טיפול הומאופתי. תבררי על מישהו/י טוב/ה.

לי זה ברוך ה' עזר אבל חייב להקפיד שהיציאות  יהיו רכות  כי אם העצירות ממשיכה שום טיפול לא יעזור

אני הייתי שמה וזלין לפני שהייתי מתפנה כדי לא להפצע ויושבת בשירותים רגל על רגל

אבל עד היום שאני כמעט שנתיים אחרי לידה אם יש לי עצירות אני עדיין מרגישה את אותה נקודה הכואבת

תנסי להתייעץ איתם

התרופה ההומאופתית תרפא את הפיסורה ואת הנפש. ככה זה עובד.

תנסי לשאול בסביבתך אולי מישהו מכיר הומאופת טוב, או אפילו חפשי בגוגל או ב144.

אם את באזור אשדוד או ירושלים יש לי שמות להציע. 

בירושלים יש את אפרת פרלמוטר - חפשי מס' טלפון ב144.

קוראים לו איזוקט. צריך מרשם רופא.

יש גם משחה יקרה מאוד שהיא יותר עדינה ולפעמים פחות עוזרת. אם את מעוניינת אחפש את שמה.

אני סבלתי מזה במשך למעלה משנה! דימומים מטורפים! כאבים נוראיים! בכי כל שירותים!! הייתי אצל מיטב הרופאים, כל אחד נתן משחה אחרת, רקטוגסיק , והשני נתן משחה שרוקחים אותה במיוחד, שתיהן לא עזרו.המליצו על ניתוח אבל פחדתי, כי יש הרבה סיכונים, אי שליטה על סוגרים וכו,

תשתי כף שמן זית פעם פעמים ביום, לפני אוכל! 

כשאת הולכת לשירותים שימי את כפות הרגליים על הפלסטיק עצמו, (כשהברכיים ליד החזה)

ולא ללחוץ בשום אופן!! זה ייצא לבד! מבטיחה! תאמיני לי שעם השמן זית והלחץ הטבעי של המעיים זה ייצא לאט ובזהירות, בפעמים הראשונות קשה אבל אח"כ מתרגלים!וכך לאט לאט זה החלים לי! זה הדבר הכי נוראי שיכול להיות עלי אדמות! חשוב  לציין שאצלי זה לא מהריון, ופעם בחודש בערך מרגישה עקצוץ ומייד לוקחת שמן זית כדי שלפעם הבאה לא אפצע את עצמי שוב, בהצלחה! ורפואה שלימה!!

לפני כמה ימים קניתי משחה נהדרת מבית טבע,

שמיועדת להקלה על טחורים ופיסורה.

פשוט מדהים!! אחרי פעם-פעמיים שמרחתי אותה כבר הרגשתי ממש הקלה.

ממליצה ללכת לבית טבע ולשאול מה יש להם להציע לטחורים.

הרבה בריאות!

אני קניתי משחה טבעית, יש גם בקופות חולים. ואז מטבילים פד גזה לתוך החומר ומכניסים לפי הטבעת כמו טמפון ומשאירים לילה כמה לילות וזה עובד ממש טוב!!! זה מרפא את הפצע.

וצריך ממש ממש להקפיד על יציאות רכות. לאכול כמה שיותר ירקות ופירות ולשתות מיץ שזיפים, לאכול דגנים מלאים כמו אורז מלא וכוסמת, קינואה, דוחן. זה עובד!!

מה בדיוק ההרגשה בפיסורה?

אני אחרי לידה ושורף לי הרבה במשך היום מאחורה.... זה קשור? יש עניין לטפל?

כמו פצע שנפער, זה בעצם סדק בפי הטבעת, שכל פעם כשיש יציאה- אז הוא נפתח מחדש, כאבים איומים, לפעמים גם דימום (תלוי באיזה מצב הפיסורה קל /חמור) ואחרי היציאה לפעמים עדיין שורף, אי נוחות בפי הטבעת עצמו.. 

סליחה על הפאסימיות.. נמאס לי לסבול מזה, כבר למעלה משלושה חדשים...

עד שחשבתי שזה עבר זה חזר. זה עושה אותי פשוט בדיכאון. לא להאמין כמה הגוף משפיע על הנפש,

כל היום חושבת על זה, רודפת אחרי כל גרם של סיב תזונתי ומציפה את הקיבה במים, על הבוקר ולפני השינה שותה תכשירים מגעילים, ולפני כל התפנות זה לחץ מטורף מהכאב הבא....

בנות, מי שקוראת את זה אני מבקשת באופן אישי שתתפללו עלי... אני פשוט עצובה וכאובה כ"כ. תודה!

ממליצה לך לרוץ דחוף  לבית טבע.

קניתי לפני כשבועיים משחה של 'סופר חוסן' משהו כזה-

אחרי פעם-פעמיים שמרחתי אותה הרגשתי הקלה.

פלא פלאים!

לטובתך, עשי זאת בהקדם ותקני..

אני פשוט הלכתי לבית טבע ושאלתי מה יש להם לטחורים.

תרגישי טוב!

יכול להיות שיש בניצת הדובדבן.

אני גרה בבני ברק אז הלכתי לבית טבע ברח' רבי עקיבא,והיה להם.

ביקשתי משחה לטחורים (לא יודעת מה בדיוק היה לי,לא הייתי אצל רופאה,אבל לפי התיאורים זה היה פיסורה)

ונתנו לי משחה שהיא לטחורים ופיסורה.

אחרי ששמתי זה פשוט עולם אחר!!

"הכל סובב את האשכנזים". 

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

חצאית צרה, קצרה יחסית, עדיף כהה.

אפשר טוניקה בגזרת גלביה.

זה כאילו "שובר" את המראה, לא כמו שמלה שלמה שבפרופיל הרבה פעמים מדגישה בטן

אלא אם כן הבטן שלך פיצית.

נסי שמלה מאוד רחבה בלי חתך או חצאית צמודה וחולצה רחבה.

שולחת לך בפרטי תמונה

אני נכנסת לשלישי וכבר קשה לטשטש. אבל זו לא לידה ראשונה בכלל אז כנראה לכן

ביסגליצינאט דווקא.

תמציות צמחים

עלי השפיע והרגיע מאוד.

אני חושבת שיש גם לילדים

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

לא ניסיתי

לא עשה לי בכלל עצירות ובעיות..