שנותן לישון על המיטה שלו לאחרים... כולל ילדיו.

סורי...

יש פסוק במיכה ט' ב' "נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה". אומנם הגמרא מפרשת שאין לישון בחדר אחד עם בני זוג אפילו אם האישה נידה, משום שגם במצב כזה יש שיחה אינטימית בין בני הזוג, ואסור בשום אופן להפריע להם.

אז זה לא בדיוק המצב שלכם, אבל איפה אתם תשנו כשהם יבואו? אם זה במקום שיפריע לאינטימיות בינכם, אז גם להלכה אין אפשרות לתת להם את החדר שלכם.

את יכולה לשאול רב איך לנהוג ולהסביר שלא מתאים לך, ואם יוכל לשוחח עם בעלך על כך.

גם בלי פסק הלכה, אין שום חיוב לתת את החדר שלכם לאורחים אם זה מפריע לך.

תגידי לבעלך שזה מאוד מפריע לך. זו מחווה שאת לא חייבת לעשות. די בזה שהם מתארחים בבית שלכם לזמן מה.

לא הרבה אחרי החתונה באו אלינו אורחים ולא היה לי נעים שהם ישנו בסלון ואנחנו בחדר, זכרתי משהו מההדרכת כלות שיש איזה בעיה לשון במיטת הזוג, אז שאלתי את הרב שהיה מדריך החתנים של בעלי האם מותר שהם ישנו בחדר שלנו, התשובה שלו הייתה שזה תלוי, כעיקרון אסור / לא אמורים (אני לא זוכרת) להפריד בני זוג, אז אם אנחנו ישנים יחד וביחידות (לא זוכרת אם באותו חדר או באותה מיטה, בכל מקרה, הוא לא ידע אם אנחנו אסורים או לא, אז אני מניחה שזה אותו חדר) אז זה בסדר, אך אם זה גורם שלא נהיה יחד, אז לא לעשות זאת.

(יחד לא אומר שנעשה משהו, אלא אפילו רק לישון)

בכל מקרה, גם בלי הלכה, נסי להסביר לבעלך שזה לא נעים לך ותמצאו יחד מה להגיד להוריו

המון הצלחה!!!

ביתך הוא מבצרך! טאל תגידי לבעלך טוב!! זו המיטה שלך ולאף אחד אין זכות עליהף גם לא ההורים!

ובעלך לא אמור לכבד אותם על חשבונך!

לכי מיד לרב של בעלך ודברי איתו.

אבל כאן המקרה דורש להיות חכמה ולא רק צודקת..

תנסי לדבר עם בעלך לא בתוקפנות אלא  מתוך "מסכנות"

לי נשמע שהוא ענה לך ככה כי הוא הרגיש מותקף..

תחשבי איך תוכלי לבקש ממנו בצורה שהוא יענה לה בלי לדבר על כמה אבא שלו מגעיל וכו'..

פשוט להסביר לו כמה המעבר קשה לך וכמה החדר חשוב לך (דברים אמיתיים)

ככה שהבקשה שלך לא מופנית נגד אבא שלו אלא בעדך.

ואולי אולי אולי.. אני אומרת בזהירות כי אני לא מכירה את הנפשות.. אבל אולי תדברי עם חמותך. תגידי לה שלך קשה לא לישון בחדר שלך ושהביקור שלהם גורם לבעלך לגרש אותך מהבית שלכם ושאת מבקשת 'עזרה'.. שלא יישנו אצלכם.

אם אבא שלו מציע לך הצעות ומטריד אז בעלך צריך לדעת על זה ולהתמודד עם זה מולו, אבל חשוב מאוד שאת תהיי בטוחה שהוא באמת ככה, יש הבדל בין בן אדם עם נורמות לא הכי נכונות לבין סוטה 

אם מבחינת בעלך זה בסדר אז תברחי מהם

לאורח יחיד (לא זוג), שישן במיטת האישה כשהבעל ישן במחיצת האורח, באותו חדר, במיטתו שלו.

יש לי בעיה יותר עם חמי זה כן גם המיטה זה בעיה כי רק עצם העובדה שאדם כזה ישן לי על המיטה זה מזעזע אותי אחרי שהתחתנו הם נסעו אירי חודש קיבלתי סירטון ממנו שהיה לא צנוע שה נראה לכן תקין?אחר כך בעלי אמר לי כי הייתי בשוק אמרתי לו בוא תראה מה אבא שלך שלח לי אני בהלם אז הוא אמר לי להגיד שלא קיבלתי אז אמרתי ככה ואז האבא אמר איך לא קיבלת אני אשלח את זה שוב ואז שלח ואז הבנו שזה לא טעות אחרי זה הוא כותב לי ראית ברור ? אז צר לי זה ממש אדם סוטה ודוחה אז בעלי אמר לי לענות לו שזה גועל נפש וזה לא צנוע השם ירחם אז ככה באמת כתבתי וזהו

בעלך נשמע בחור טוב. לזכותו יאמר שהוא מכבד את אביו למרות שהוא יודע בדיוק מי הוא.

מקווה שתגיעו לעמק השווה.

התיאור שלך עד כה נשמע ברור לחלוטין. הבנאדם לא בסדר. הנקודה הובהרה ואף אחת פה לא ניסתה לחלוק עליה. ברור שקשה לך עם המצב, ואנחנו לגמרי בעדך.

אבל--- זה לא אומר שכדאי לגרור את התיאורים ואת שפת הביבים הזאת גם לפה. לא לעניין.

אני בטוחה שזו חוויה מזעזעת לקבל כאלה סרטונים מחמיך, אני יודעת שעצם האפשרות לספר מקלה ובכל זאת חשוב לנשות הפורום שזו תהיה פלטפורמה צנועה יותר.

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

ביסגליצינאט דווקא.

תמציות צמחים

עלי השפיע והרגיע מאוד.

אני חושבת שיש גם לילדים

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

חצאית צרה, קצרה יחסית, עדיף כהה.

אפשר טוניקה בגזרת גלביה.

זה כאילו "שובר" את המראה, לא כמו שמלה שלמה שבפרופיל הרבה פעמים מדגישה בטן

אלא אם כן הבטן שלך פיצית.

נסי שמלה מאוד רחבה בלי חתך או חצאית צמודה וחולצה רחבה.

שולחת לך בפרטי תמונה

לא ניסיתי

לא עשה לי בכלל עצירות ובעיות..

והיה ממש בסדר!!

העקירה עצמה לא הרגשתי החלק המעצבן זה ההרדמה אבל זה לא הרבה זמן

ואחכ היה רק קצת כואב עבר מהר

בהצלחה!!

הצלחת לאכול אחרי זה? בכל זאת מחר יום שישי 😂

לא זוכרת אם יום או משהו אחר

ומיד אחרי עדיף לאכול יותר דברים רכים זה יוצר קל

אבל לא זכור לי משהו נוראי סביב זה

מבינה אותך, באמת מלחיץ.

את יודעת אם השן בחוץ או כלואה? אם היא בחוץ זה אמור להיות יותר קל.

אצלי העקירה הראשונה הייתה כירורגית קשה, חששתי מאוד, אבל הנוספות היו ממש קלילות יחסית אם זה מעודד אותך

פשוט יש בה כבר חור אז לא מטפלים רק עוקרים

תעדכני

לק"י

שיתנו לנו להחליט מה עדיף לנו.

(אני צריכה לעשות צילום סיטי שיחליטו אם אפשר לעקור את השן בקופת חולים או רק בבית חולים כי היא ליד עצב🫥)

אני עשיתי פנורמי בשביל זה

אם ישלמו להם מספיק כסף

אני למשל לא מתכוונת לעקור את שלי

זה שלא מטפלים בשיני בינה קשור למיקום שלהם שלא מאפשר להגיע עם המכשור באופן יעיל בלי לפגוע בשאר הפה.

לק"י

אז אולי באמת אין איך לטפל ( @124816 ).

אבל טוב לחשוב על אופציה של מצבים שאולי זה יתאפשר.

למה לעקור שן בריאה

כאב לי ממש לראות אותה מונחת ככה על המגש

ולא בציבורי, מניסיון מר של חברה.

לי הייתה שן ממש על העצב וב"ה היה בסדר, עשיתי אצל רופא פרטי בירושלים אם רלוונטי לך

לק"י

יש סיכוי שאלך לפרטי, כי הרופאה בקופה אמרה לי שהתורים בבי"ח ממש ארוכים.

ירושלים לא רלוונטי.

ותודה על התגובה!!

גם לי יש עוד שבועיים ואני דוחה ודוחה

הפחד שלי זה לא מההרדמה או מאחכ אלה מההרגשה של השן שמתנתקת, זה נוראיי (היה לי בעבר) לא כאב אבל הרגשה מזעזעת

תעדכני איך היה שאני ירגע אחרייך...

בהצלחה 🙏

סתם משהו מעניין..

כי אחכ בלידות גז צחוק עשה לי ממש רע

וכן, יש לי חברה שגם מספרת שהגז ציוק בלידה היה לה קשה ממש

אני עקרתי שן עם חור שהיתה בחוץ

יצאתי מהעבודה, עקרתי, חזרתי לעבודה...

בריאות טובה ובקלות בעז"ה 🙏

אחת עם תפרים אחת בלי

זכור לי רק בלילה הראשון אי נעימות שנאלצתי לקחת משכך

אבל עבר ממש בסדר גמור

בהצלחה!

עם רופא ממש נחמד

2 זריקות של הרדמה

קצת משך והיה לי צמרמורת מהרעש הזה של התלישה וזהו

5 דקות בחוץ.

אני עדיין עם הרדמה ולקחתי טיפות של אופטלגין לכל מקרה

תחתונה זה יותר התאוששות ארוכה

(לא היו להם מקום בלסת והם התחילו לדחוק את כל השיניים האחרות)

הגעתי מפוחדת

נערכתי עם כל המשכחי כאבים האפשריים

הודעתי מראש שאני שבוע במיטה

העקירה עברה סבבה אבל שקשקתי מפחד מהרגע שההרדמה תפסיק לעבוד

בפועל- עוד באותו הערב הרגשתי ממש אחלה

חשבו שאני לא נורמלית

אבל מרוב פחד

אמרתי שזה או עכשיו או שאני לא חוזרת..

אני עשיתי לפני איזה 12 שנה 2 ועדיין לא הגעתי ל2 האחרות 🫣 בנתיים הספקתי ללדת את כמה וכמה ילדים אבל לשיניים אני מפחדתתת

גם אני מתתי מפחד

אבל הרופא היה מעולה .

זריקת הרדמה...לא עברה דקה והשם כבר בחוץ...

יום יומיים הרגשה מוזרה .. לא כאבים או משהו

עבר חלק ברוך השם

אבל תלוי אם היא כלואה אז זה יותר מסובך הבנתי

שיהיה בהצלחה !!

לי יש טראומה מעקירת שיני בינה.

עשיתי לפני עשור ובאמצע העקירה כנראה חטפתי תגובה אלרגית לאיזה חומר וכל הפנים שלי התנפחו שאפילו הרופא נבהל חחחח

אני זוכרת זה היה יום שישי והרופא חשש שתיהיה החמרה לקשיי נשימה ופעם ראשונה שרופא התקשר אלי ביום ראשון בכבודו ובעצמו לשאול לשלומי😂

כבר שנה צריכה לעקור.

קובעת תור ולא מגיעה

מפחדת ממש... גם מגעיל כזה, וגם האחרי.

כאבה לך השן בינה? לכן עקרת?

העקירה עצמה מורגשת?

ואיך זה אחרי?

איזה כיף לך שסיימת עם זה.