הרוגים מבכל התקופה האחרונה.

לא כל כך מפריע לי אם מישהו רוצה לקרוא לזה מלחמה, אבל אסור שזה ישמש כנימוק לצעדים מסוכנים, בטענה שבכל מקרה אנחנו במלחמה.

יש הרבה צעדים מסוכנים שאפשר לעשות, מימין ומשמאל.

היו תקופות [שמקצתם אני זוכר בעצמי] שהיו הרבה יותר הרוגים.

יש צעדים שעלולים להוביל למצבים גרועים בהרבה.

אתה טוען שאין מספיק הרוגים בשביל לעשות צעדים??

אין לנו אמהות מיותרות

או בנים מיותרים

או אבות מיותרים להקריב!

וצריך לפעול, וביד קשה, במלחמה כמו במלחמה בטרם יהיה מאוחר מידי

אני מדבר על לא לעשות צעדים שעלולים חלילה להוביל לתוצאה הפוכה.

ובא לשלול את המחשבה, שמילא אין מה להפסיד.

- על העיצוב.

ומתנגדת כמובן לתוכן המודעה.

אז למה להשלות את הקוראים את המודעה, מי שיכולים בכלל להשלות אותו? אני אפילו לא יודע - יש מצב שזה גם מעט עבירה של שקר. כי כאשר אתה יודע בוודאות מאוד מאוד מאוד גבוהה שמשהו שאתה מאוד רוצה, לא יקרה - אז כן, זה בעייתי להגיד אותו בביטחון.

ואת יודעת שלא יתנו לך להדליק נרות חנוכה ב-ת-ו-ך הר הבית. את יודעת את זה - אז בשביל מה לפרסם דבר כזה? בשביל מה?

הצעדה לבד מספיקה, לא צריך להוסיף דברים שלא באמת יקרו...

ואם מישהו כאן כבר הדליק אי פעם נרות חנוכה בתוך הר הבית - אז בבקשה שיגלה לי שעשה/עשתה את זה... תודה.

אם את מאמינה כמו רוב הפוסקים שאנחנו נבנה את בית המקדש, את צריכה לדעת שזה לא יקרה, כמה שזה עצוב.

זה דומה בערך לכך שתגידי: בחנוכה יותר לא יהרגו אנשים בכביש, אף פעם! - אני מקווה, מה אסור? לא, לא אסור - אבל להגיד משהו שלא יקרה, זה בעיה הלכתית, בטח כשמפיצים את זה כאמירה מוחלטת לקוראים.

עם יד על הלב - את מכירה מישהו/י שהצליחו פעם להקריב קורבן פסח, בעשרים שנים האחרונות, בהר הבית? שהליחו להדליק נרות חנוכה שם? (ועזבי את הקטע שאין לזה שום קטע הלכתי, אף אחד לא יוצא ידי חובה בהדלקת נרות בהר הבית אלא אם כן זהו מקומו... - אבל אפילו רק לפולקלור). באמת? באמת? אדם שמעז להעלות סידור, או למלמל תפילה כלשהיא - נעצר על כך, ואת יודעת את זה - אז מהי הסבירות, באחוזים, שתצליחי להדליק נרות חנוכה בהר? יותר או פחות ממאית האחוז? 

ככה השמאל החדיר לנו מושגים כמו שתי מדינות לשני עמים "פלסטינאים" כיבוש ושאר ירקות (או מרור)

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.