אולי שבעלך ידבר איתה ויגיד לה שאתם לא בהריון ושזה לא נעים לך שהיא חופרת לך ככה?

או שתגידי לה את, שאת לא בהריון וכשתרצו שהיא תדע תגידו לה בעצמכם..

השאלה חוזרת בגרסאות שונות כל שבועיים

לכו תדעו מה כבר השתנה

2 ילדים 

לידה קודמת לפני שנתיים

כבר בעלי קיבל גם שיחה שהם (חמי וחמותי) כזוג 5 שנים אחרי החתונה היו כבר עם 4 ילדים

אז מה קורהה?

ו

אל תעדכני - תגידי שהשאלות מלחיצות והמתח לא בריא בענין הזה.

שתחכה בסבלנות.

שתשתדלי לעדכן אותה כשיהיו חדשות (אם מתאים לך).

אז אולי כדאי לך להבין שיש לה איזה בעיה..

אדם ברגיל לא אומר לידה קלה למשהי שיש ספק אם היא בהריון בכלל...

כך שיש לרחם עליה על המצב האובססיבי שהיא נכנסה אליו....

לי זה היה עוזר בכל אופן..

כשהיא אומרת לך משהו שקשור תצחקי ותגידי תודה רבה

תהני מהשיגועים שלפעמים יש למבוגרים

אל תתני לזה להלחיץ ולהשפיע עלייך

ותגידי לבעלך שיבהיר לה את הדברים

שאין עם מי לדבר

אני לא בהריון.

כשבע"ה אהיה בהריון נודיע לך בשלב שנחליט להודיע

ותודה על האיחולים.

זה שלא הייתי רוצה לגלות לה מייד בהתחלה כשזה יקרה.

והיא פשוט לוחצת לקיר.

וכן כבר צחקנו, ואמרתי שאין כלום, ושוב אמרתי, ושוב....

וזה פשוט חוזר על עצמו מידי כמה זמן....

בעלי לא בעניין לדבר איתה....ולא מבין למה זה מרגיז...

שיכנס לך מאוזן אחת ויצא מהשניה .

את לא חייבת לספר לה מיד.

ולפותחת- איזו התמודדות!!

מבינה שזה פוגע ומלחיץ וממש לא שייך..

לבעלך לא הפריע השיחה שהיא עשתה לו? שלהם היו 4 ילדים ב5 שנים?

אז תסבירי לו שלך זה מפריע ואת מבקשת ממנו שיסביר לאמא שלו שאת לא מוכנה שישאלו אותך.

ממש להגיד. בלי לרמוז ובלי להתעלם ולהחליק כי נשמע שהאישה הזאת לא כ"כ מבינה רמזים והנטיה שלה להידחף היא הרבה מעבר לנורמה!

ואם הוא מסרב לומר לאמא שלו משהו- במקומך הייתי מבהירה לו שאת הולכת לדבר איתה על זה איך שמתאים לך. ותבהירי לה בשיחה ברורה שלא משאירה מקום לספק- תודה על ההתעניינות אבל- זה לא נעים לי.. אל תשאלי אותי את זה יותר! אני אספר מתי שמתאים לי.

תשתדלי שיהיה בכבוד המתאים אבל יעביר את המסר.

איזה קשה זה חמה כזאת!!

יש לי חברה שכשהציקו לה על הריון היא הייתה עונה ש"אנחנו עובדים על זה" וככה אנשים היו מפסיקים לשאול כי זה לא ברור אם הם מנסים ולא מצליחים או מה קורה. (אגב הם סתם רצו הפסקה..)

אם מרגיש לך בנוח תגידי לה שאתם עובדים על זה. אולי מתוך המבוכה היא תפסיק להציק.

ואם לא (ולי זה הרגיש לא נוח..) הייתי מדברת עם בעלי. גם אם לו זה לא נשמע כמו משהו שמפריע לך זה מפריע (ובצדק..) וזאת אמא שלו. ברור שזה מתפקידו להעמיד אותה במקום ולא מתפקידך.

אולי תנסי בגישה שההערות האלה גורמות לך להתרחק ממנה וחבל כי את ממש אוהבת אותה וחשובים לך היחסים עם אמא שלו אז שיתערב..?

ובאופן כללי- מבינה ממש לליבך. ממש מציק שיש אנשים שלא מבינים איפה הגבולות שלהם ולאיפה מותר להם להיכנס ולאיפה לא. קל להגיד וקשה לעשות אבל קחי אותה בקלות.. "דפדפי" אותה הלאה.. בהצלחה!

ואין לי עצה ואין תבונה

גם שאמרנו מפורשות יותר מפעם אחת זה נהיה טאבו לשבוע שבועיים וחוזר שוב...

זה הגיע לרמה כזו שהיא מוכנה לבוא לעשות לי ביביסיטר רק שאני אהיה בהריון (בעבר היא ממש סרבה..אנרב שהיא רוצה לבוא אל הילדים בכיף שלה ולא כשאנחנו מבקשים ממנה לשמור (כי פעם זרקנו לה שזו לא חכמה ללדת ילדים צריך גם לגדל אותם... ולכן היום...כל שנבקש לו יהי - רק שאני אכנס להריון . בא נאמר שבינתיים לא שאני מחליטה)

כשהיא זורקת משהו או שאני אומרת מפורשות שזה מפריע לי או שאני אומרת לה שתדבר עם הקב"ה כי לא אני קובעת...

ודרך אגב גם כשאהיה בהריון אמשיך להגיד לה מה שבא לי עד שירגיש לי נכון לעדכן אותה.

בס"ד

מאמה תודה רבה על הברכה, ממש תודה. יחד עם זה מאמה מתוקה תדעי שאת כל יום חוזרת על זה - אפילו שאני יודעת שזה בכוונה טובה זה עושה לי לחץ וצער. ומומים כבר אמרו שהלחץ הזה וצער הזה עלול לגרום קשיים להקלט להריון. ויש רבנים שאומרים שעל ידי שזה עלול להביא עין הרע גם זה עלול למנוע קליטה והחזקת הריון. אכן בבשה, וזה גם במסורת יהודי וותיק ועד היום, שעד שאני באמת בהריון לפחות 3- 4 חודשים וכולם יכולים לראות ברור אין לדבר על זה.

אגב מה שלומך? מה שלום בעלך ויתר המשפחה? אני מאחלת לך יום נפלא ומלא גיל ושמחה. סליחה אני חייבת ל...... להתראות נשיקות.

בינתיים תאלצי לענות בחוסר טאקט תשובות כמו: אנחנו לא מצליחים, תוכלי להדגים לי על עצמך איך נכנסים להריון?
יש אנשים במצבים מסויימים שצריך להכניס אותם לשוק אנפילקטי כדי שיניחו לך.

(ואת ממש צודקת, היא ממש מדברת לא לעניין) ותרגישי חירותית ובעלת בטחון- תצליחי להתמודד איתה. נשמע שלהגיד לה להפסיק לא יעזור. אז כפי שהצעתי- לדבר כמה שפחות איתה (היא מתקשרת אלייך או את אליה משום מה?) ופשוט להתעלם, כי אין דרך לעצור אותה. אם תתעלמי אולי היא תבין שהיא מדברת לקיר.

היתרון: גם כשתהיי בהריון, כל עוד לא תרצי לספר תוכלי להמשיך לבקש שתתפלל, בלי שתצטרכי לשקר.

קודם כל, חיבוק!! זה לא קל חמות כזאת!! בכלל....

מניסיוני, הרבה פעמים כשקשה לנו עם שאלות או אמירות של הסביבה, יוצא לי לגלות שזה פשוט בגלל שזה קשה לי עם עצמי.

למשל צריכה למנוע כדי שהגוף יתאושש מהלידה הקודמת...

ולמרות שאני יודעת שזה מה שנכון, כל פעם שאני רואה חברה בהריון אני מיד עושה חישובים מתי היא ילדה את הילד הקודם וכו'

כי זה לא סגור אצלי הנושא הזה!  (בעבודה..)

ייתכן שלבעלך פשוט לא מפריע שאת לא בהריון עכשיו, וזורם לו לגמרי שאת נשואה 5 שנים ואין לך ארבעה ילדים (הכי לגיטימי בעולם!!!!!)

אבל לך זה נוגע באיזושהי נקודה לא פטורה ולכן זה קשה לך

יכול להיות שבמקרה הזה זה ממש לא נכון, אבל יכול גם להיות שכן...

מציעה לך לברר את זה עם עצמך

 החיים שלך יכולים להשתדרג

מאז שהלכתי למישהי ועשיתי טיפול בעניין של ההורות ועוד כל מיני דברים... ועברתי בירורים פנימיים וחשובים כאלה, החיים שלי פשוט השתנו לטובה!

בהצלחה לגמרי!!

אפילו אם את לא מונעת.

תמציאי לה שאסור לך להיות עכשיו בהריון מסיבות רפואיות

או שסתם לא בא לך עוד ילדים.

תגידי לה ששני ילדים זה סבבה לגמרי וגם ככה קשה לך עם העומס. 

בקיצור, כל המצאה תתקבל בברכה...

היא לא נשמעת אחת שאפשר לדבר איתה.

כמובן שתתכווני למשהו אמיתי (כדי שזה לא יהיה שקר) נניח תאמרי לה 'סיבה רפואית' ותתכווני לשבוע הקרוב שבו את צריכה לעשות צילום או משהו בסגנון...

בקיצור עם חמות כזאת תהיי חכמה ולא צודקת.

משהו רפואי, צריך ממש להיזהר בדיבורים שלנו... כבר היו מקרים שהתבטאו בצורה הזאת ולא עלינו באמת היו בעיות רפואיות. יש לדיבור שלנו כח.

שזה לא נעים.

מותר לך לריב איתה!! מותר לך להראות לה שנעלבת.

היא בטוח תתנצל ותפסיק.

עדיף לך להתעמת איתה, מאשר לשנוא אותה בלב.

שתבין שנעלבת. מותר לך!!

עד שהיא הייתה מבינה ואם לא אז להגיד לה חד וחלק - לא מתאים לי, מעצבן אותי, פוגע בי. תעשי עם זה משהו ואם לא אל תדברי איתי פשוט. את לא צריכה לסבול מזה

תתנחמי.. יש עוד כאלה..

חמותי היא נשמה טהורה, טובת לב ואשת חסד

שאני אוהבת מאוד , ללא סייג ובלי גבול.

וכן, היא לא הבן אדם הכי חכם בעולם, ויש לה גם משפטים כאלה חסרי תקט.

הייתי עם שמלה קצת צמודה, ורזה אני אף פעם לא הייתי,

והיא התחילה לצחוק לעצמה ולהגיד לי "את בהריון? " , מה , את בהריון ?

את ניראת בהריון " ניסינו אז כמה חודשים, וזה היה ממש מעצבן לשמוע את זה.

אמרתי לה "לא , ובואי נסיים עם זה" , כי היא הייתה ממש מבסוטית מעצמה.

בכל מקרה, אני אוהבת אותה מאוד, למרות שיש לה נטייה להוציא אותי מדעתי,

אני באמת בורכתי בחמות עם לב זהב ונשמה יתרה,

רק שטאקט זה לא הצד החזק שלה.

גם סבתא של בעלי, אישה צדקת שאני אוהבת אותה ממש,

היינו בשבת חתן והייתי נשואה שלושה חודשים סה"כ ובחודש שני להריון, אף אחד לא ידע בכלל חוץ מאיתנו וההורים שלי

והייתי עם שמלה קצת צמודה, ושוב, דקיקה אני לא, 

וסבתא אמרה לי "את בהריון ? ב"ה , איזה מותק , איזה יופי , בשעה טובה " והתחילה ללטף לי את הבטן 

מילמלתי איזה משהו לא מחייב, לא זוכרת מה אמרתי, יש מצב שאמרתי כן בשקט, כי לא רציתי לשקר לה, הייתי דיי בהלם

בכל מקרה, היא לא רצה לספר לאף אחד יאמר לזכותה מאוד.

היו מלא אנשים בסביבה במרחק של מטר מאיתנו, ומזלי שאף אחד לא שם לב. 

גרמתן לי להקרע מצחוק על התגובות שהצעתן לי לומר לה 

פשוט קורע לדמיין איך היא תגיב אם אני אומר לה אנחנו עובדים על זה... או משו בסגנון.

בכל אופן אסור באיסור חמור לומר לה שנעלבתי כי זה פוגע בה נורא (מנסיון) היא לא דיברה איתי בעבר חצי שנה בגלל זה...

אבל העידוד פה גרם לי לפחות קצת לצחוק במקום רק להתרגז.

הקבה יעזור........

תודה רבה רבה!!!

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר

תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.

תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.

נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.

אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים

לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

צריך למצוא מישהו במשפחה או חברים שיודע 'להזרים' אוירה

ולבקש ממנו את השירים שרוצים

אחרת זה לא תמיד קורה

אם יש מישהו כזה שמודע למה שרוצים ויודע להוביל זה יכול להיות ממש מוצלח

האמת שבניגוד לרופא מוהל הרבה יותר מומה ומקצועי בזה,אלא אם כן זה רופא יר'ש שעושה כל יום בריתות.

כן כדאי לבדוק אם המוהל מופיע ברשימה של המוהלים של משרד הבריאות והרבנות הראשית כי ככה את יודעת שיש עליו פיקוח ושהוא באמת מומחה.

אני חושבת שלגבי הטקס עצמו תדברו עם המישהו מהמשפחה ומהזמומנים שיוכל לנהל את הטקס איך שאתם מעוניינים, כי לא כל המוהלים יודעים להגיש טקס יפה,ואם יש מישהו במוזמנים שיודע הוא ישמח לעשות את העבודה 

1. לברר על המוהל שהוא באמת טוב. גם עם רשיון וגם המלצות מאנשים שלקחו אותו.

ואפשר לשאול גם איך הוא מבחינת ניהול הטקס אם זה חשוב לך.

2. אם אתם גרים בקהילה, אז להודיע גם לחברים מהקהילה על הברית, במיוחד כשזה תאומים זה מרגש עוד יותר וכשיש הרבה אנשים גם אם חלקם שכנים שלא נשארים לסעודה עצמה, זה מוסיף.

3. אפשר להדפיס את סדר הברית ולחלק. רק ממליצה לתת מראש למישהו אחר לחלק, אחרת זה יכול להישאר בתיק של העגלה....

4. למצוא דוד/חבר שידאג לשירים והאווירה שאתם רוצים.

5. בברית של תאומים בנים, לפי הידוע לי לא עושים את 2 הבריתות ברצף. אז צריך עוד מישהו שיעביר שיעור או משהו כזה בין הבריתות. (ויכול גם להיות שהבריתות לא יצאו באותו יום.... מקווה בשבילך שלא יקרה, אבל כדאי לקחת בחשבון מצב כזה)

שיהיה בשעה טובה בידיים מלאות, בבריאות ובשמחה!!!

השאלה אם אפשר לעשות ברצף? מסיימים עם אחד ומיד מתחילים את הברית השניה?

הייתי לפני שנים בברית של תאומים, ואז שמעתי את זה לראשונה שעושים הפרדה. שם היה שיעור קצר שהסבא העביר בין הבריתות.

ומה שכתבתי לגבי אופציה ליום נפרד, זה במקרה של פגים, או צהבת לאחד או אפילו אחד נולד לפני שקיעה ואחד אחרי... 

את כל השלבים של הטקס - אחד אחד.

אני עשיתי ברית לתאומים.

לקחתי מוהל שקוראים לו שי עובד. הוא מוכר באיזור ירושלים. הוא עשה את הטקס והתאים לפי מה שביקשנו. הדפסנו שיר שרצינו והוא דאג לשיר אותו. היינו מאוד מרוצים!

ממליצה לך לדבר אחרי הלידה עם המוהל שתרצי כי לתאומים לוקח לפעמים יותר זמן עד הברית אם נולדים מוקדם. לא היה להם ביום ה8 ברית. הוא היה איתנו בקשר עד שהיה מותר לעשות להם.

יש גם שיטות שונות אצל תאומים אם עושים להם טקס ביחד או טקסים נפרדים. עשינו ביחד וזה היה מאוד טוב ולא בנפרד לכל אחד

יש לי איזו מחשבה שאולי שצריך לקחת בחשבון משקלים שונים של הילדים.

תאומים הרבה פעמים נולדים קטנים ולא עושים להם ברית מיד ואז יכול להיות שאחד הילדים כבר מוכן לברית מבחינת משקל או צהבת או אני לא יודעת וכבר צריך לחתוך ואילו לשני צריך לחכות.

אני חושבת שבמצב כזה לראשון עושים ולא ממתינים ולשני עושים כשהוא מוכן.

אז גם את זה צריך לקחת בחשבון מראש מבחינת תכנון אירוע.

בשורות טובות 

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.