העצבים שלנו ברצפת האגן לא מורגשים במיוחד, ואישה לרוב לא תרגיש שהיא הורסת את רצפת האגן שלה בתופה הפגיעה בטירוף שאחרי לידה.

קישורים לקרוא:

על משכב לידה בכללי: https://behithavut.wordpress.com/2014/11/17/%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%91-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%A0%D7%95-%D7%95%D7%9C/

וספציפית על רצפת האגן: http://pelvicfloor.co.il/new/fathers/artical18.html

כי זה שזה לא מתאפשר - זו במידה מסוימת אשליה אופטית. הרגל חברתי ומחשבתי שלנו.

הרי אם היינו שוברות את הרגל, חלילה, ולא יכולות לתפקד בבית כמה שבועות - הבית לא היה קורס. היינו מוצאים את הפתרונות.

כדי להגיע למצב שהרס רצפת האגן נתפס אצלנו כמו הרס עצמות, צריך שינוי מחשבתי.

כשיש שינוי מחשבתי, המציאות בפועל משתנה.

כמה שיותר אנשים יעשו את השינוי המחשבתי הזה, ככה יהיה קל יותר גם לאחרים לעשות אותו. הראשונים סוללים את הדרך לכולם.

בדור של סבתא שלי זה לא היה אפשרי לחלק מהמשפחות לשלוח את הילדים לתיכון. צריך אותם לעזרה בפרנסת המשפחה. "השכלה זה טוב, אבל לא לכולם זה אפשרי, מה לעשות?"

על רקע המצב הזה של "לא אפשרי" הצליח לקום שינוי. אנשים העלו את הצורך בהשכלה למקום מאוד חשוב בסדר העדיפויות שלהם, והפתרונות נמצאו. כשמחליטים שאין מצב שילד בן ארבע-עשרה ישתלב בעולם העבודה - זה פתאום נהיה אפשרי.

אני ממש מקווה שבדור הבא יהיה ברור לכולם שאין מצב שאישה שבועיים אחרי לידה תתפעל את הבית.

אולי אז פחות נשים יסבלו בגילאים מבוגרים מבריחת שתן, עצירויות, נזקים לגב ועוד ועוד מחירים מיותרים שאנחנו משלמים היום על הנורמות החברתיות הבעייתיות שלנו בנושא הזה.

ייסורי מצפון שהן טרחו והביאו.  ולא לכולם באמת יש כסף לקחת עזרה או לנסוע לבית החלמה, פעם כתבו פה איך חוסכים על אוכל כדי להזמין עוזרת, אני אישית גם צריכה פרטיות שלי וחלק מילדים שלי פחדו מזרים בגיל שנה וחצי

כמובן מי שאחרי קיסרי או תפרים או משהו אחר אז חייבים ואין מה לעשות

ולי נגיד אין שום משפחה תומכת אפילו הפוך

אגב חוץ מניקיון וקניות שאר עבודות בית היום לא דורשות מאמץ פיזי

וקניות זה בהחלט בעל צריך לסחוב בלי קשר

את מה שכתוב על משכב לידה?

(לא מצליחה לראות...)

ואחרי 7 חודשים חזר לי המחזור, ככה שברור לי שזה קשור

"הכל סובב את האשכנזים". 

לא חשבתי על "שיחזירו לי"... אלא עשיתי בכיף! אבל כשאף אחד לא מעניק חזרה זה פוגע!

אחרי 6 שבועות הרגשתי באמת טוב. אמנם לפני כן ,כן ישיתי קצת כלים, כביסות. אבל לשטוף רצפה ובישולים- כמעט ולא.

אבל זו לידה ראשונה אז הייתה לי האופציה...

אחרי 6 שבועות חזרתי ללימודים, אז אולי בגלל שפתאום התמודתי עם נסיעות, וריצות ולסחוב עגלה כבדה! בעליות ובמדרגות כבר הגוף שלי נהיה חזק מזה...

גם נפשית וגם פיזית, אחרי שנתיים אני יכולה אז לאמר שכחתי שילדתי....

זה בהדרגה, שנה ראשונה בכלל אני כולי בלידה והבית די על גלגלים מבחינת בישולים ואירגון...

משנה ועד שנתיים הבית מתפקד אבל מבחינה נפשית אני עדין מרגישה אחרי לידה ..

כלומר- גם בגיל חודשיים עשיתי הכל, ב"ה. אבל הכוחות ממש חוזרים- בגיל שנה. ואחרי הפסקת ההנקה- עוד יותר. (גיל שנתיים בערך)

אפילו שהקטן בין למעלה משנתיים....

אני חושבת שלוקח לי בדרך כלל שבועיים אחרי ניתוח עד שאני מצליחה לקום לבד ולהפחית את משככי הכאבים

אחרי חודש אני יוצאת קצת החוצה, שמה מכונות קצת אבל עדין לא שוטפת

עבודות בית קשות זה רק אחרי חודשיים ורק בתנאי שההרגשה שלי טובה, אם לא זה יחכה עוד...

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

ביסגליצינאט דווקא.

תמציות צמחים

עלי השפיע והרגיע מאוד.

אני חושבת שיש גם לילדים

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

לא ניסיתי

לא עשה לי בכלל עצירות ובעיות..