קמתי היום בשבע ורבע (שוב
) ויש לי אוטובוס בשבע וחצי,
והספקתי!
תדעו לכם שלהתארגן ברבע שעה זה שיא!
לקום מהמיטה,
לבחור בגדים,
להתלבש,
לגלות שאין לי חשק לבלנסטון ולרוץ למגירת נעליים, למצוא טבע סגור ומצ'וקמק, להתלהב שהוא עדיין אצלי ולא נאבד אצל אחת מהחברות הגזלניות שלי (לא שאני לא עושה את זה, כע?!
)
למצוא את התיק בתוך הבלאגן, לראות שיש לי מספיק כסף לאוכל,
ולרוץ לאוטובוס.
והצלחתי.
כפיים כפיים.
ושוב,
שחכתי את הטלפון באיזה חור.
בטח בכיתה או משו.
אז אל תחשבו שאני מסננת, בסדר?
וואו!
אני גאה בה!
תדעו לכם שיש לי חברות מתוקות
ויש לנו צוות מתוק.
וזהו,
התעייפתי.
אה!
יום חגיגה לאומי לרגל זה שקיבלתי 90 במבחן באנגלית.
הו, זה מצחיק
אני אוהבת הרבה אנשים,
|נאנח|
זה טוב נכון?
