלו לא השתנה. היא לא סיפרה על תאונת דרכים או משהו כזה שעלולים לשנות אותו באמת) ומן הסתם בזמן הזה הוא לא השתנה ברמת הצדיקות שלו..

אז אדם כזה צריך קודם כל לטפל בעצמו, לרכוש עין טובה, להיות פחות ביקורתי, ואז סביר שהיחס ישתנה

 

וכן, צר לי לבאס אותך, אבל נישואין זה מחוייבות

ברגע שמחליטים להתחתן עם מישהו מחוייבים אליו לעשות לו הכי טוב שאפשר 

נכון שאם מנסים הכל ועדין לא מצליחים להגיע למצב של זוגיות טובה עדיף להיפרד,

אבל אי אפשר לעשות את זה בלי שהזוג ניסה הכל ולא הלך לא, כי המחוייבות גדולה מכדי לעזוב כי "לא בא לי"

 

ולסיום- מה אתה חושב, שאם היא תתגרש יהיה לה טוב יותר?

נכון לעכשיו שהבעיה עם זה שדברים בו מפריעים לה, שהיו קודם גם בזמן הפגישות ואז לא הפריעו לה,

סביר להניח שגם עם אדם אחר שהיא תחליט להתחתן איתו הם יצוצו מחדש..

אם לא מטפלים בבעיה שבגללה הזוג התגרש, היא תצוץ מחדש עם כל בן זוג אחר, כי היא עדין קיימת

(שלא לדבר על זה שגרושין זה ממש ממש לא דבר פשוט)

אני מגיב לעובד, ושוקולד לבן:kly3
נישואין צריכים להיות "על דרך המלך". כלומר, מתוך החלטה רציונלית ורגשית גם יחד אך שלמה. אם יש ספק אין ספק. היא כתבה שכבר since day one היו לה ספיקות לגבי החתן, ואני אומר שאם היו ספיקות אז לא היה צריך בכלל להתחתן. לא דומה ספיקות של לוגיסטיקה שאיתם אפשר להסתדר, לספיקות לגבי המשודכים עצמם. לכן, אני בדיעה שצריך להקדים תרופה למכה ולהתחתן מתוך בחירה שלמה של רצון. ואל תגידו לי שלכולם יש ספיקות של לפני כי זה קשקוש. מי שמתחתן מתוך רצון, רוב הסיכויים בעדו, מי שמתחתן בגלל תכתיב חברתי או בגלל "שצריך" או כי כבר מתחיל להיות "מאוחר" רוב הסיכויים נגדו.
ברור שלפני חתונה אסור להתחתן אם מרגישים ככה, אין שום שאלהשוקולד לבן

אבל להזכירך, היא עכשיו אחרי החתונה

ולכן אין עניין להעלות את השאלה 'מה היה אילו'

אלא להתמודד עם המציאות בצורה הכי טובה שיש

ולהתגרש בלי לנסות לעבוד קודם זה ממש לא הצורה הכי טובה שיש..

 

ומאותה הסיבה אין טעם להגיד דברים שלא קשורים לנושא השרשור

את הרעיונות האלה אתה מוזמן להעלות בפורום לנ"ו, פה הם פשוט לא קשורים

מה זה לנ"ו?kly3
ולמה זה לא קשור?
בכל מקרה, זו דעתי וככה נהגתי עד היום שהתחתנתי ואנהג גם עם הילדים שלי שיחיו...
לנ"ו זה פורום לקראת נישואים וזוגיותשוקולד לבן

ואני מקווה מאד שתחנך את ילדיך שלפני החלטה חשובה חושבים עד הסוף ושוקלים את ההחלטה מכל הכיוונים,

אבל אחרי החלטה מקבלים את ההחלטה ומנסים שהיא תהיה הכי מוצלחת שאפשר.

 

נכון שלפעמים גם אותה צריך לשנות, אם למרות השיקולים והחשיבה החלטת החלטה לא נכונה, או שהיו דברים חשובים וקריטים שלא ידעת עליהם לפני ההחלטה, אבל זה ממש לא האידיאלי ולא הדבר הראשון שעושים.

 

לצורך העניין, אם התחלת לימודים גבוהים ושילמת מראש עליהם בלי יכולת להחזיר את הכסף (40,000), גם אז כל כך בקלות תחליט שהם לא מתאימים לך, או שתנסה לראות אם בכל זאת הם מתאימים לך ותוכל לעשות איתם משהו, ורק אם ממש לא תפסיק אותם ותעבור ללימודים אחרים?

ואם תבצע עסקה רצינית שאם תבטל אותה תפסיד מליוני שקלים, גם אז תבטל כי לא מתאים?

(ונישואין הרבה הרבה יותר חמור מלימודים או הפסדת כסף!)

ספקות לפני זה אינדבידואליbattt
יש כאלה שהדרך לחתונה רצופה ספקות קשים, ויש כאלה שאין להם ספיקות בכלל.
מעניין שמחקרים (בחו"ל) מצאו שאחוזי הגירושין גבוהים יותר באופן משמעותי אצל אלה שלא! היו להם ספקות!!!
באופן כללי התחושות של זו שהעלתה את הנושא הן בדיוק "לפי הספר" ועבודה נכונה תעלה את הנישואין קומה. מצויין שהיא הולכת להתייעץ, כי אם במקרה נדיר הבעיות הן לא שגרתיות - יש מישהו מקצועי שיבדוק, ואם הבעיות הן שגרתיות- יש מי שיכוון איך לקדם את הנישואים ולא להתקע ולסבול סתם. המון הצלחה לכולנו כי כולנו כל כמה זמן חווים קשיים שאח"כ מגדלים אותנו
זה לא לגמרי מדוייק...מה עושים?

הדברים שמפריעים לי זה דברים שלא ראיתי בפגישות,

בפגישות הייתי בטוחה שהוא בחור מאוד מאוד חכם (זה גם מה שאמרו עליו בברורים, ובאמת במתמטיקה וכאלה הוא כן מוצלח, אני מדברת על החכמה של היומיום - שאתה מדבר עם הבנ"א, שבתחום הזה מפריע לי),

ולא ראיתי הרבה דברים נוספים, זה לא נכון שזה דברים שראיתי כבר לפני...

כאילו אני כתבתינונימי

מילה במילה

כולל הקטע עם ההריון!

והיום אני כ"כ שמחה בבחירה שלי

אני מוסיפה גם דברים שעזרו לינונימי

תמיד תמיד- להזכיר לעצמי למה אמרתי לו כן

מה אני אוהבת בו

מה המידות הטובות שלו וכו'

מאושרת בשבילך שההריון הציל את נישואיך.תמיד נשאר אני

עם זאת, חשוב מאד לדעת שיש הרבה זוגות שההריון שלהם לא הציל אותם.

להפך, הוא פשוט הוסיף למערכה ילד אומלל אחד או יותר, וסיבך את תהליך הגירושין המסובך גם כך.

בעיניי, מתגרשים כשיש סיבה טובה להתגרש, איש איש לפי שיקול דעתו ודעת יועציו. ולהפך, בוחרים להישאר יחד כשיש סיבה טובה להישאר יחד, כאמור - איש לפי רוחב דעתו. הימצאותם של ילדים בתמונה או היעדרם הם לא שיקול בעיניי. 

ולכן, אם אפשר למנוע מילדים להיכנס למערבולת הזאת, דווקא משום שהם לא מהווים שיקול - בעיניי חובה לעשות את זה. 

ללדת ילד כדי שאולי יעזור לזוג להישאר יחד (האם זוג שנשאר יחד כי יש לו ילד משותף הוא זוג מאושר?) נראה לי טעות חמורה. על גב הילד. 

זה מעניין מה שכתבת כוחות שמימיים
מה את חושבת שיקרה אם אנשים יחפשו סיבה טובה להשאר או סיבה טובה להפרד חלילה- מדברת על רוב הזוגות- ?

יכולה לחתום לך שבקלות העולם יתפרק מהעיצה הזו.

זה נשמע חכם, אבל מי שמכיר קצת את דרכיו של היצר הרע יודע שיש לכולם במוקדם או במאוחר סיבות להפרד. החל משטיפת כלים וכלה באי חיוך, ותהיי בטוחה שכל הסיבות מספיק טובות, עובדה שאנשים יכולים באמת להתעצבן אפילו משטויות.

לכל הזוגות יש תקופות של עלייה ותקופות של ירידה. וגם תקופות של מישור. אם חיי הזוגיות יהיו תלויים בכל סיבה שצצה אם היא חיובית או שלילית, זה מראה עם חוסר יציבות, על קשר זוגי חיצוני ולא עמוק נשמתי ופנימי.

סיבה זה תוצר המציאות.

והמציאות שהשם ברא לנו מזמנת לנו נסיונות, כל אחד כפי כוחו.

במציאות הזו השם שם אותנו כדי שניהפך ליותר טובים, יותר משופרים.

בהדרכת חתנים וכלות חשוב מאוד להכין את בני הזוג לתקופה של עבודה על המידות, נישואין זה לא רק כיף. זה גם קושי. ובעקבות המאמץ תהיה גם הרבה נחת ואושר.

שלום בית זה דבר שנבנה ונבנה, לאט לאט, עוד לבנה ועוד ויתור פה ועוד שינוי שם.

וכן, אם אין בעיה חמורה אין צורך למנוע כי בעזרת השם עובדים על המידות ומשתנים וכך העולם מתנהל.

שימי לב ששלב הבאת הילדים מתחיל בשלב מוקדם בחיים, למרות שהיה יכול להיות מאוד חכם שדווקא אנשים מבוגרים עם חכמת חיים יביאו ילדים

כנראה שהשם יתברך יודע יותר טוב מאתנו ובחר שדווקא התפקיד הזה יהיה לצעירים אף על פי שסיכוי גבוה שיעשו טעויות.

אני מבינה על מה התכוונת לכתוב שילד אינו צעצוע, ומסכימה איתך ברעיון, אבל נראה לי שזה לא מקרה חמור כל כך פה ספציפית..



כמובן שכל מה שכתבתי מדבר על רוב המקרים ולא על מקרים חריגים . לא עלינו...

בשורות טובות!
ילד הוא סיבה טובה להתאמץנשואים פלוס

ובעיני..אם אין אלימות או איזה סיבה טרגית..

חייבים להתאמץ!!

וכש'אף אחד' (ילד) לא קיים.. קשה יותר לעבוד על עצמי..

 

לא נשארים יחד כי יש ילד..עובדים ומתאמצים כי יש ילד!

ממליצהכוחות שמימיים
עבר עריכה על ידי כוחות שמימיים בתאריך י"א בכסלו תשע"ו 16:33

אולי זה יראה לך מוזר, אבל מנסיון גם בעוד תחומים הייתי ממליצה לך להגיד לו מחמאות.

מה זה אומר? על כל דבר בעיקר דברים קטנים. להאיר לו פנים, לחייך ולומר מילים טובות ומחממות, והדבר שהכי מפתיע, ואין לי הסבר לזה, זה להחמיא דווקא במקומות הקשים.

תתפלאי אבל שווה לנסות. את התוצאות תראי בעצמך, בגדול המציאות נהפכת למאירה שמחה וחמימה יותר.

קשה לי למצוא ספציפית אלייך דוגמא אבל זה יכול להיות מחמאה על מראה, מעשה, דמיון למשפחה, בדברים הכי קטנים ואפילו הכי מעצבנים.

איך למשל?

מראה- תמצאי משהו שמוצא חן בעינייך בו ותתמקדי בו ותחמיאי עליו לדוג' אף.

מעשה- שלא מצא חן בעינייך ומתחשק לך להעיר לו- לדוג' איחר הבייתה, ומתחשק לך להטיח דברים קשים אז לומר לו שאת ממש מעריכה שהוא מתעכב בבית כנסת וזה מראה על רצינות. זה ממש הזוי אבל העיקרון זה לומר ההפך ממה שבא לך וזה עושה משהו מיוחד. לא כולם יסכימו איתי אבל מה שקורה בפועל זה במקום לעשות פיצוץ מתרחש משהו ממש טוב שמוסיף אור למצב ומעלה חיוך על פני שניכם.

ברור שאם את במקום הזה של לשתוק זה גם טוב עד יחלוף זעם, ולחכות לרגע שאת תוכלי לומר את שלך בנחת והוא יהיה פנוי לשמוע ולשפר יהיה מצויין.

דמיון למשפחה- את אמנם לא התלהבת ממשפחתו אבל תני לו' פיצוי' על כך ותחמיאי לו במשהו טוב שהוא דומה להם.
בתת מודע המסרים שלך עוברים אליו וגם אם הוא לא מודע לזה זה בוודאי משפיע על הקשר שלכם. לטוב ולמוטב..

בגדול זאת עבודת חיים, אין קסמים..
ועוד משהו, כשהאדם שמולך ירגיש שאת מתבוננת בדברים הטובים שבו הוא ייהפך לטוב ומואר ומאיר. ואם זה להיפך ח'ו המציאות נהיית חשוכה ולא נעימה.

זה בידייך. תתבונני על הבעל הנפלא שלך תחזקי את עצמך בזה ותראי נפלאות.

הייתה לי פעם חברה שבתחילת הקשר ביננו הייתה נראית לי מאוד לא יפה. ככל שהקשר ביננו הלך והעמיק היא פשוט נהייתה יפהפיה בעיניי שלא הבנתי איך.
אחכ הבנתי שכשאתה מכיר אדם לעומק והקשר בינכם הולך ומעמיק אין יפה ממנו, במיוחד כשמדובר בחצי נשמתך.


המון בהצלחה יקרה!
והעיקר למצוא ולחזק את הנקודות הטובות שבזוגיות שלכם ולהתמקד כרגע רק בהן,
יש לכם בעזרת השם חיים שלמים להשתפר,
כדאי לנצל את ההתחלה בתור דבק ואחכ כבר הפינות מתיישרות....

נ.ב. לא הייתי ממליצה למנוע הריון כמו שכתבו לך פה, יתכן מאוד שילדים דוקא יחזקו את הקשר,אם היית אומרת שהתחתנת עם אדם רע ח' ו זה כבר עניין אחר אבל פה זה נראה כאילו הדשא של השכן ירוק יותר והייתי ממליצה על הנקודות שאמרתי לך.


בהצלחה במפעל חייך !
פעם קראתי סיפור באחד הספרים של חיים ולדר נדמה לי...בתאל1

על אשה אחת, בחורה יותר נכון, שהגיעה לפרקה וכל הצעה שהגיעה אליה לא מצאה חן בעיניה. 

ההוא ככה והזה ככה... עבר זמן והיא נהייתה רווקה מבוגרת, ההצעות התחילו להיות לא כ"כ מחמיאות..מן הסתם בגלל הגיל.

בסופו של דבר (זה הרי סיפור שלם..כן? ואני גם לא ממש זוכרת אותו בדיוק) היא התחתנה עם מישהו טוב אבל פשוט, פשוט מדי בשבילה, לא ברמה שלה. אבל התחתנה איתו. הוא היה עובד באיזה מפעל או משהו דומה. וכל החיים איתו היא ממש הייתה בבעסה שהיא התחתנה איתו ושהוא לא מתאים לה ולא ברמה שלה, היה מגיע לה מישהו הרבה יותר חכם, וכו' וכו'.

פעם אחת בעלה נפצע בתאונת עבודה, הוא היה ממש בסכנת חיים. היא באה להיות איתו בבית חולים והתחילה לבכות ולהתייסר...ואז התחילו המחשבות של- אוי, איזה אדם גדול איבדתי, תמיד הוא היה טוב אלי והחמיא לי ופירגן לי..ואני כלום...רק ביקורתית ומתנשאת..

קיצר בסוף הוא הבריא והיא חזרה בתשובה על מעשיה.

 

מסכנה? לחיות מההתחלה בענווה ובפרגון אחד לשני.

להאיר אחד את השני במילים טובות.

המחשבות האלה על - חכם או לא חכם.. זה סתם.. זה דמיונות.

גם לנו קורה שאנחנו נראים לפעמים לא חכמים בכל מיני סיטואציות..אבל את עצמנו אנחנו תמיד דנים לכף זכות..

אם תתייחסי אליו כמלך- את תהיי מלכה. זה ככה ממש באמת! מניסיון.

 

אולי יעזור שתקראי גם דברים בנושאים האלה. 

יש את חכמות נשים של הרב ארוש..לא זוכרת כמה זה קשור אבל בטוח יש איזה פרק או שניים שקשורים.

 

בהצלחה!

 

חבל מאד.ד.

יש דברים טובים שאת רואה?

 

יש לך השערה ממה זה בא?

 

[אני מניח שאת מודעת שכל "לא מספיק צדיק לטעמך", מתגמד מול "חוסר-הצדיקות" בלהשוות אותו לגברים אחרים]

 

 

ודבר ראשון - להפסיק טוטאלית, מיידית, לפגוע בו, ולהתנצל. כל מה שכתבת - זו בעיה אצלך, שצריך לראות האם יש לך אופן להתגבר עליה. וטוב שזה באמת איכפת לך. אבל בוודאי שהוא לא אשם - ולמה שייפגע כי פתאום המראה שלו לא נראה לך, או לא נראה לך חכם מספיק (קל וחומר המשפחה שזה בלי קשר בכלל..)

מוסיפהכוחות שמימיים
עוד משהו יפה שיכול לחזק אותך,

זה שאני מכירה משפחה ,

שאם תסתכלי עליהם בלי להכיר ולגמרי לגמרי מבחוץ ובחיצוניות ,
תוכלי לראות הרבה חסרונות;
הילדים לא נראים הכי יפים בלשון המעטה,
לכמה מבני המשפחה יש איזשהו מום,
אחד מהם איטי מדי בתנועותיו ובדיבורו
( וזה יכול לשגע פילים )
ובקלות הילדים האלה היו יכולים להיות 'החנונים של האיזור/ כיתה' וכו' .

רק מה? במציאות, זה יצא ההיפך הגמור ..

הילדים האלה נמצאים במרכז החברה,
נקיים מטופחים, אצל כולם היו ועדיין באים חברים וחברות והבית שלהם פתוח לכולם..
הם כולם יצאו אוהבי חברה ואהובים.

ומראה חיצוני? אחרי כל זה אפשר להבין שהם 'אין' .

איך אני מסבירה את זה?

בזכות האמא,

שבעלה וכל ילדיה שכבר גדלו וחתניה וכלותיה כל אחד הוא אוצר בשבילה.
וכל אחד שם גדל כאוצר ומרגיש אוצר וחשוב ,והנקיון והסדר והאהבה לאורחים עשו את שלהם לבד
והחברה מאוד אוהבת להמצא בקרבתם.

אני מאמינה שכמה שתייקרי את בעלך ואת ילדייך בעז' ה הם יתייקרו באמת.

והמציאות תשתנה בהתאם לעיצובך.

ואם קראת עד לפה מגיע לך חיבוק גדול! ! !

מקוה מאוד שבעוד כמה שנים תספרי לנו סיפור דומה .

יעוץ זה לא מספיק!!כאן ועכשיו

אם יש לך קשיים ודברים שאת סוחבת אתך מהעבר או בעצם האישיות שלך, לא יעזרו יועצים!  את צריכה לקבל טיפול פסיכולוגי מאיש מקצוע - פסיכולוג/ית, זאת אמנם דרך ארוכה ויקרה, אבל זאת כנראה הדרך היחידה, איך שיהיה, גם אם תתגרשי ח"ו, הבעיות שלך לא יפתרו מאליהן. בהצלחה.

נשמע שצריך לחזק את עניין העין הטובה,~א.ל

"הכל סובב את האשכנזים". חיוך ממית

 

 

האמת...מה עושים?

"הכל סובב את האשכנזים". חיוך ממית

 

 

מתוקה תתעוררי אבל זריזדעה
בעלך לא מעניין אותי, אבל אין סיבה שגבר יספוג חוסר אהבה פרגון ותמיכה ועוד להיפך. יש אנשים שלא יודעים להעריך את מה שיש להם לא ממליצה לך להיות חלק מאותם אנשים.
ילדים ממש לא פותרים שום בעיות קל וחומר לא את שלך!
תחשבי איך הגעת למצב של חוסר הערכה?
אין כאן שום קשר לייעוץ זוגי ממליצה לך לטפל בעצמך.
התגובה שלך די פוגענית....ארץטרופיתיפה
אבל מאוד נכונהסדר נשים


אבל עדיין יש דרך להתנסח בכבוד...*סמיילית*


זאת התנסחות מאוד מכובדתה-מיוחד


ממש לאגליה...


אני חושבת שיש התנהגויותדעה
בזוגיות שהשואל צריך להבין שהוא בבעיה חמורה לפעמים בנים או בנות חושבים שלהתנהג לאשתי או לבעלי איך שבא לי זה לגיטימי!
ודעתי היא שזה חמור מאוד.
ולכן אין דרך לכתוב זאת יפה אם הייתי יועצת זוגית שמחפשת כסף הייתי כותבת סיפור נחמד.
בכל זאת מקווה בשבילך שדברי הקשים והדברים הרכים שנכתבו יגרמו לך להבין את טובת חייך בהצלחה!
אני לא הפותחת ובד''כ נהוג לומרארץטרופיתיפה
שדברים חכמים בנחת נשמעים

ואם את כותבת בצורה מעליבה אז היא לא בנחת והיא לא מסוגלת לשמוע אותך, שתדעי

באהבה ותודה בכל אופן
להשוות זה כ"כ לא טוב...בתאל1

זה גורם ממש לדברים לא טובים. הכי חשוב לך זה הקשר שלכם! ומה שמעניין אותך זה רק הוא.

מה אכפת לך מה קורה בחוץ? רק הוא ואת וזהו. רק אתם קיימים בעולם.

זה קשה לעשות את הסוויץ' הזה..אבל זה ממש הכרחי.

להקשיב לשני, להתסכל, להתבונן בשני, להבין מה הצרכים שלו, מי הוא. 

זה עבודה, וזה בסוף יוצא כ"כ טוב.

 

השוואותשירה515

כפי שכבר כתבו כאן, תזכירי לעצמך תמיד שבכל אדם, גם זה שנראה לך מושלם וצדיק, יש חסרונות שרואים רק מקרוב.

 

ומה שאת מתארת קורה לרוב הנשים (הייתי כותבת שלכולן, אבל אני לא בטוחה), ברמה כזו או אחרת, בשלבים שונים של חיי הנישואין. 

כדאי לזכור שבחרת באדם, עם יתרונות וחסרונות, שיועדו לך בדיוק. עם החסרונות האלה הקב"ה שלח אותך להתמודד! וגם לך יש חסרונות שאישך צריך להכיל.

 

ממליצה ממש לקבוע ערב בשבוע שבו אתם יושבים ופותחים מה שיושב על הלב, ברגישות ובלי לפגוע! לעשר השנים הקרובות לפחות. אני עם ותק של עשור ומפה זה בהחלט נראה אחרת. בהצלחה!

העצה שליe.z.b
פשוט לא להשוות. זה עבודה רצינית אבל קריטי. לי היו קשיים רבים בתקופת האירוסין שנבעו מהשוואות והאירו את עיני כמה זה מזיק. כשהייתי מודעת לבעיתיות ועבדתי על זה (וזה עבודה לא פשוטה) הרבה בעיות התגמדו.
אז לא נראה לי שזה יפתור הכל אבל זה יכול ממש לעזור.
בהצלחה
דבורה הנביאה אשתו של איזה לפידות...מלכה מהצפון

חז"ל  מתארים את דבורה הנביאה כאישה מרשימה מאד. יפה,אצילית,חכמה וחדת לשון. והנה..אותה בחורה מיוחדת התחתנה עם בחור מאד פשוט. לפידות קראו לו.בחור לא מי יודע מה חכם,לא מי יודע מה יפה... והנה אני מצטטת מתוך המדרש ממש: "ונקראה שמה אשת לפידות כיון שהיה בעלה של דבורה עם הארץ אמרה לו: בוא ואעשה לך פתילות ולך לבית המקדש אשר בשילה וכאשר תתעסק במצוה זו תקנה לך זכות עצומה לעולם הבא עם כל האנשים הכשרים..."עד כאן המדרש. ואני חושבת לעצמי-הרי היא היתה יכולה לרדת לחיייו-איזה טיפש אתה,מה אתה מבין בכלל,מה אני לעומתך, איפה אני ואיפה אתה...אבל היא מכבדת אותו ומעריכה אותו ובונה זוגיות נפלאה ועדינה.ובשכר זה שרתה עליה רוח הקודש. מעשי אמהות סימן לבנות....

ישר כח... אהבתי... מעבירה הלאה ברשותך...יום בחצריך


בטח כבר כתבו לך - לעשות רשימת צדדים טובים שבו, להיזכרl666

למה התחתנת דווקא אתו

הייתה התאהבות, משיכה, שיחות ארוכות? אם היה אז איפה כל אלו?

וגם ברמה שכלית האם היית מוכנה לפני חתונה או שלא היית שלמה?

ובקשר להשוואות - אז קראתי שבן אדם אחרי בחירה עובר מן תהליך של שכנוע עצמי שזאת הייתה בחירה הכי טובה בשבילו

מצד שני אני לא הייתי רוצה שבן זוג שלי יחיה אתי כשמראה שלי מפריע, שהוא חושב שאני לא צדיקה ולא חכמה, אז מה נשאר בעצם? מה כן בסדר? איך חיים עם זה? לי זה היה מוריד לי בטחון עצמי וכן הייתי מתגרשת

אולי הפוך ממה שאחרים ענואיש מרגיש

במקום להתמקד בו הייתי מתמקד בך.

הביקורתיות שלך כלפיו היא תופעה מוכרת,אבל אצלך זה קצת קיצוני.

כולנו ירדנו מה"היי" של ההיכרות אל  המציאות שלצידנו יצור בן תמותה ולא מלאך.

אבל אצלך זה בא מהר וקיצוני.

ייתכנו כאן שתי אפשרויות:

הראשונה שהחסרונות שלו מחפים בעצם על חסרונות שלך, ואת מחפה על שלך באלה שלו.

כלומר את מעדיפה להפיל עליו חסרונות כי קשה לך להתמודד עם אלה שלך. הדרך במקרה כזה היא לקבל ולהשלים עם החסרונות שלך.

(האפשרות הסבירה יותר)

השנייה היא שיש לך רגש התנשאות עליו ואז הדרך היא להנמיך מעט את הדימוי העצמי שלך.

להסתכל על החסרונות של עצמך לעומת היתרונות שלו בדברים מסויימים ולהגיד לו תודה

 על שלמרות החסרונות שלך הוא בחר בך.

אם תרחיבי יותר אפשר יהיה לתת כיוון יותר ברור. 

 

לשאלון הזוגיות החדש היכנסו ל

http://zugiyut.co.il/

נשמע הגיוני באופן כלליכוחות שמימיים
וגם שאלה....איש מרגיש

האם הביקורתיות היא רק כלפיו או גם כלפי אנשים אחרים?

זאת באמת נקודה...מה עושים?

דווקא אני אחת שמאוד בקלות מתחברת לאנשים ומעריכה ממש כמעט כל אחד,

אבל לגבי דברים ששייכים לי אישית אני יותר ביקורתית...

אבל, איך זה שאני בטוחה במליון אחוז שעם מישהו אחר (כמובן לא כל אחד אחר אבל יש לי בראש כמה דוגמאות) - זה לא היה קורה לי?

סוג של יצר הרע...בת 30

את לא באמת יודעת מה היית מרגישה כלפי מישהו אחר, כי אף פעם לא חיית ככה עם אף אחד.

מתוקה...בלדרית
התחתנת. כדאי שתפנימי את זה.
אמרת שאת לא רוצה להתגרש. שאת רוצה ילדים. אז הגיע הזמן שתפסיקי להתלבט, זה היה שלב שעברת בתקופת החיפושים, עכשיו את איתו וכדאי לך בשביל שניכם לאהוב אותו. תנסי להיזכר מה גרם לך להתחתן איתו מלכתחילה... אולי זה יעזור.

אהבה זו עבודה. אולי חצי שנה לא מספיקה, אבל את אמורה כבר להתחיל להרגיש את זה.. שלא משנה איך הוא נראה, כמו שלא משנה איך הילד שלך נראה, כי זה הילד שלך ואת אוהבת אותו. ועזבי את המשפחה שלו- זה לא אמור להיות קשור לעניין.
עבודה דרך סיפוראיש מרגיש

יש סיפור מעניין על מישהו שהתלונן על אישתו 

שהיא מתארגנת כל כך באיטיות  שהם מגיעים

תמיד לחתונות באיחור של שעתיים.

ענה לו החבר שאם הוא היה מתחתן עם החברה של אישתו

הוא בכלל לא היה מגיע לחתונה

כי החברה הביקורתית היתה מבקרת אותו על כל מה שעשה באותו יום

ואז הם היו רבים במשך שלוש שעות ובכלל לא מגיעים לחתונה

וכך החבר בנה לו סיפור גם על החברה השניה והשלישית של אישתו כך

שעם כל אחת אחרת היה לו גרוע יותר

זה בדיוק חטא עץ הדעת להעצים את מה שאין לך ולחשוב ששם נמצא כל הטוב.

תתחילי לבנות לך סיפורים על אנשים אחרים שאת מכירה

תתבונני על השלילי שבהם

ותחשבי איך היה לך גרוע ועצוב עם התכונות השליליות שבהם.

תמציאי סיפורים בהם התכונות השליליות שבהם באות לידי בטוי בחיי היומיום ומצליחות למרר את חייך

ופשוט להוציא אותך מדעתך

תחשבי שחווה היתה ממציאה סיפור אימה על עץ הדעת שהוא גורם לעוויתות ופרכוסים וכו'- בטוח שהיא לא היתה נוגעת בו בכלל

בהצלחה!

(ללמוד איך לא לריב וגם לזכות בארוחה זוגית היכנסו לאתר zugiyut.co.il בלשונית"חידוני זוגיות")

זה שאת הולכת לייעוץ - כל הכבודה-מיוחד

ו.....

את מנסה ליישם את הייעוץ או מסתפקת בתיאוריה ?

עצה מעשית-בלדרית
אל תספרי לבעלך כמה את לא מרגישה שאת אוהבת אותו האחרים יותר טובים ממנו. מה את מצפה, שיהפוך ליותר חתיך וחכם? תפסיקי להתעלל בו. אלה בעיות שקשורות בך ולא ביחס ובהתנהגות שלו, אז תטפלי בהן עם עצמך... בהצלחה.
יכול להיות שהמצב יותר מורכב, אני לא מכירה את כל הסיפור אלא רק את מה שהעלית כאן... מצטערת מראש אם לא פירשתי נכון את העניין.
ועוד עצה מעשית.. (זהירות, ארוך)רננה*

תשבי עם עצמך ברוגע ובלי הפרעות, ותנסי לחשוב לעומק ובלי להדחיק מה היה עובר עליך, ואיך את היית מרגישה,

אם המצב היה הפוך, והוא היה זה ש-

את לא מספיק צדיקה לטעמו,

לא חכמה בכלל בעיניו,

המראה שלך מציק לו,

לדעתו המשפחה שלך לא מוצלחת כמו המשפחה שלו,

ושכל הנשים מסביב - בעיניו - יותר יפות, יותר חכמות, יותר מצליחות.

 

אני לא אומרת לך את זה בשביל להכאיב לך, למרות שאם תכנסי חזק לדמיון הזה - הוא ללא ספק יהיה כואב.

אלא בגלל שמה שלא תעשי, מה שלא תחליטי או כן תחליטי,

יש פה מולך אדם, שצריך להתייחס אליו ברגישות ובכבוד.

כמה זמן לוקח למחוק פגיעות כאלו!...

כמה את ואני וכל אחת אחרת לא היתה מוכנה לחיות עם זה יום אחד..

 

אין לי ספק שאת בעצמך חווה קריעה, צער וקושי רבים מאד.

כל הנ"ל לא בא להפחית מכך..

אבל קחי בשיקול דעת כבד ורב מאד כל עיקום אף וכל מילה שלך,

כי די בהרגשה! די בהרגשה, כשאחד מבני הזוג לא מעריך את רעהו,

או בז לו או נדחה ממראהו, בשביל שהשני יחוש בכך. (וירצה למות)

גם בהרגשה בלבד צריך לטפל ובדחיפות..

אבל במילים, במעשים, בפרצופים- - אוי כמה כואב!

והוא לא אשם, כך נשמע, בדברים שצצו פתאום בליבך. הרי החלטתם יחד להתארס ולהנשא,

והחלטה כזו אומרת לשני - אני בוחר/ת בך, אני אוהב/ת אותך כמו שאת/ה.

 

ופתאום קרה אצלך משהו.. ונשמע שאלו דברים לא ניתנים לשינוי

(כמו: הוא לא מספיק מתענין בי, הוא לא יודע להיות אחראי וכד')

כי מדובר ביופי, חכמה, משפחה, נתונים קיימים.

ואסור, אסור לפגוע בו על דברים כאלו במיוחד...

 

הרבה הרבה כוח וחכמה לדעת מה לעשות, מקווה שתגיעי לייעוץ נכון שיעזור לך לדעת איך לכוון את חייך!

סליחה על אורך הנאום, נגעת לליבי..

בהצלחה!!!!

 

כתבת ותיארתכוחות שמימיים
את מה שעובר על הצד השני כ'כ יפה! ממש מרגישים את הכאב..

ומתוך מה שכתבת פשוט יצא לי שיר קצרצר. .

נאחל לזוג היקר שמתוך הקשיים יצוף האושר,

שמתוך הביצה הירוקה והעמוקה יצמחו חבצלות המים

שמתוך הכאב והתסבוכת תצא לה שרשרת לתפארת

וכשיעברו הימים השבועות והשנים,

כשיבואו הילדים, הנכדים והנינים,

הכלות החתנים וההתמודדות עם כל מה שבינהם,

תתישבו בכורסא המרופדת,

פרי עמל של עשרות שנים,

תביטו זו בעיני זה,

מבט שאף אחד חוץ משניכם לא מבין,

תשלחו אחת לשני חיוך עמוק ומעמיק

ותדעו שכל הנחת, האושר, השמחה והאהבה

היא פרי עמלכם,

תוצאה של רצון טהור, של עמל ושל מבט עמוק לנשמה,

של שליחות שזכיתם לבצע בשלמות...

והבנה שאת כל ההתמודדות קיבלתם במתנה לזוגיות!

אמן כן יהי רצון!

כותבת לך דברים שעזרו לי- מלבד טיפול אישי בהתמדה רבהמתאמנת באמונה
עבר עריכה על ידי מתאמנת באמונה בתאריך י"ז בכסלו תשע"ו 02:14
עבר עריכה על ידי מתאמנת באמונה בתאריך י"ז בכסלו תשע"ו 02:04
הי.. שתדעי שאת לא היחידה שמתנסה בזה.
הגיוני שהוא דורך לך על הנקודות הכואבות שלך.בטח חשוב לך תמיד לצאת חכמה ומבריקה בעיני החברה , תמיד להיות מותאמת והוא משקף לך את עצמך.
מציעה לך לשמור על העיניים שלך. נשמע מצחיק לומר את זה לאישה אבל גם אנחנו נצטווינו ב"לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם.." כמו שברור שאת מצפה מבעלך לא להסתכל על נשים אחרות, גם את אל תסתכלי על גברים. אל תהרהרי באנשים שאת פוגשת מיד הסיחי את המחשבות שקופצות לראש. היצר הרע מתלבש בהן כדי להרוס את חייך..
זה אפשרי.
אני גדלתי במקום עם ישיבה גדולה והתרגלתי להתבונן בבחורים ובאנשים. כשקלטתי את הנזק שאני מביאה על עצמי הבנתי שלעולם ימצא גבר יותר חכם/ שנון/ יפה/ גנטלמן/ עשיר/ צדיק/ בעל חוש הומור/ משקיע יותר מהאיש שעימו קשרתי את חיי..
למדתי להסיט את מבטי ולהסיר את המחשבה. זה יעיל וגואל אותי פעם אחר פעם.
עזר לי מאוד גם לא להכניס את עצמי מראש לסיטואציות שידעתי שיהיו לי מורכבות-לדוגמא מפגש עם שכן שבורך בכל המעלות שחסרו לי אצל בעלי (ובעצמי.. בצורה אחרת ויותר בדקות)
נקודה נוספת- חכמה זה מתנת שמיים שראיתי כבר בחיי שה' לקח בחזרה מאנשים. זה פקדון.כמו הרבה מתנות שבהן ה' חנן אותך. עוזר לי לזכור שלא בראתי את עצמי ואין לי במה להתגאות על חכמה יופי וטקט שבורכתי בו בשפע. ( מעניין שעל אף היותי בעלת טקט בחברה באופן יוצא דופן דווקא מול הבן זוג בקלות אני הופכת להיות חסרת טקט באמירותי הפוגעניות..)

ובנושא הצדיקות- בן אדם למקום זה בן אדם למקום! ולא למול חברו או אשתו. העולם הרוחני של בעלך הוא עניין שלו בלבד. אל תתערבי לו. את יכולה להתפלל על זה בלבד ולהשתדל לא להפריע. ככל שתהי לחוצה יותר על משהו הוא פחות יתקדם בו. מנסיון- שחררי.. את לא השוטרת הרוחנית שלו. וגם זה עלול לגרום לתוצאה הפוכה..
ובנוגע להשכלה- היום תארים זה דבר ממש לא קשה להשגה.
תדברי עם הרבה סטודנטים- בהרבה מקצועות אפילו אין נוכחות כדי להשיג את התואר. אני אישית עשיתי תואר ללא טיפת מאמץ ולכן אני לא חושבת שאני ראויה להערכה על זה. זה מדד חיצוני ואחיזת עיניים של העולם הזה. הרצון של האוניברסיטאות בכסף ממשיך להניע את הגלגל הזה. וגם הרבה פוזה.. ראיתי כבר הרבה מטומטמים בעלי תואר שלישי.
בהצלחה יקירתי.. את עוד תראי תוצאות של עמלך הפנימי ותלמדי שהוא העיקר בחיים.
מקסים! ! אין מילים!כוחות שמימיים
כל מילה!מדי פעם פה


בעניין ה'צדיקות'alyanni
הרב ראובן פיירמן, רמ במכון מאיר, ת'ח גדול, מספר שכשהתחתן, הוא ואשתו ניסו ללמוד ביחד תורה, אבל הוא לא הצליח. זה לא עניין אותו (יש לו גם דיסלקציה והוא עילג בשפה העברית...). אשתו, שהיא תלמידת חכמים בעצמה, החליטה 'לסגור את הספר' ולא ללמוד ולהתקדם לבד. ככה חיכתה לו עשר (!!!) שנים עד שלאט לאט הוא 'נכנס'לזה והיום, תראו מה יצא ממנו: מאות תלמידים גדלו על ברכיו. הוא גדול אבל אשתו גדולה ממנו.
יקרה... העבודה הקשה היא מול עצמך. כבר מדברייך נראהארלט

שבהחלט הבחור מוצלח- נאה, צדיק.. אבל לא מספיק..

גם המשפחה- אולי די משכילה.. אבל אנחנו יותר. 

כדאי לבדוק עם עצמך איפה הבעיה- האם את צריכה להוכיח משהו לחברה כדי להרגיש שווה? האם להרגיש שהמשפחה שלי שווה יותר גורם לך לחוזק? יש לך אומץ לבדוק במה המשפחה שלו שווה יותר?

כדאי כדאי לעשות חשבון נפש מהר לפני שהבחור יתייאש מהיחס שהוא מקבל ואז עלול להיות מאוחר מדי. חבל

 

ועוד דבר- זה שהוא סובל את הפגיעות מבלי להחזיר כבר מראה שהוא משכמו ומעלה

כמה נקודותציליגילימימי
1. לגבי ההשוואות, השוואה זה להשוות אח הפנימיות שלכם, את מה שקורה אצלכם בבית לחיצוניות של אחרים. את לעולם לא תדעי מה קורה באמת בתוך הבית אצל אלא שאת משווה...
זה מאוד קשה להפסיק מניסיון אבל פשוט תזכרי שלא בהכרח מה שאת רואה זה מה שקורה...

2. השקעה-כשמשקיעים במשהו או מישהו זה גורם לאהוב אותו. תחשבי איך את יכולה להשקיע בבעלך., איך את יכולה להשקיע בזוגיות....
תכיני ארוחות שהוא אוהב תקני דברים קטנים משמחים..
הצעה תחליטו על שמו משותף לכם שאתם יושביפ ומדברים כל יום בלי לוותר... ממש עוזר!
3. עוד הצעה שנראה לי כתבו לרשום לעצמךכל יום 10 דברים טובים בו ...
בהצלחה
מהמם!כוחות שמימיים
ומוסיפה שאת הדברים הטובים אפשר לכתוב במכתב יפה וורוד לבעל הנפלא ביותר בעולם!

וזה ממש לא גוזמא, את במו ידייך הופכת אותו לכזה!
ואל תשכחי לחתום מהאישה המאושרת ברחבי תבל....

אם הפותחת מסוגלת אשריהציליגילימימי
אבל אני אישית חושבת שזה קשה מאוד ובכוונה כתבתי תכתבי לעצמך...
זה קשה בשלב הזה לכתוב את זה כמכתבי אהבה לבעל קודם שתחזק את הדברים אצלה
נכון,כוחות שמימיים
ובכל זאת הייתי ממליצה לה את זה.

למה?

כי היא תראה את פניו הנוהרות של בעלה מהמכתב המרגש.

היא תראה את זה וייחמץ לה הלב על מה שהוא עובר.

היא תראה את זה ורק תרצה להיסב לו אושר .

היא תראה את זה ותבין מה שנגרם לו בעטיה.

היא תראה את זה ותדע שאפילו שהיא כותבת מבחוץ לבפנים,

קורה מזה רק דברים טובים.

ודברים טובים זה מה שצריך בבית הזה.

רק דברים טובים!

רק אושר, מילים טובות, חיזוקים ומחמאות!
תשובה בסגנון אחר..מומלץ בחום לכולם!יחי יחי המלך
הגברת חנה שארפשטיין נזכרת באחת היחידיות הראשונות הפרטיות שלה כאישה צעירה בשנות העשרים המוקדמות שלה:

"זו היתה היתה הפעם השניה או השלישית, אינני זוכרת – הרבי החל לשאול אותי על עסקי שידוכים. חיפשתי אז שידוך, ועניתי רק 'כן, נפגשתי כבר עם כמה'. ואז הוא שאל אותי על בחור מסוים , אני אכן פגשתי את הבחור הזה וחשבתי לעצמי 'זה מעניין, שהוא שואל אותי על בחור שפגשתי'. ועניתי, 'כן פגשתי אותו. בחור טוב מאוד, בחור נחמד מאוד, אבל הוא לא בשבילי'.
הרבי חייך ואמר 'בסדר' ושאל אותי על בחור נוסף שגם אותו פגשתי. חשבתי לעצמי: 'זה מעניין, הרבי חשב על שני בחורים שפגשתי!' ושוב אותה התשובה: 'כן, הוא נחמד מאוד, אבל הוא לא ממש בשבילי'.
אולי הוא שאל למה.. ואולי פירטתי את הסיבות… ואז הרבי עבר לבחור שלישי, רביעי, חמישי…. התחלתי כבר לחוש שלא בנח. מנין יודע הרבי להעלות דווקא את שמות כל הבחורים שפגשתי?
השאלה לא היתה בסגנון 'האם חשבת על בחור פלוני?' או 'האם אי פעם שמעת עליו?' ואני הייתי המומה לחלוטין מכך שהוא מעלה רק שמות של בחורים שנפגשתי איתם.
לאחר שהוא עבר על הרשימה, ואני נותרתי בשלי, הוא נתן לי הסבר נפלא על אהבה. שאותו חלקתי מאז ואילך עם אנשים רבים. הדברים, כמובן, מעולם לא הודפסו, מכיון שהרבי אמר לי אותם באופן אישי.
ביחידות הקודמת ספרתי לרבי על כך שאני אוהבת לקרוא ספרים, הייתי תולעת ספרים. אהבתי לקרוא המון.
והרבי אמר לי 'אני יודע שאת אוהבת לקרוא',
אמרתי 'בהחלט'.
'איזה סוג של ספרים את מעדיפה לקרוא?'
אמרתי, 'אני אוהבת לקרוא ספרי עלילה'.
והרבי אמר 'ספרי עלילה הם בדיות בעלמא, והבדיות הללו אינן אמיתיות – הן מצוצות מהאצבע. מה שאת קוראת בספרי העלילה, זו רק העמדת פנים. זה לא מתאר את החיים האמיתיים. במציאות, כששני אנשים נפגשים, אין מדובר על התחושה הגדולה, המסונוורת, הסוערת הזאת..
לא זוהי אהבה אמיתית, לא אלה הם החיים האמיתיים'
והוא המשיך, 'שני אנשים נפגשים, ויכול להירקם ביניהם חוט של הבנה הדדית, כמו להבה קטנטנה. ואז כששני האנשים הללו קושרים את חייהם זה בזה ומחליטים לבנות בית יחד ולהקים משפחה, אזי באמצעות מעשים קטנים שבכל יום, באמצעות האכפתיות והשתתפות באמצעות המחויבות ההדדית – הלהבה הקטנה הופכת אט אט לשלהבה גדולה, עד ששני האנשים הללו שהיו בתחילה זרים זה לזה, מגיעים לנקודה מסויימת בה אף אחד מהם אינו יכול לחשוב על חיים בלעדי השני'.
והוא אמר, 'זוהי אהבה אמיתית. אלו המעשים הקטנים המתרחשים על בסיס יומיומי, שגורמים לכך שבמקום אתה ואני, יש אנחנו!'
ועוד משהו קטן וחשוב,יחי יחי המלך
מהנסיון שלי,
אם את יודעת שזאת בעי׳ה שלך ולא שח״ו הבן אדם שאת נשואה לו הוא לא טוב,כמו בכל דבר קשה צריך
קשה בחיים צריך פשוט כוחות להתמודדות.אז בנתיים שאין לכם ילדים ויש לך יותר זמן ממליצה לך בחום לגשת לבית חבד או באינטרנט וללמוד את ספר התניא.זה יוסיף לך המון כוחות ועבודה נכונה.
ומאוד ממליצה גם אם את לא חבדניקית תכתבי לרבי מלך המשיח באגרות קודש!!אני עושה את זה המון ופשוט לא תאמיני כמה הכל יכול להשתנות לטובה!!בהצלחה ושמחה!
הנסיונות הקטנים/גדולים האלה בהקמת הבית
היהודי בדור שלנו זה בגלל שאנחנו עומדים לפני הנישואים עם הקב״ה.מניעות מהשטן שבכל דרך מנסה ובעז״ה לא יצליח!למנוע את בנין בית המקדש נאו!
אהבה עוורתsuper mama

נשמע שאת אישה פרפקציוניסטית מאוד. וזה לא דבר רע בכלל, אם יודעים לנתב אותו לכוון הנכון.

אם מההתחלה התארסת עם הבחור כנראה שיש לו מעלות שמצאו חן בעיניך, וגם שהייתה פה התאמה כלשהי.

את רגישה מספיק וחכמה להבין שאת בבעיה. את מרגישה קרועה ורע עם עצמך. לכן אני מקווה שתביני את הדברים שלי שנכתבים מלב אוהב בשבילך-

תגידי לי בכנות- האם את מושלמת? האם יש בכלל אדם מושלם בעולם כולו?

תחשבי עם עצמך, תחשבי מה קשורה ההשכלה של המשפחה שלו לאהבה שלכם? תחשבי למה את חושבת מחשבות עליו כמו "הוא לא מספיק צדיק צדיק?" ולמה את שמה את עצמך במקום בורא עולם?

את כותבת כל כך הרבה דברים שנראים לך כחסרונות אצל בעלך. אבל לא כתבת כלום על היחסים ביניכם. זוגיות זה לא אם הוא חכם או צדיק. זוגיות זה הקשר ביניכם, האהבה, ההכלה, הקשר. זה מה שחשוב בבני זוג!

אני חושבת על בעלך ומרחמת עליו. לא קל לחיות עם אדם שחושב שהוא פי אלף ממך. מי אתה בכלל? אפס ממשפחה לא משכילה, טיפש, ורשע. ככה זה נשמע שאת מרגישה כלפיו.

מציעה לך להתמקד בעצמך. ובאהבה ביניכם. בעלך הוא לא מוצר בשוק עם תג מחיר. בעלך הוא אדם עם נפש ונשמה שרצה להתחתן עם אשה אוהבת.

כבדי אותו. כאדם. כאחד שאהב אותך ובחר אותך לאישה כדי להעניק לה את אהבתו.

ועוד משהו חשוב-

ילדים משותפים מעצימים.

אם הקשר טוב מלפני כן-הוא יהיה עוד יותר טוב אחרי.

אבל אם היה מקרטע לפני כן-הוא יהיה עוד יותר מקרטע אחרי כן.

 

באהבה.

באמת באמת תודה רבה לכולכםמה עושים?

תודה על התגובות, עזרתם לי...

אבל...

כשאני קוראת קל לי מאוד להסכים עם כל מילה, אבל כשאני מגיעה לעלם המעשה קשה לי עד בלתי אפשרי.

יש לכם אולי בן אדם שאתם יודעים שכל מה שהוא יעשה/יאמר יעצבן אתכם?

היו לי כמה כאלה בחיים (לא הרבה בכלל), ועכשיו אני מרגישה ככה כלפיו, וזה פשוט נורא...

(היתה לי כזאת תחושה גם בתקופת האירוסין, במוקטן בהרבה כמובן, ואני ממש מצטערת שלא ידעתי להביע את עצמי ככה אז, אולי הייתי חוסכת כמה דברים... מה שכן, אני לא מעיזה לחשוב על גירושין, אפילו שכ"כ קשה לי במצב הזה... אז אל תציעו לי כזה דבר...)

 

בנוסף, קשה לי מאוד לא להשוות, במיוחד שמושא ההשוואה הוא מאוד קרוב, והוא בעיני הרבה יותר בהכל -

הוא חוצניק ואני מאוד רציתי חוצניק (אנגלית וכו'), בעלי ישראלי... הוא בעל הרבה יותר טקט וחוש הומור בעיני, מראה, חכמה, הערכה... הכל...

איך אפשר לא להשוות כשזה כ"כ קרוב?????

אני פשוט נקרעת. ואני יודעת גם שאני פוגעת גם בו ושלא תחשבו שאני אטומה וזה קל לי, אבל אני פשוט לא עומדת בזה...

רק רוצה לברוח לישון כל היום...

אני יודעת שזה נשמע אומלל, ואני לא אוהבת להישמע ככה, אבל זו המציאות...

זה תלוי בהחלטה שלך!נשואים פלוס
וזה כנראה צריך להגיע מתוך כפיה פנימית ולא מתוך הבנה.
לא חושבת על הבחור הקרוב ההוא!! נמנעת מלהתקל בו!! עושה כל שביכולתם כדי להסיט מחשבה כשהוא עולה בה!!

זה בשלב הראשון..

בשלב השני.. זה פשוט לתת לו אהבה ומחמאות טכניות..! אם את לא מצליחה עם כל הלב.. אז לעשות את זה מתוך שלא לשמה..

אני חושבת שהיכולת לא לפזול לצדדים קשורה לכל דבר בחיים.. גם אצל ילדים זה קורה וזה נוראי! לכן כדאי לך ללמוד זאת מעכשיו
הגבתי לך במסר. תבדקי אם קיבלת.. פשוט בשיחה אישית אני מסתבכתנשואים פלוס


עניתי מה שעלה לי בראש. . בהצלחה יקירה!כוחות שמימיים
לא כל כך יודעת באיזה מציאות חיים את חיה, אבל נראה לי הכי פשוט

דבר ראשון- סור מרע. תתרחקי מהמצבים האלה שאת נפגשת עם גברים זרים .

אם מפגש עם המשפחה מביא אותך להשוואות כדאי להתרחק גם מהם.

ועוד גבולות שאת בחוכמתך יכולה להציב לעצמך...


דבר שני- אני אגלה לך סוד- אחרי שהתרחקת מהגורמים החיצוניים נשאר לך להתמודד עם היצר שבתוכך, ואותו לא תוכלי להבריח אלא אם כן תהיי עסוקה בעשיית דברים טובים.

עשה טוב. תתמקדי בלעשות טוב נטו נטו נטו! !! את לא הולכת לראות תוצאות בקרוב! !

אבל, התוצאות שיגיעו יהיו בעז'ה נצחיות. שלך.

כלל בחיים- מה שמגיע בלי עבודה הולך.
מה שמגיע בעבודה נשאר שלך לנצח ואין ליצר הרע רשות לשלוט בו.

זה ייקח אולי כמה שנים, אל תדאגי זה מן הסתם לא יהיה רצוף ותזכו לחוות רגעי נחת זה מזו וזו מזה, וגם המצב ילך וישתפר כל הזמן!

מה לעשות?

ההמלצות שלי...

מה שכתבתי לך קודם עם המכתבים-
כמה שיותר להתמיד בזה! לשים מכתב על הכרית על השולחן מקרר דלת ועוד! ותשקיעי בזה!


לומר מילים טובות.

תסתכלי בדברים קודמים שכתבתי

להשקיע באוכל שאוהב, ולצרף משפט שהשקעת ושאת יודעת שאת זה הוא הכי אוהב בלה בלה בלה כרצונך..משתנה

להשקיע בקיפול הבגדים שלו ובגיהוצם. על ידי המעשים נמשכים הלבבות. כמו כן סידור המצעים.

להפתיע אותו במתנה קטנה ומשמחת או סתם שוקולד

להשתדל להסתכל רק עליו ולהפנים את העובדה שאין פשוט אין עוד גברים בעולם חוץ ממנו. כולם נמוגים.

קצת מצחיק אבל תרגיל נחמד, במיוחד אם את רוחנית .. אז יש עצה שיכולה לעזור. לדמיין אותך ואת כל העולם בצורת נשמות. משהו רוחני כזה שהגוף מאבד את הצורה המרשימה. כעת דמייני את כל הנשמות עם תפקיד בעולם. ואז אותך ואותו. כל השאר נעשה זניח. נכון. כולם מדהימים. אבל בפשטות זה פשוט לא שייך אחרת, רק שניכם. עם תפקיד אחר מכולם. אף אחד לא מפריע..
מקווה שהובנתי

משהו במראה יכול להשתפר לטעמך? שתפי אותו ברצונותייך ובהיותך בן אדם את זקוקה להשתדלות מצדו אם הוא מוכן לשפר כמה דברים בקצב שלו בשבילך. מאמינה בך שתמצאי את המילים הנכונות בזמן הנכון. אם זה ביגוד סידור הזקן פיאות אם יש/ אין וכו'

התמדה בעשייה ונתינה הזו

תני חיוך לעצמך במראה. תני חיוך לבעלך לסביבה לעולם להשם, וכולם ישיבו לך בחיוך




אם את מתאמללת בעקבות הנשואים שלך,alyanni
וגם יעוץ לא עוזר לך (כנראה התקבעת בעמדה שלך שעם מישהו אחר, יהיה יותר טוב), מה שמראה על חוסר בגרות, אני לא הייתי שולל גירושין. נכון שכולם יקפצו עלי ויגערו בי על העצה, אבל נראה לי שבן אדם שאינו בוגר נפשית נכנס למערכת שמאמללת אותו, והעבודה העצמית גדולה עליו בכמה מידות, הוא כנראה עדיין לא בשל לסוג של קשר. דרך אגב, עם אף בן זוג אחר, גם עם אותו אחד שאת נושאת אליו את עינייך. לו היית מתחתנת איתו היית מאמללת גם אותו וסובלת בעצמך.
היהדות לא אוסרת גירושין, ואחרי שמאמצייך עולים בתהו, טוב לו וטוב לך שתחתכי את זה בזמן. לפני הבאת ילדים, אז זה יהיה קשה פי כמה. אין שום סיבה לחיות באומללות. ניסית לעזור לעצמך ע"י יעוץ, ואת עדיין רוצה לישון כל היום (סימני דיכאון ברורים), ואין לך מוצא - תורת ישראל מראה שיש במצבי קיצון, פתרון. אני לא מאלה שטוענים שבכל מחיר צריך לשמר את הנישואין. אנחנו לא קתולים.
מי שפוזלת החוצה לא נמצאת במצבי הקיצון הנל!!נשואים פלוס
התורה נתנה גירושין אבל גם אמרה שהמטבח מוריד דמעות.. לנו נותרה הבחירה החופשית.
ולא! משהי שנמצאת במקום של זלזול בבעל על לא עוול בכפו לא נכנסת בקטגוריית התחייבות להתגרש אלא בקטגוריית התחייבות ניעור עצמי רציני!

זה בעיה שלא נפתרת עם גירושין. אלא אם כן את/ה טוען/ת שהיא לא צריכה להתחתן לעולם
לא כולם יקפצו עליך בעקבות העצהkly3

לפחות לא אני. גירושין זו מילה כל כך גסה שאנשים מעדיפים להשאר אומללים ובלבד שלא להתגרש.

אני גם חושב שהפותחת הנכבדה לא צריכה לדחות את זה על הסף. זכותה לאושר וגם לא הוגן כלפי הבעל שגם זכותו לאושר.

לדעתי, זה אפילו פגם מוסרי להשאר נשואים לפעמים אם זה מאמלל את הבעל, את האשה, את הילדים, את המשפחה.

 

לדעתי זה פגם מוסרי לעשות זאתכוחות שמימיים
בלי לעשות שינוי ועבודה על המידות.

זה עוול גדול לבן זוג שהתחתן מתוך אמונה שבת זוגו תעשה הכל למענו וכנל הפוך. ופתאום בן הזוג מדבר על דבר כזה.

מה הוא אשם? וצריך למצוא עצמו חלילה לבד וגרוש וחשוד שאולי יש סיבה טובה?

אפשר לחשוב, לכולם יש נסיונות. אז ממשיכים בחיים, מתעסקים בשגרה ובעזרת עבודה משותפת עובר. מי אמר שצריך לחיות כל הזמן בריגושים ואורות? צריך גם כלים להכיל את האורות והכלים זה זמן העבודה.

הזמן האפור.

אני בכוונה לא משתמשת במילה הזו והיא לא בלקסיקון שלי בכלל.

חוץ מזה שפירוד זה נצחון למלאך המוות.

כל מה שהוא רוצה בעולם זה לא להחטיא אלא להשיג את הפירוד.

של האדם מבוראו, של הגשם מהאדמה, של איש ואשתו.

כך כתוב בספרים, לא מאמין- תבדוק.
אם את הולכת לייעוץ וזה לא עוזריזהר

תחליפי יועצ/ת. יעוץ אמור לעזור, בנקודות המהותיות של הקשר. אם הוא לא עוזר, ולא מתקדם לנקודות המהותיות, כנראה צריך יועץ אחר.

כולם כותבים עצות כל כך חכמותרגשית

וזה עושה את זה עוד יותר מתסכל לא להצליח !!

כל העצות פשוט  מדהימות, אבל נראה שקודם כל

את צריכה להבין למה יש לך עין כזו מאד חינוכית שמעוניינת לשנות אותו?

 ולהבין למה כל מפגש ביניכם במקום להיטיב לו את מצערת אותו ואת עצמך כל כך.

זה ברור שכשאת פוגעת בו את קודם כל פוגעת בעצמך ובדימוי עצמי שלך. אבל רק ייעוץ אמיתי יוכל לעזור לך!

אני יכולה לספר שהלכתי לייעוץ בגלל בעיה דומה וממש שנאתי את עצמי. והתברר שהיה משהו בהתנהגות 

של בעלי שהיה לא רגיש ונפגעתי שוב ושוב ולא שמתי לב לזה בכלל שאני מגיבה לפגיעות חשאיות ושקטות כאלה. 

רק בעזרת הייעוץ הצלחנו לצאת  ממחול השדים הזה ולהתחיל לחיות

לפני שמדברים בהיגיון...אמונה באהבה
אני קורא פה הרבה עצות נכונות ויפות ויעילות(מניסיון!!) אבל....
קודם כל שתדעי שזה דבר שיכול לקרות ואת בן אדם וגם אם זה יצר הרע או צורך בעבודת המידות עדיין זה אנושי ולא אומר שאת אדם ח״ו רע שפגעת ברצון באדם שהכי קרוב אלייך!! לפעמים ההתמודדות והקשיים מרגישים ׳גדולים עלינו׳.. זה נקרא ׳מופעלות׳

כשאדם מרגיש שהוא מגיב לא כמו שהוא רוצה או בצורה קיצונית או חסרת פרופורציות זה סימן שהוא כרגע מופעל (לא אומר את זה כדי להוריד את האחריות שלנו אבל כדי שנבין את עצמינו)

גם לי היו (ותמיד יהיו בכל מיני רמות כי ככה צומחים) קשיים בזוגיות והגעתי למצבים ממש קיצוניים של בכי וצער גדול מאוד! ומחשבות כואבות שאין מפלט מלבד גירושים!!! וזה גם נבע מהרבה ביקורת על תכונות, התנהגיות והרגלים שנורא הפריעו לי ומהרבה ציפיות שהיו לי או מדברים שלא יודע למה נורא הפריעו לי או פגעו בי.. וכל זה מבלי שאשתי התכוונה או הבינה שהיא בכלל עושה. ואז ואמא שלי אמרה לי משפט - ׳קודם תדע להיות פחות ביקורתי כלפי עצמיך ואח״כ גם תצליח להיות פחות ביקורתי כלפי אחרים׳

עצם זה שאת מעלה את הבעיה והולכת לייעוץ מראים שאת במקום טוב - מתמודד!! וזה לא שאת אשמה אלא שכרגע הקב״ה מצמיח ומגדל אותך (ואותכם) דרך ההתמודדות הזאת!
ולכן חשוב כל הזמן להאמין בעצמך וביכולת שלך להתגבר ולצמוח מהמשבר הזה!! את אדם טוב שרוצה טוב!!

אז הנה סוד קטן - אנחנו בוחרים כבן זוג (ויש בתהליך הזה הרבה השפעה מהתת מודע) דווקא את האדם שנוגע ׳ומפעיל׳ אותנו בנקודות הכי כואבות ורגישות שלנו! למה? כי שם צריך לבוא ריפוי והוא מגיע רק אם יש פגיע או נגיעה באותה נקודה שאחריה מצליחה לבוא חוויה מתקנת.. כלומר למרות שיש פה משהו רגיש ופוגע אז מצליחים למצוא את הדרך - זה הריפוי המלא אותו אנחו מחפשים דרך בן הזוג. וזה יכול לקרות דווקא כי שם יש קושי! אם לא היה קושי - אז גם לא היה תיקון הכל היה ממשיך כרגיל אבל אותה נקודה הייתה נשארת חסרת תיקון בתוכנו! והקב״ה מזמן לנו את הבן זוג שביחד כל אחד עוזר לשני לעשות התקדמות. ולכן בכל שלב בחיים יהיו נקודות אחרות לפי ההתקדמות והצורך עכשיו לעבוד על משהו אחר....

הארכתי יותר מידי אבל אלה באמת דברים חשובים!!
2עצות מעשיות הקשורות אחת לשניה -
1. לקרוא באינטרנט על שיטת ׳האימגו׳.
2. לקרוא את הספר של מי שהמציא את השיטה - הארוויל הנדריקס, בספר - ׳לבסוף מוצאים אהבה׳ זה ספר מדהים שלא רק מסביר ועוזר אלא יש בו המון תרגילים מעשיים שעוזרים מאוד! (הסופר עצמו מטפל זוגי שהתגרש, ולהפתעתו גילה שאותם דברים שהפריעו לו בגרושתו קיימים שוב באשתו השניה ומתוך כך פיתח את השיטה..)

שיהיה בהצלחה ענקית!!!
יכול להיות שהתגובה שלי תפגע בך אבלנכנסת לפעמים
אני פשוט חיבת לכתוב אותה. מי את בכלל שיש לך זכות לשפוט את בעלך? לך אין חסרונות? את מושלמת? גם אם את מרגישה שאת יותר חכמה. חכמה זה לא הכל יש הרבה מעבר. אני כותבת לך חריף כי את פשוט מאמללת את בעלך על לא עוול בכפו. עם כל מיני דמיונות שווא, לא יעזור שתלכי לכל היועצים הכי דגולים אם את עדין מתעקשת במחשבה שעם ההוא יהיה לך יותר טוב...
את חושבת שהלתגרש זה לא הפתרון וגם אני חושבת כך,
את פשוט חייבת להוציא לך את כל המחשבות מהראש ואם את לא תעשי את זה אף אחד אחר לא יעשה את זה.
ותחשבי שאם ח"ו תתגרשו, ביעלך יהיה היחיד שירוויח מיזה כי שום בנ'א לא מושלם. ואם את חושבת עליו ככה את תחשבי גם על הבא בתור אפילו שעכשיו הוא נראה לך מווושלם!
כי הכל זה בראשששששש ואת פשוט צריכה ניעור רציני וחזק ואם את לא רוצה להפסיק להשוות אז פשוט תתגרשי רק בשביל שבעלך לא יסבול כי עכשיו הוא פשוט סובל.
גבר צריך להיות מלך בבית ואם אשתו משווה אותו לאחד המשרתים אז אין יותר מסכנים מהם אני מקווה שניערתי אותך קצת, ואולי גם נפגעת, וזה יעזור לך להתעורר מהעיוורון הרציני שלקית בו.בהצלחה רבה
שלום למה עושים. קראתי אותך לאורך השירשור ומאוד נראה לי שהבעיהברווז המכוער

 

 

שהבעיה היא אצלך ובכלל לא אצל בעלך.

ואת בעצמך מתארת אותה במפורש אבל את מפחד לקרוא לה בשמה המפורש ואני אעשה זאת בשבילך.

 

הסיפור הוא פשוט...

את מאוהבת בגבר זר\אחר ואת משווה את בעליך לאותה פנטזיה שרצה לך בראש על אותו "אביר על הססו הלבן" עם דרכון תוצרת חוץ שכביכול היית יכולה להפליג איתו לעולמות מופלאים ובמקום זאת את תקועה עם ישראלי נעאבך לא יוצלח...

 

וכשאת (לא רק את,כמובן) מאוהבת בגבר אחר את מתחילה לתעב ולא לסבול את בעלך... יותר נכון... לסבול מנוכחות בעלך ואז את גם הבזה לו.

 

וכך את עצמך כותבת באחת מתגובותייך:

 

"בנוסף, קשה לי מאוד לא להשוות, במיוחד שמושא ההשוואה הוא מאוד קרוב, והוא בעיני הרבה יותר בהכל -

הוא חוצניק ואני מאוד רציתי חוצניק (אנגלית וכו'), בעלי ישראלי... הוא בעל הרבה יותר טקט וחוש הומור בעיני, מראה, חכמה, הערכה... הכל...

איך אפשר לא להשוות כשזה כ"כ קרוב?????

אני פשוט נקרעת. ואני יודעת גם שאני פוגעת גם בו ושלא תחשבו שאני אטומה וזה קל לי, אבל אני פשוט לא עומדת בזה...

רק רוצה לברוח לישון כל היום...

אני יודעת שזה נשמע אומלל, ואני לא אוהבת להישמע ככה, אבל זו המציאות..."...

 

אם כן הבעיה היא את ואצלך והיא שאת מאוהב בגבר זר ואת " פשוט נקרעת" ואת "לא עומדת בזה" ואת " רק רוצה לברוח לישון כל היום"   ואת "נשמעת אומללה" (וכנראה גם מרגישה אומללה) ולא אכפת לך מכלום ו"את יודעת שאת פוגעת בו" זאת אומרת שאת מתנהגת באטימות מוחלטת ואבל את כותבת:  "ושלא תחשבו שאני אטומה" (יעני הפוך) ....

הרי לך כל הסימפטומים של אהבה\התאהבות...

גם אני לא אוהב להישמע ככה אבל ככה את נשמעת וזו המציאות !!!...

 

 

אז ראשית "לא כול הנוצץ הוא זהב" ו"הדשה של השכן לא תמיד יותר ירוק".

שנית, "טובה ציפור אחת ביד משתיים בצמרת"...

 

סבא שלי עליו השלום לימד אותי איזו תפילה קטנה לאמור:

 

אדוניי אלוהיי ואלוהי אבותיי

שומרני נא מיד אויביי

ומלטני נא מכף שונאי

ועוד יותר מאלה שמור נפשי מאוהביי

וכשאיני מבחין מי הוא מי

הצילני יהוה מעצמי.

 

 

כנראה שאת נמצאת בשתי השורות האחרונות ממש

ואני  בכלל "לא מקנא בך".

 

בהצלחה.

 

 

תגובה לא במקום.תמיד נשאר אני

גם אם נניח שאתה צודק, יש דרך לפנות לאדם כאוב כל כך. 

מה שבטוח שזה מנער..כוחות שמימיים
זה לא דבריי שמכאיבים לההברווז המכוער

 

 זו המציאות, שבא היא חיה ושאותה היא עצמה תארה כאן, שמכאיבה לה, רק שקשה לה לקרוא לילד בשמו ואין טעם לטפל ב"יוחנן" כשהבעיה היא בעצם "יונתן" ובטח שלא ללכת סחור סחור ולקרוא לילד "יונננם".

וכידוע לכולנו הרי שחמישים אחוז (לפחות) מפתרון הבעיה היא הכרה במציאות, זיהויי הבעיה והגדרתה באופן ברור.

ואין מה לעשות אבל כשהמציאות הכבדה אז גם האמת לא קלה ולפעמים צריך לומר אותה.

 

    "לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ, בִּלְבָבֶךָ; הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ, וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא."

 

 

 

 

גם לי יש קשיים מטורפים... בעלי לא יודע מה זו אהבהנשואה מבולבלת
לא משקיע בקשר. אדיש. ושתלטן. איך זה נשמע לך ? לא מתעניין בי. מהרגע שהתחתנו הוא לא התרגש . לא רוצה יחסי אישות פתוחים . וגם לא מחמיא ולא אמר לי םעם אחת יפה או אוהב אותך. איך זה נשמע ????
נשואים רק 7 חודשנשואה מבולבלת
אני חיה עם גבר שחי עם עצמונשואה מבולבלת
ואיך זה קשור לכאן?נשואים פלוס
המקרה שלך הפוך מהמקרה של הפותחתשוקולד לבן

המקרה שלך מציג אדם רע, או במקרה הפחות גרוע אדם שצריך טיפול דחוף

(וכבר אמרו לך אינספור פעמים שבמקרה כזה את חייבת ללכת לטיפול ובו לבדוק אם יש דרך להציל את הנישואין או שאת צריכה לברוח. את בטוחה שאת רוצה לברוח אחרי שיהיה לך ילד ואז יהיו בעיות עם תשלום מזונות ויתכן שיקחו ממך את הילד שלך? אם אכן צריך גירושין הרבה יותר פשוט להתגרש בלי ילד שצריך לדאוג לו. מאד לא קל להיות אם חד הורית במדינה הזאת)

 

 

ואילו הפותחת הציגה בעל נפלא שלה קשה איתו כי היא משווה אותו לאחר

ולכן הטיפול חייב להיות בה

חסר רקעkly3

הפותחת הסבירה יפה את המצב שלה, ועל בסיס ההסבר כל אחד הביע דעתו. אצלך אין שום הסבר. מאיפה זה בא? מה השורש? ממתי זה התחיל? התחתנתם מרצון או בעקבות לחץ חברתי? אולי הבעיה אצלך? או אצלו?

קצת רקע...

לא בכל מצב צריך לפנות לגירושים כמו שכתבתי לפותחת, שאצלה זה לדעתי מתבקש. אצלך אולי זה לא מתבקש כמו אצלה.

את/ה בטוח/ה שאצלי זה מתבקש?מה עושים?

וארם אני יעשה את - מה יהיה איתי אחרי...?

פרק ב' הרבה יותר גרוע מפרק א', זה ידוע, ועם היצע הרבה פחות טוב,

וכבר שמעתי שיש הרבה גרושים שאומרים שהם היו קופצים על שידוך כמו הזיווג הראשון שלהם - בתור זיווג שני...

יש לי עיצה לא כ''כ צדיקה...ארץטרופיתיפה
אז מי שצדיק שלא יקרא...

אני במקומך הייתי חושבת באופן אגואיסטי:
נגיד שאת מתגרשת, נגיד שאין לך ילדים ואת מחפשת מישהו צדיק, משכיל, בעל טקט וכל המעלות.
את חושבת שהוא יתחתן עם גרושה, שהתגרשה כי עיניה היו במחוזות אחרים?
אם היית חילונית, אז לא היתה לך בעיה, אבל אצל דתיים קשה לי להאמין שתמצאי כזה מישהו שלא ישפוט אותך.
לכן לדעתי עלייך לעשות את המירב כדי לאהוב את בעלך, לחיות איתו בשמחה אמיתית ו אולי גם להפוך אותו להצדיק, משכיל, בעל טקט וכו'- אם הוא בכלל רוצה.
בהצלחה.
העצות פה בפורום זה לא נבואה מהשמים..שוקולד לבן

זה שמישהו פה החליט שמה שאת צריכה זה להתגרש לא מחייב אותך לעשות את מה שהוא הציע

(אגב, את לעולם לא יודעת מה מסתתר מאחורי ניקים, יכול להיות שעצה מסוימת באה ממישהו שיש לו בעיה כמו נרקיסיזם, עדין היית מקבלת ממנו עצה? לא אומרת שיש פה מישהו כזה, רק אומרת לקחת בערבון מוגבל עצות שניתנות בפורום)

ורוב העצות פה היו דווקא לכיוון הטיפול העצמי- לבנות בך הסתכלות שונה על האחר ולהתרחק ממושא ההשוואה

(ובכל אדם יש מה להעריך אם מחליטים להעריך אותו, גם אם יש דברים שלא ראית קודם וחבל)

אז חבל להיתפס לעצה בודדת שמי שכתב אותה גם לא יקח אחריות על דבריו, את זו שתצטרכי לחיות לבד 

 

 

 

 

 

 

 

וגם אם שום דבר לא יצליח וכן תחליטו להיפרד, לפחות תדעי שניסית הכל לפני כן

 

 

ברור, לא התכוונתי להתלות על העיצה הזאתמה עושים?

רק רציתי להבהיר שזה לא פשוט לזרוק לי כזאת עיצה - צריך ראיה קצת יותר רחבה על הסיכויים והסיכונים שיש לעיצה כזאת בעתיד...

אני ממש לא מתכוונת לרוץ לגירושין בידיים פתוחות.... 

צודקת. ולכן בדיוק צריך לקחת את הפורום בערבון מוגבלשוקולד לבןאחרונה

ומומלץ להתייעץ עם מישהו מקצועי

אין דבר כזה "בטוח"kly3

"הכל סובב את האשכנזים". חיוך ממית

 

 

למה גירושים???מקופלת
מה המקצוע שלך שבכזו קלות ראש אתה מתיר את הגירושים? ככה לפרק בית?? ממה שמתארת הפותחת ממש לא מתבקשים כאן גירושים. סה"כ היא צריכה להתעלות על המחשבות והרצונות שלה. יצר הרע נטו. הרי ניכר מדבריה שבעלה טוב, היא רק צריכה להתבונן ולהתרכז בזה.
ניגשים לתהליך גירושים לאחר תהליך ובירור עמוק שזה אכן הפיתרון המתאים. אך זה צריך לעמוד בסוף סדר העדיפויות.

זה נורא. מקרי הגירושים במדינתנו שוברים שיא כל פעם מחדש...
זו לא חוות דעת מקצועיתkly3

זו דעה. הבהרתי את עצמי כמה פעמים. כך אני הייתי נוהג. אין דברים בטוחים בחיים. אני בטוח שהפותחת לא תיישם את העיצה שלי על בליינד, אלא תעשה מכלול שיקולים.

לי זה נשמע הפוךסדר נשים

שלנשואה מבולבלת זה מתבקש ןלפותחת ממש לא

כי אצל נשואה מבולבלת הבעיה (כנראה) אצל בעלה ולא נראה שהוא מתכוון להשתנות

ואצל הפותחת הבעיה בה והבעיה הזאת נשמעת בהחלט ניתנת לפיתרון

אבן עזרא והבחור החוצניק......איש מרגיש

שאלות כמו שלך חוזרות שוב ושוב בפורום

יש מישהו  שם בחוץ שנראה לנו כל כך קורץ עד שמה שיש לנו ביד נראה חיוור לעומתו

הבעייה לא התחילה מהיום.האבן עזרא כבר שואל איך אפשר לצוות על "לא תחמוד"?

האם בידי לא לחמוד את מה שאני חפץ בו? הרי זה תלוי בלב ובלבי איני שולט.....

התשובה שלו היתה צריכה לזכות אותו בפרס נובל לפסיכולוגיה

הוא טען שאדם אינו נמשך למה שבוודאות אינו ריאלי.

אם לאדם יהיה ברור לחלוטין ומוסכם שדבר מסויים לא יגיע אליו הוא יפסיק לחמוד אותו.

אני יודע שזה נראה הזוי אבל אם מעמיקים רואים שהדמיון אינו כוח שפועל עצמאית, הוא מושפע מהשכל!!!!

תוכלי לעיין באורות הקודש של הרב קוק ולראות איך מחוברים כוחות הנפש דמיון- רצון-שכל- רגש

היום גם מדברים על כך שהרגש אינו דבר שמנותק מהשכל. קוראים לזה שכל שברגש .

חלק מהמשיכה שלך החוצה בא מכך שלא בררת עד הסוף שכלית כמה האופציה של אותו בחור חוצניק איננה ריאלית!!!

באיזה שהוא תא במוח את עדיין מדמיינת אותך ואותו חיים יחד וכו'..............

קחי לעצמך שבוע ניסיון. תכתבי את כל הסיבות שאת יכולה מדוע החיבור איתו אינו ריאלי.

למשל: הוא בכלל לא מעוניין בך, ההורים שלו יתנגדו וכו' וכו'

אם תתמידי בכך יתברר לך לתדהמתך שהמחשבות שלך יתמעטו באופן משמעותי מאד.

הוא יהפוך להיות דמיון רחוק ותו לא.

אחר כך "פני לביתך",תשקיעי שם את כל מה שיש לך ותבני עם בעלך בית לתפארת....

מעדיף כותרת חדשה: איך נשמרים מ"לא תחמוד"איש מרגיש


בעלי נהיה ירוק משוגעאנוני.מית

אנחנו משפחה רגילה לגמרי. זוג וכמה ילדים. בעלי לאחרונה נתפס לכל הסיפור הירוק והחליט שאוטו זה דבר מזהם ותופס מקום וכל זה. אמרתי לו שבשבילי זה קו אדום ואני זקוקה לרכב. אז הוא הפסיק ליסוע איתי.

בשבוע שעבר היה לנו מפגש עם הילד אצל איש מקצוע.

הבעל החליט להגיע עם הילד באופניים. עד כאן מתוק וחמוד. הגיעו רכבו על הכביש (אני רועדת מפחד שיקרה להם משהו), קשרו את האופניים. הגיעו בזמן.

אני בינתיים חיפשתי חניה. לא מצאתי. חניתי בסוף בחניון רחוק והגעתי באיחור. מבטים של "אמרתי לכם" ו"מגיע לך" רגילים.

בדרך חזרה אני מגלה ששכחתי כרטיס אשראי ואי אפשר לצאת מהחניון הזה בלעדיו. אני כותבת לבעלי שיבוא להוציא אותי מהחניון והוא שלח אותי להסתדר לבד ולנסות לשלם עם הפלאפון ושזה בעיה שלי שבכלל יצאתי עם רכב למקום שלא צריך. טוב, ניסיתי וזה עבד בסוף. אבל הרגשתי כל כך רע עם הסיטואציה. הייתי שם לבד ואף אחד לא בא לעזור לי רק בגלל ש"העזתי" לצאת עם רכב לארוע.

מאז שהבעל נתפס לאופניים הוא והילד הבכור חוגגים על זה. זה ממש נחמד שאבא ובן רוכבים, אבל שאר הדברים שקורים. הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה.

אי אפשר לטייל כי צריך להביא את האופניים (אני לא יציבה וכבדה מכדי לרכב עליהן) ואחרת הם פשוט לא רוצים לבוא. אין לי כח להיסחב באוטובוסים או לחכות להם וללכת אליהם, פשוט לא רוצה.

אויש נשמע לא פשוט בכלל.קל"ת

מבינה מה את אומרת, הוא סוג של מפעיל עלייך מניפולציה.

זה כמו הרי שזוג נשוי 2 הצדדים מכבסים את הבגדים של שניהם, שוטפים כלים של שניהם ולא כל אחד כשלעצמו. כך גם לגבי הרכב..גם אם כביכול בשימוש הוא רק "שלך" הוא כן צריך לשתף פעולה בתחזוק שלו ולסייע לך כשאת עם הרכב.

ניסית לדבר איתו שיחה נינוחה וגלויה על העניין?

בלי להכנס לסוגיות, זה מעבר לג.ג רגיליםהעני ממעש

ממה נובע

מה עד כעת התול של הבית

והיחסים ביניכם ועם / מול הילדים

כדאי לעבוד בשני כיוונים:נגמרו לי השמות

הכיוון הראשון - בינך לבין עצמך פנימה.

לנסות לראות רגע את המעבר, את הבפנים של בעלך.

כיוון שנשמע שנוצר אצלך מעין ציור של הדבר עצמו "להיות ירוק" כמשהו שלילי או לפחות לא חיובי, והמוח מצמיד לכך את המילים "ירוק משוגע" / "הסיפור הירוק... וכל זה" כלומר יצירת משמעות של איזה משהו לא הכרחי במקרה הטוב ומעצבן, שטותי, מוגזם, "חופר", ומיותר במקרה הפחות טוב.

עצם הגישה והתפיסה שיש לנו במוח על הדברים יכולה להקרין גם פנימה באיך נחווה כל דבר שקשור לזה, וגם להקרין החוצה בפן הזוגי באיך בן/בת הזוג ירגישו שאנחנו חושבים על הנושא.

והכל כמובן קשור להכל.

לכן מיקוד רגע פנימה להבין - על איזה צורך פנימי זה יושב לבעלי?

איזה ערך הוא רואה בכך, בפנים של זה?

(למשל ערך של שמירה על הסביבה, של גדילה כאדם שלפתע דברים חשובים שלא ראיתי קודם או לא ייחסתי להם חשיבות קודם תופסים מקום, ואני כבןאדם משתנה ומתפתח בוחר רגע לעצור ולתת מקום לערכים האלה שבתוכי, וכן הלאה...)

איפה אני יכולה דווקא להעריך את הצעד הזה שלו, לראות בו שורש חיובי של ערך או אידיאל שהוא מנסה לממש כך?

וגם לעשות את אותו דבר על עצמך.

על הצרכים שלך כאן.

מיקוד פנימה ולראות - ואיפה כאן הצרכים שלי?

מהם כאן הערכים שלי?

מה כאן חשוב לי ויקר לי?

(למשל אם זה ערך של שותפות, ביחד משפחתי, יכולת לצאת בהרכב משפחתי בקלילות יותר כדי ליצור זמן וחוויות זוגיות ומשפחתיות, ערך של ניראות וכן הלאה...)

לאחר מציאת הצורך והערך הפנימי של כל אחד מכם ניתן להתקדם הלאה ביתר בהירות.

וכאן זה הכיוון השני: בינך לבין בעלך. כלומר בדינמיקה הזוגית.

כאן כדאי (שוב, לאחר שמבוררים ומעובדים עם עצמנו, כל אחד עם עצמו ועם הערכים והצרכים שלו, במובן היותר פנימי של הדברים) לפתוח בצורה מסודרת ובתקשורת מקדמת את הנושא הזה של "הירוק":

כלומר ממש ליצור מרחב שיחה רגוע, בפניות שלמה, ופשוט לשמוע ולהשמיע אחד לשנייה ואחד מהשנייה.

לשמוע, לעומק, להבין, לעומק, לתת ניראות לכל הבפנים הזה שבסעיף הראשון, לשמוע מבעלך למה (ל' בקמץ) זה בכלל חשוב לו? מה שם משמעותי עבורו? מה זה גורם לו להרגיש?

וחשוב שההבנה וכל השיחה תהיה אצל שניכם ממבט סקרן שבא להקשיב לשני/ה על מנת להקשיב, ולא להקשיב על מנת לענות ולא ממבט ביקורתי/מאשים.

וכמובן לאחר שאת שומעת זאת מבעלך - תאמרי גם את את כל הלמה שלך - את כל מה שזה גורם לך להרגיש, את כל מה שחשוב לך, את הלב שלך.

ובאמת לזכור שאנשים גדלים, משתנים, מתפתחים, וזה בסדר גמור שערך שלא היה עד עכשיו בקדמת הבמה אצלנו פתאום כן יהיה. זה לא משהו רע, אלא גדילה והתפתחות.

לכן לראות זאת ברובד היותר פנימי של מציאת המשמעות וכל הפנימיות של הדברים אצל בעלך יכול לעזור גם לך וגם לו וגם לכם כזוג.

ועל גבי זה ודאי גם למצוא את הערכים שלך ולתקשר אותם נכון.

ובצורה כזו, שאתם מתקשרים את הלב, בשפה של צרכים, בשפה של דיוק צרכים וערכים ומבט פנימה יותר ולא רק לרובד החיצוני - ניתן להגיע גם לפתרונות שיהיו טובים ונכונים *לשניכם*.

כלומר למצוא כאן את ה*גם וגם* ולא את ה"או או". למצוא איפה גם בעלך מרגיש שהערכים שלו יכולים להתקיים, וגם את מרגישה שהערכים שלך ומה שחשוב לך יכול להתקיים, יחד. ולא אחד על חשבון השני.

ב"הצלחה רבה יקרה

ומוסיפה דוגמא מהדברים שכתבתנגמרו לי השמות

לאיך זה יכול להיראות בפועל:

יש בדברים שכתבת הרבה מאוד תתי נושאים שכדאי לפתוח כל אחד מהם בצורה מסודרת.

גם העניין עם החניון.

גם העניין עם המוסך.

גם העניין עם הטסט.

גם העניין עם הטיולים.

גם העניין עם הנסיעות באופניים על הכביש שזה מפחיד אותך.

וגם העניין עם הנסיעות בכלל.

ממש לתת לכל אחד מהם מקום לעומק שבו שניכם מספרים מה חשוב לכם בכל דבר ואתם מוצאים את הפתרון שנכון לשניכם ולמשפחה כולה. שוב עם הרבה וניראות לצרכים של כל אחד ולמשמעות פנימה של הדברים כמו שפירטתי בהודעה הקודמת.

אז אם ניקח לדוגמא רק את עניין המוסך או הטסט,

כתבת: "הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה."

אם נבודד רגע את הצרכים של כל אחד מכם:

את:

רוצה שותפות (כמו שהייתה לך עד עכשיו) עם לקיחת האוטו למוסף ולהעביר אותו טסט. אלו דברים שמאוד עוזרים לך שבעלך עושה ומוריד מעלייך ולא את צריכה לעשות אותם. יכולים להיות כאן עוד צרכים כמובן, אבל גם אם זה "רק" זה זה בסדר גמור. מותר לך להרגיש ככה ומותר לך לרצות עזרה ממנו בדברים האלה.

ובעלך:

יש משהו פנימי בתוכו שגרם לו לרצות להשתדל יותר בנושא השמירה על הסביבה והירוק, לכן מבחינתו לא כדאי אוטו, ומכיוון שאת רוצה עדיין את האוטו זה כמובן בסדר, אבל אולי הוא לא רוצה להיות "חלק" באוטו הזה שעבורו מסמל כרגע את האי-שמירה על הסביבה כמו שהיה רוצה לשאוף אליו. וזה גם בסדר גמור. מותר לו שיהיה לו ערך כזה ומחשבה כזו ורצון כזה.

אבל מה עושים כאשר זה מתנגש?

מה עושים שאם הוא לא לוקח את האוטו את נפגעת מזה ומרגישה לבד בודדה במערכה?

כאן באמת חשובה גם הניראות וגם התקשורת במציאת מה נכון לכם כאן.

אבל מתוך מקום שכן רואה ומכבד אחד את הצרכים של השני/ה. אחד את הערכים של השני/ה.

בעלך אותך ואת הצורך שלך בשותפות ולא להיות בודדה ולבד במערכה

ואת אותו ואת הצורך שלו להשתדל ככל יכולתו לשמור על הסביבה ועוד כל מה שיש שם בפנים, למצוא עוד את הערך שיש לו שם והמשמעות שיש לו שם.

כמו שקול פנימי בתוכך רוצה לומר לו: "בעלי היקר. אני מרגישה ככה כל כך לבד מאז שאתה לא רוצה את האוטו. ממש ממש לבד. בודדה במערכה ונשארת לבד ומאחור עם כל כך הרבה דברים ומקומות. עם האוטו, עם הטיולים, עם ההרגשה הזו שאני לבד. וזה מכאיב לי מאוד. אני לא רוצה להיות לבד, אני רוצה אותך איתי."

וקול פנימי בתוך בעלך שרוצה לומר לך: "אשתי היקרה. אני עובר כרגע דברים עם עצמי, וחלק מהתהליך שאני עובד חידד לי ערך או אידיאל שיש לי פנימה של לשמור על הסביבה וכל החשיבות והמשמעות של זה. זה כ"כ בוער בי כרגע ואני מנסה להשתדל כמה שאני יכול. נכון אני רק אדם אחד אבל ממש חשוב לי להשתדל כמה שאני יכול בשביל העולם שלנו, והעתיד של הילדים שלנו. ואולי יש לי שם עוד עומקים שמבקשים לצאת ולקבל ניראות והייתי רוצה לספר לך אותם, לספר לך את הלב שלי פנימה ומה עובר בתוכי פנימה והייתי רוצה שתראי את זה, שתראי אותי. ותמשיכי להעריך אותי גם אחרי שתדעי, כי חשובה לי ההערכה שלך אותי כאדם, זה מאוד יקר לי".

ואז על גבי הניראות הזו אפשר לחשוב יחד:

אולי אני הבעל כן אקח את האוטו למוסך, למרות שאני לא רוצה אוטו, אבל כן כדי לעזור לאשתי ולהקל מעליה ולתת לה את ההרגשה שהיא לא לבד כי זה משמעותי עבורה?

אולי אני האישה אשלם לאיזה אדם שמעביר את האוטו טסט (יש אנשים שממש עובדים בזה ויש לכל מוסך כמעט איזה מישהו כזה שמעביר את הרכבים טסטים) וכך גם אני לא אצרך להעביר וגם בעלי לא?

וכן הלאה לחשוב על פתרונות נוספים שיכולים להתאים לכם כאן.

תגובה מהממת!יעל...אחרונה

התגובה היחידה בעיניי בשירשור הזה, שבאמת מקדמת

ויכולה לתת כלים מעשיים לפותחת.

בניגוד לשאר התגובות, שרק מעצימות את הכעס והתסכול כלפי הבעל..

סליחה שאני אומרפשוט אני..

אבל נשמע כאילו בעלך בן 16, הגיע לשלב שהוא צריך למרוד ולהרגיש מוסרי ונעלה, וכמו בן 16 טיפוסי - אין חשיבה על ההשלכות, הנפגעים והמציאות.

אולי הוא מזהם פחות את העולם, אבל אשתו עצובה ותקועה עם הרכב בחניון. באיזה עולם ערכי מעוות זה עדיף?

שמחה שיש קול שאומר את זהמישהי נשואה

יש נטייה כל הזמן לצייד את האשה ב:

תבדקי עם עצמך בלה בלה בלה....

ואולי לפעמים יש בעל שמתנהג לא בסדר?

בדיוק כמו שיש מצב שאשה מתנהגת לא בסדר?

ולא לא תמיד זה עניין של

בוא תבדוק עם עצמך איפה אתה צריך להשתנות

חוץ מהילד הזהנפשי תערוג
עבר עריכה על ידי נפשי תערוג בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 2:14

איך הוא "מזיז" את שאר הילדים ממקום למקום?

כי גם אוטובוס מאוד מזהם.

או שהוא ירוק ומתחסד על חשבונך ועל חשבון הילדים.

להעביר טסט,

תני למוסך לעשות את השירות הזה.

יעלה עוד כמה מאות שח אבל יהיה לך ראש שקט.

ותשלחי אותו לעשות קניות בסופר עם אופניים.

הוא מכבס את הבגדים?

הוא יודע איזה זיהום סבון הכביסה מייצר?

נכנס לשירותים? זה גם מזהם

גם לשטוף ידיים וכלים עם סבון.

אם ירוק, אז עד הסוף. לא?

מזון. גם אם הוא אורגני. ממש מזהם בתהליך היצור

עדיף ללכת ללקט עשבי בר.

אבל בתכלס,

כדי לא להתכנס רק בכעס עליו

תנסו יחד להבין מה מפעיל אותו לדבר הזה?

רצון בחופש?

רצון לשמור על הכדור?

להיות מוסרי יותר?

חיסכון כספי?

רק אחרי שתבינו את היסוד לכך,

תוכלו למצוא את עמק השווה בניכם

קפצתי לשאלה מהפורום השכן..פצלשן

איך יודעים מהי רמת המשיכה המספיקה בשביל להחליט להתחתן?

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה. כנראה, זה פשוט לא היה הסגנון שמדליק אותי באופן טבעי). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

ועוד שאלה בתור בעלי ניסיון.. ייתכן שלפני החתונה תיהיה משיכה חזקה ואחרי החתונה יתברר שאין באמת משיכה? ולהיפך גם ייתכן?

>>שימושית

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

נסיוני האישי - שלא בהכרח משליך על מקרים אחריםהברדיצ'בר

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

גם אצלי זה הדבר היחיד שאני מתלבט עליופצלשן

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

כמה דברים עזרו ליהברדיצ'בר

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

אם אתה מרגיש 'שיכות' אליה, זה בהחלט מספיקהסטורי

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

אתה חושב שהיא תישאר צעירה ונאה?אריק מהדרום

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

איך זה קשורנעמי28

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

יש משהו בדברייך, מצד 2 גם בקשר לקראת נישואין אפשרמתוך סקרנות

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

מאוד אינדבדואלישבורת,לב

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

צריך להיזהר עם מטפלים..קל"ת

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

צודקת. ורק אעיר בהקשר זההברדיצ'בר

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

סקרנת אותי, פניתי אליך באישי ברשותך.מתוך סקרנותאחרונה

מאוד להזהר. נכון.🍀שבורת,לב

זאת שאלה לגבריםנעמי28

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

צודקת בהחלטהברדיצ'בר

משיכה היא נדבך חשובשוקולד פרה.

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לא חושבת שבחורה בהכרח יכולה לדעת על עצמהפצלושון

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

זה אפשרי, בוודאישוקולד פרה.

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

חבוטנפש חבוטה

מרגיש כל כך חבוט

מכל הבחינות.

נפש

גוף.

ורוח.

זוגיות בסימן שאלה ענק

תפקוד בסימן שאלה ענק

איך קמים כל בוקר?

לא מרגיש אבא

לא מרגיש בן זוג

לא מרגיש.

פרקתי.

דבר אלינו איש יקרדי שרוט

בתרגום לעברית שלימשה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

בהחלטנפש חבוטה

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

מנקודת המבט שלך או שלהם?משה

מתי זה התחיל?משה

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

לא אמרתינפש חבוטה

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

אז בסדר. חבוט וכושלמשה

והכי חשוב

בהצלחה !

תודהנפש חבוטה

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

שתדע שיש עוד כליםמשה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

איזה כאב.שוקולד פרה.

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

תודהנפש חבוטה

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

הייתי שםוהנה חלום

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

כמה כואב וקשה נגמרו לי השמות

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

תודה רבהנפש חבוטה

מעריך את המילים

כמה זמן זה ככה? נשמע קשה ממשלאחדשה

יודע לומר נק' מפנה?

מספרנפש חבוטה

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

מה קרה? ומה קורה?shindov

הרבה דברים קרונפש חבוטהאחרונה

כרגע בעיקר דעיכה נפשית.

צריכה עזרה עם סינון מחשב לילדיםירדנית

משהו פה לא עובד לי כמו שצריך

מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.

הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.

איך אני משגיחה על כל זה?

שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.

כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.

AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..

אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.

מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח

אני טכנופובית פלוס פלוס אז אם אפשר בהסבר למתקשיםירדנית

שום דבר רע בצנזורה במקרה הזהחושבת בקופסא

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שולחים שם שורטים וכל מיני שירים/זמרים/קליפיםירדנית

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אם יש שירים ספציפיים שהם שומעיםהשם שלי

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

באזור האישי ברימון אפשר לחסום\לפתוח אתרים מסוימיםפתית שלג

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כל כל פתרוןמסתתר

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

יש תוספים בחנות כרום לדפדפן במחשבנקדימון

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

תודה, אנסה לשבת על זהירדנית

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

בשמחהנקדימון

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

אלוף אתהפתית שלג

בשביל שירים הייתי עושה ספוטיפיי וחוסמת את יוטיובמרגולאחרונה

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוג

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

רקה, לא רכהירושלמית טרייה

הכל תלוי במזלזוזיק העכבראחרונה

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...

בעיות שכניםggg

יש לנו שכן מבוגר שגר לבד, בן אדם נחמד וגם נדיב עם הרבה חסד. אלא שבזמן האחרון הוא התחיל לשמוע פודקסטים או שאולי זה טלוויזיה בתוכניות של דיבורים, לא יודעת מה, הוא שומע ממש חזק עד שזה נכנס לנו לסלון ואני משתגעת מהרעש הזה. זה כמה שעות ביום לפעמים ואני פשוט מתחילה לסגור חלונות מרוב יאוש (אבל זה לא לגמרי עוזר).

ממש לא נעים לי לגשת ולדבר איתו. אולי הוא יעלב, אולי הוא לא שומע כל כך טוב. אני לא יודעת מה הסיבה לשמוע כלכך חזק. מה עושים?

מן הסתם, לדבר איתו זה השלב הראשוןפשוט אני..

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אם הוא אדם טוב ונעיםמתואמת

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אם הוא מבוגרמתיכון ועד מעון

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

ננסה לדבר איתו. בטח אשלח את בעלי..ggg

השאלה היא כמה מבוגר..קל"ת

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

נראה לי מעל 80ggg

יש לנו שכנה מבוגרת ששרה עם הגברהחושבת בקופסא

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

כמורה לליקוי שמיעהחיוך2019אחרונה

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

מחפשים ישוב תורני כייפי,קהילתי וחם לגור בו.מכירים?עינב66

אחרי כחמש שנים, שגרים במקום שלא ממש שמחה בו, מחפשים את המקום הבא..

רוצה מאד ישוב, חם, קהילתי, מחבק.

תורני

עדיף באזור לא מאותגר מידי ביטחונית

לא צפון.

חשבנו על מבואות יריחו, עשהאל...

אבל רוצים לחשוב על עוד כיוונים בסגנון.

יש לכן רעיונות?

אשמח מאד שתחלקו איתי, ואולי תרוויחו שכנה כייפית;)

תורני וכייפי, היילכו שניהם יחדיו? 😉פשוט אני..

יהודית ודמוקרטיתאריק מהדרום

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&oזוזיק העכבראחרונה

עדי רן כבר חשב על זה

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמשaibrainora

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

היישובים החדשים זה נשמע מדהיםפתית שלג

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

מה ההגדרה של כייפי?לאחדשה

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

כייפי מבחינתי קהילתי וחם, מקבל.עינב66

חושבת שבעיקר כל ההתיישבות הצעירה היישובים החדשיםלאחדשה

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישוaibrainora

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

מומלץ מאוד - עטרת.רייצ'וש

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

אני גר באדוריים. היישוב בתמונה ששמו בערוץנחשון מהרחברון

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

מבואות ועשאל לא מאותגרים ביטחונית?ggg

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.

מחפשת המלצה לצימר ברמת הגולןשלומית.

לזוג.

תודה רבה!!