והולכים ונעשים גרועים יותר עם הזמן, מה גורם לאנשים להמשיך לסחוב אותם?
ההרגל? התקווה?
והולכים ונעשים גרועים יותר עם הזמן, מה גורם לאנשים להמשיך לסחוב אותם?
ההרגל? התקווה?
ב. להרבה אנשים החיים בצורה כללית היא טובה, והם חיים סבבה, ורק קשה וגרוע בכמה דברים ספיציפים.
ג. הדת אוסרת התאבדות.
ד. מובטח בעולם הבא שכר למי שיעשה בעולם הזה הרבה מצוות, אנשים מוכנים לסבול בעולם הזה כדי לזכות להרבה שכר שם.
ה. אנשים שאוהבים את משפחתם/חבריהם מעדיפים לפעמים לחיות בשבילם, וזה גם נותן להם אור בחיים.
ו. אנשים שאוהבים את הקב"ה יכולים לחיות בשמחה, בנחת ובכיף בעולם הזה, בלי קשר לשכר בעולם הבא.
ואולי האור שבעיקולים, הריח של הגשם בבוקר, נשיקה סבתאית על המצח,
חתולים ג'ינג'ים שמגרגרים כשמלטפים אותם, מגע של גואש טרי צבעוני באצבעות.
רגעים קטנים, ושניצל ופודל וקצפת עם שטרודל.
הפועל זונה
הפועל נותנת
לכל המדינה
פחד אלוהים להעיר לבני נוער.
שלא ידקרו אותי עם הסכינים שלהם.
מה עושים עם כל הבוטים הללו?
דווקא אני רוצה ללמוד מהתגובות של אנשים ברשת.
צריך עצבים של ברזל
🥺
אין ישר מסולם עקום 🪜
(רבו מנחם מנדל מקוצק)