בס"ד
בוא ניתן לאצבעות לכתוב את עצמן לדעת
בלי פלטרים ועריכה
בלי תכנונים מיוחדים
פשוט לכתוב
בפשטות אני לא רוצה יותר
וזה חשוב
ואין כמו רכבות הרים ואין כמו צמתים
אין כמוהם כי הם נותנים תירוץ לתחושה התמידית הזאת
אני לא רוצה
לא רוצה לבלוע את העולם
לא רוצה להרגיש
לא רוצה לקום
לא רוצה ולא רוצה
וכשאני כותבת את זה הפרצוף שלה עולה מולי
והיא צוחקת
כמו תמיד
הפעם היא צוחקת כי אני נשמעת כמו ילדה קטנה
רוקעת ברגלים
צועקת
מתעצבנת
כולם אוהבים כל כך ילדים קטנים למה בשלב מסויים להיות ילד קטן נחשב ללעג?
בכל אופן
לא לרצות משהו זה לא תירוץ לאי העשיה
מה כן תירוץ?
><
מפחיד אותי
שאני אוהבת
אני באמת אוהבת
אין לי איך לכבות את זה
או
והזכרתם לי משהו היום
יש משפט יפיפה "אתה חייב סימן שאתה יכול" (קנט כמדומני)
וזהו
נזכרתי במשו שעושה לי טוב ואני אשקע בזה במקום לברבר