אולי שבעלך ידבר איתה ויגיד לה שאתם לא בהריון ושזה לא נעים לך שהיא חופרת לך ככה?

או שתגידי לה את, שאת לא בהריון וכשתרצו שהיא תדע תגידו לה בעצמכם..

השאלה חוזרת בגרסאות שונות כל שבועיים

לכו תדעו מה כבר השתנה

2 ילדים 

לידה קודמת לפני שנתיים

כבר בעלי קיבל גם שיחה שהם (חמי וחמותי) כזוג 5 שנים אחרי החתונה היו כבר עם 4 ילדים

אז מה קורהה?

ו

אל תעדכני - תגידי שהשאלות מלחיצות והמתח לא בריא בענין הזה.

שתחכה בסבלנות.

שתשתדלי לעדכן אותה כשיהיו חדשות (אם מתאים לך).

אז אולי כדאי לך להבין שיש לה איזה בעיה..

אדם ברגיל לא אומר לידה קלה למשהי שיש ספק אם היא בהריון בכלל...

כך שיש לרחם עליה על המצב האובססיבי שהיא נכנסה אליו....

לי זה היה עוזר בכל אופן..

כשהיא אומרת לך משהו שקשור תצחקי ותגידי תודה רבה

תהני מהשיגועים שלפעמים יש למבוגרים

אל תתני לזה להלחיץ ולהשפיע עלייך

ותגידי לבעלך שיבהיר לה את הדברים

שאין עם מי לדבר

אני לא בהריון.

כשבע"ה אהיה בהריון נודיע לך בשלב שנחליט להודיע

ותודה על האיחולים.

זה שלא הייתי רוצה לגלות לה מייד בהתחלה כשזה יקרה.

והיא פשוט לוחצת לקיר.

וכן כבר צחקנו, ואמרתי שאין כלום, ושוב אמרתי, ושוב....

וזה פשוט חוזר על עצמו מידי כמה זמן....

בעלי לא בעניין לדבר איתה....ולא מבין למה זה מרגיז...

שיכנס לך מאוזן אחת ויצא מהשניה .

את לא חייבת לספר לה מיד.

ולפותחת- איזו התמודדות!!

מבינה שזה פוגע ומלחיץ וממש לא שייך..

לבעלך לא הפריע השיחה שהיא עשתה לו? שלהם היו 4 ילדים ב5 שנים?

אז תסבירי לו שלך זה מפריע ואת מבקשת ממנו שיסביר לאמא שלו שאת לא מוכנה שישאלו אותך.

ממש להגיד. בלי לרמוז ובלי להתעלם ולהחליק כי נשמע שהאישה הזאת לא כ"כ מבינה רמזים והנטיה שלה להידחף היא הרבה מעבר לנורמה!

ואם הוא מסרב לומר לאמא שלו משהו- במקומך הייתי מבהירה לו שאת הולכת לדבר איתה על זה איך שמתאים לך. ותבהירי לה בשיחה ברורה שלא משאירה מקום לספק- תודה על ההתעניינות אבל- זה לא נעים לי.. אל תשאלי אותי את זה יותר! אני אספר מתי שמתאים לי.

תשתדלי שיהיה בכבוד המתאים אבל יעביר את המסר.

איזה קשה זה חמה כזאת!!

יש לי חברה שכשהציקו לה על הריון היא הייתה עונה ש"אנחנו עובדים על זה" וככה אנשים היו מפסיקים לשאול כי זה לא ברור אם הם מנסים ולא מצליחים או מה קורה. (אגב הם סתם רצו הפסקה..)

אם מרגיש לך בנוח תגידי לה שאתם עובדים על זה. אולי מתוך המבוכה היא תפסיק להציק.

ואם לא (ולי זה הרגיש לא נוח..) הייתי מדברת עם בעלי. גם אם לו זה לא נשמע כמו משהו שמפריע לך זה מפריע (ובצדק..) וזאת אמא שלו. ברור שזה מתפקידו להעמיד אותה במקום ולא מתפקידך.

אולי תנסי בגישה שההערות האלה גורמות לך להתרחק ממנה וחבל כי את ממש אוהבת אותה וחשובים לך היחסים עם אמא שלו אז שיתערב..?

ובאופן כללי- מבינה ממש לליבך. ממש מציק שיש אנשים שלא מבינים איפה הגבולות שלהם ולאיפה מותר להם להיכנס ולאיפה לא. קל להגיד וקשה לעשות אבל קחי אותה בקלות.. "דפדפי" אותה הלאה.. בהצלחה!

ואין לי עצה ואין תבונה

גם שאמרנו מפורשות יותר מפעם אחת זה נהיה טאבו לשבוע שבועיים וחוזר שוב...

זה הגיע לרמה כזו שהיא מוכנה לבוא לעשות לי ביביסיטר רק שאני אהיה בהריון (בעבר היא ממש סרבה..אנרב שהיא רוצה לבוא אל הילדים בכיף שלה ולא כשאנחנו מבקשים ממנה לשמור (כי פעם זרקנו לה שזו לא חכמה ללדת ילדים צריך גם לגדל אותם... ולכן היום...כל שנבקש לו יהי - רק שאני אכנס להריון . בא נאמר שבינתיים לא שאני מחליטה)

כשהיא זורקת משהו או שאני אומרת מפורשות שזה מפריע לי או שאני אומרת לה שתדבר עם הקב"ה כי לא אני קובעת...

ודרך אגב גם כשאהיה בהריון אמשיך להגיד לה מה שבא לי עד שירגיש לי נכון לעדכן אותה.

בס"ד

מאמה תודה רבה על הברכה, ממש תודה. יחד עם זה מאמה מתוקה תדעי שאת כל יום חוזרת על זה - אפילו שאני יודעת שזה בכוונה טובה זה עושה לי לחץ וצער. ומומים כבר אמרו שהלחץ הזה וצער הזה עלול לגרום קשיים להקלט להריון. ויש רבנים שאומרים שעל ידי שזה עלול להביא עין הרע גם זה עלול למנוע קליטה והחזקת הריון. אכן בבשה, וזה גם במסורת יהודי וותיק ועד היום, שעד שאני באמת בהריון לפחות 3- 4 חודשים וכולם יכולים לראות ברור אין לדבר על זה.

אגב מה שלומך? מה שלום בעלך ויתר המשפחה? אני מאחלת לך יום נפלא ומלא גיל ושמחה. סליחה אני חייבת ל...... להתראות נשיקות.

בינתיים תאלצי לענות בחוסר טאקט תשובות כמו: אנחנו לא מצליחים, תוכלי להדגים לי על עצמך איך נכנסים להריון?
יש אנשים במצבים מסויימים שצריך להכניס אותם לשוק אנפילקטי כדי שיניחו לך.

(ואת ממש צודקת, היא ממש מדברת לא לעניין) ותרגישי חירותית ובעלת בטחון- תצליחי להתמודד איתה. נשמע שלהגיד לה להפסיק לא יעזור. אז כפי שהצעתי- לדבר כמה שפחות איתה (היא מתקשרת אלייך או את אליה משום מה?) ופשוט להתעלם, כי אין דרך לעצור אותה. אם תתעלמי אולי היא תבין שהיא מדברת לקיר.

היתרון: גם כשתהיי בהריון, כל עוד לא תרצי לספר תוכלי להמשיך לבקש שתתפלל, בלי שתצטרכי לשקר.

קודם כל, חיבוק!! זה לא קל חמות כזאת!! בכלל....

מניסיוני, הרבה פעמים כשקשה לנו עם שאלות או אמירות של הסביבה, יוצא לי לגלות שזה פשוט בגלל שזה קשה לי עם עצמי.

למשל צריכה למנוע כדי שהגוף יתאושש מהלידה הקודמת...

ולמרות שאני יודעת שזה מה שנכון, כל פעם שאני רואה חברה בהריון אני מיד עושה חישובים מתי היא ילדה את הילד הקודם וכו'

כי זה לא סגור אצלי הנושא הזה!  (בעבודה..)

ייתכן שלבעלך פשוט לא מפריע שאת לא בהריון עכשיו, וזורם לו לגמרי שאת נשואה 5 שנים ואין לך ארבעה ילדים (הכי לגיטימי בעולם!!!!!)

אבל לך זה נוגע באיזושהי נקודה לא פטורה ולכן זה קשה לך

יכול להיות שבמקרה הזה זה ממש לא נכון, אבל יכול גם להיות שכן...

מציעה לך לברר את זה עם עצמך

 החיים שלך יכולים להשתדרג

מאז שהלכתי למישהי ועשיתי טיפול בעניין של ההורות ועוד כל מיני דברים... ועברתי בירורים פנימיים וחשובים כאלה, החיים שלי פשוט השתנו לטובה!

בהצלחה לגמרי!!

אפילו אם את לא מונעת.

תמציאי לה שאסור לך להיות עכשיו בהריון מסיבות רפואיות

או שסתם לא בא לך עוד ילדים.

תגידי לה ששני ילדים זה סבבה לגמרי וגם ככה קשה לך עם העומס. 

בקיצור, כל המצאה תתקבל בברכה...

היא לא נשמעת אחת שאפשר לדבר איתה.

כמובן שתתכווני למשהו אמיתי (כדי שזה לא יהיה שקר) נניח תאמרי לה 'סיבה רפואית' ותתכווני לשבוע הקרוב שבו את צריכה לעשות צילום או משהו בסגנון...

בקיצור עם חמות כזאת תהיי חכמה ולא צודקת.

משהו רפואי, צריך ממש להיזהר בדיבורים שלנו... כבר היו מקרים שהתבטאו בצורה הזאת ולא עלינו באמת היו בעיות רפואיות. יש לדיבור שלנו כח.

שזה לא נעים.

מותר לך לריב איתה!! מותר לך להראות לה שנעלבת.

היא בטוח תתנצל ותפסיק.

עדיף לך להתעמת איתה, מאשר לשנוא אותה בלב.

שתבין שנעלבת. מותר לך!!

עד שהיא הייתה מבינה ואם לא אז להגיד לה חד וחלק - לא מתאים לי, מעצבן אותי, פוגע בי. תעשי עם זה משהו ואם לא אל תדברי איתי פשוט. את לא צריכה לסבול מזה

תתנחמי.. יש עוד כאלה..

חמותי היא נשמה טהורה, טובת לב ואשת חסד

שאני אוהבת מאוד , ללא סייג ובלי גבול.

וכן, היא לא הבן אדם הכי חכם בעולם, ויש לה גם משפטים כאלה חסרי תקט.

הייתי עם שמלה קצת צמודה, ורזה אני אף פעם לא הייתי,

והיא התחילה לצחוק לעצמה ולהגיד לי "את בהריון? " , מה , את בהריון ?

את ניראת בהריון " ניסינו אז כמה חודשים, וזה היה ממש מעצבן לשמוע את זה.

אמרתי לה "לא , ובואי נסיים עם זה" , כי היא הייתה ממש מבסוטית מעצמה.

בכל מקרה, אני אוהבת אותה מאוד, למרות שיש לה נטייה להוציא אותי מדעתי,

אני באמת בורכתי בחמות עם לב זהב ונשמה יתרה,

רק שטאקט זה לא הצד החזק שלה.

גם סבתא של בעלי, אישה צדקת שאני אוהבת אותה ממש,

היינו בשבת חתן והייתי נשואה שלושה חודשים סה"כ ובחודש שני להריון, אף אחד לא ידע בכלל חוץ מאיתנו וההורים שלי

והייתי עם שמלה קצת צמודה, ושוב, דקיקה אני לא, 

וסבתא אמרה לי "את בהריון ? ב"ה , איזה מותק , איזה יופי , בשעה טובה " והתחילה ללטף לי את הבטן 

מילמלתי איזה משהו לא מחייב, לא זוכרת מה אמרתי, יש מצב שאמרתי כן בשקט, כי לא רציתי לשקר לה, הייתי דיי בהלם

בכל מקרה, היא לא רצה לספר לאף אחד יאמר לזכותה מאוד.

היו מלא אנשים בסביבה במרחק של מטר מאיתנו, ומזלי שאף אחד לא שם לב. 

גרמתן לי להקרע מצחוק על התגובות שהצעתן לי לומר לה 

פשוט קורע לדמיין איך היא תגיב אם אני אומר לה אנחנו עובדים על זה... או משו בסגנון.

בכל אופן אסור באיסור חמור לומר לה שנעלבתי כי זה פוגע בה נורא (מנסיון) היא לא דיברה איתי בעבר חצי שנה בגלל זה...

אבל העידוד פה גרם לי לפחות קצת לצחוק במקום רק להתרגז.

הקבה יעזור........

תודה רבה רבה!!!

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מעבר לקו מסויים.

בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.

כל הזמן פועלים להשמדת איומים.

במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.

צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.

גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.

ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.

בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.

הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,

וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.

מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.

לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.

בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.

עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.

טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.

היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"

הם מצרים וטורקיה.

וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.

התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.

בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.

אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.

לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.

עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)

עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.

לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,

מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה

ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.

אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.

נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.

חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם

למה מתים חיילים

כי זה מלחמה וזה נורא

וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.

אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול

איזה קשה זה ושוק ממש❤️💕🩷 לא מקנאה בך על הטראומה...

ובאמת מקווה שזה יגדל מהר וישאר לך מזה רק סיפור לספר לו כשיגדל😉

גם בחלקה בשבילי זה משבר... פתאום אין תינוק , יש ילד ענק! הרגת אותי הוא נראה בן 40 🤣🤣

איך אנחנו אוהבות אותם קטנים... פווו... 

קראתי את התגובות שלכן מוקדם יותר ולא יכולתי להגיב אבל הן עזרו לי להירגע קצת.

הזכרתן לי שבאמת שיער גדל חח והוא באמת ככ חמודדד שזה הנס שלו😍

והמסקנה כמובן לא לשלוח את הבעל לספר לבד!!

והילדים שלי בערך מגיל שנה וחצי שנתיים מסופרים ממש (עם מכונה) והולכים עם כיפה.

לדעתי זה מתוק ממש...

זאת ממש לא היתה הכוונה שלי..

אני בטוחה שהם מתוקים ממש😍

האמת שהעיקר היה אלמנט ההפתעה, לא חלמתי שככה הוא יחזור ולא התכוננתי לזה וגם לא הייתי איתו בתספורת.

בקיצור הכל ביחד היה לי יותר מידי

ממגוון סיבות

יחד עם זה שלא רואים ערך מיוחד בהמתנה...

גם אנחנו סיפרנו את הבן בגיל שנתיים

זה לקח באמת כמה ימים להתרגל אבל אחכ היה סבבה.. 

חלאקה אז למה להשאיר?

מסופר זה המראה ה'רגיל' של בן, אז כמו שמלבישים בבגדים של בנים אז מספרים כשהשיער מתארך 

ממש בכיתי שגזרנו בגיל 3 ועוד הייתי שם אז זה בטח פי כמה יותר קשה ( ופשוט הלם טוטאלי ) ממש הרגשתי שהילד ניהיה ענק!

זה בטח יגדל לו מהר או שאת יכולה להשאיר קצר