תמדדי בפי הטבעת, עם וזלין, זה לא נורא כמו שזה נשמע. לוקח דקה.

הרופא שלנו אמר שתמיד אם הילדה קבצ'ית ולא מבינים למה כדאי למדוד חום.

ואפשר לתת פעם אחת אקמול כדי שיישן קצת אבל זה לא בסדר להגיד את זה אז יהי רצון כאילו לא אמרתי.

השאלה - זה שינוי מדפוס האכילה שלו הרגיל עד עכשיו? אם כן, אז כדאי להיבדק. או - לנסות לחשוב מה שינית בתזונה שלך בימים האחרונים שאולי גורם לאי שקט.

אבל אם זה המצב הרגיל כבר כמה שבועות, את יכולה לנסות גרעפווטר או סימיקול או בייביזים - אחד מאלה. ואם זה לא עוזר, אז כדאי לפנות לטיפול אלטרנטיבי - מוח אחד או הומאופתיה.

כמו שכתבו כאן, מנשא מממאוד מרגיע אותם (לדעתי התנוחה מקלה ומעסה את איזור הבטן כשצועדים) ושילוב של תרגילים ועיסויים עם סימיקול עבד מאוד טוב אצלי ואצל חברות שלי

עם הומאופתיה הייתי ממתינה בגיל הזה - לא ברור במה יש אלכוהול ובמה אין ואם את מניקה אז אולי תנסי לשנות את התזונה (כיוון שיש דברים שגורמים להם לגזים- בצל , פירות הדר ועוד..)

ההומאופתיה - את אחוז האלכוהול מתאימים לגיל. זה החומר המשמר בתרופה ההומאופתית, וחבל לא להסתייע בה בגלל זה.

חוץ מזה, לא חייבים לקחת הומאופתיה בצורת נוזל. אפשר, אם ממש נרתעים מכל אחוז אלכוהול, לבקש את התרופה בצורת גלובלים - כדורים קטנטנים של לקטוז החלב שמוסיפים להם את התרופה ההומאופתית.

מבטיחה לך שכל תכשיר אחר (שלא לדבר על מנות חיסון שתינוקות מקבלים בלי למצמץ) מכיל חומרים משמרים פי כמה יותר בעייתיים (ועושים את העבודה פחות ביעילות).

אנחנו גילינו שיש לו ריפלוקס.

ומה שעזר באמת מנשא וכל הזמן על הידיים. יש לך עזרה?

אפשר לעשות לו עיטוף או אמבטיות חמימות (או גם וגם, כי כל מה שמעניק לו חמימות ועוטף אותו יכול להקל עליו.

אני הייתי קופצת עם הקטנה שלי על כדור פיזיו ונותנת לה גרפווטר. הוא טבעי ומכיל תמציות צמחים שמקלים על הבטן. הייתי מנסה את זה ואם זה לא עוזר, אז כדאי להתייעץ עם רופא ילדים.

אני יודעת שזו שאלה מעצבנת אבל את בטוחה שהוא לא רעב...?

תראי, זה נשמע בול כמו תקופת הגזים, למען השקט שלך לכי לרופא, אני סבורה שהוא יגיד שזה גזים וישלח אותך הביתה.

אצלי עבד יופי שילובים. הייתי נותנת טיפות גרפווטר שמאוד הקלו וקצת אחרי הייתי מתחילה בשרשרת עיסויים, יש כל מיני סרטונים באינטרנט שמדגימים עיסויים שונים, נסי אותם עד שתראי שאחד מהם מקל על הקטנציק ותמשיכי איתו, אמבטיות חמימות בזמן גזים גם עזרו לנו מאוד.

וכשלא אכלה, בכתה... ברגע שהוספתי מטרנה (צמחית) היא נרגעה.

זה היה בגיל חודשיים. פשוט לא היה לה מה לינוק.

וכל זה אחרי שהנקה קודמת היתה 15 חודשים...

זו יכולה להיות קצת חוסר בשלות של מערכת העיכול- תנסי לקחת פרוביוטיקה, זה יעבור אליו בהנקה

או עיסויים: 2 אצבעות סביב הטבור רק בכיוון השעון או אצבע בכף הרגל, בשקע הגדול, שוב רק בכיוון השעון. שימי לב לא ללחוץ על הכרית של האגודל!! (לעסות בשתי הרגלים)

המגע יכול לעזור, וכמובן העיסוי משחרר גזים ומקדם את הפסולת החוצה.

או אוסטיאופטיה: הבת שלי לא הפסיקה לצרוח שזה היה נורא, והטיפול עזר לה מדהים. עכשיו אנחנו הולכים לשמור מראש סכום כסף מהמתנות ללידה בשביל טיפול. מראש.

עוזר כמעט לכל תינוק, בצורה מיידית (או במקום או עד יומיים)

מדהים!!!!!

אולוי קפיצת גדילה מוקדמת שבגלל חוסר בשלות כזה או אחר הוא מסתבך עם העיכול אבל חייב את התוספת.

ניסית אולי לבדוק צורך בחיתוך לשון? (הקרום שמחבר את הלשון לחייך התחתון, והקרום שמחבר את השפה העליונה לחניכיים)

אם הלשון שלו תפוסה, הוא יכול לא לאכול טוב, וממילא לבלוע המון אויר באוכל, ואז הוא גם רעב וגם מלא גזים.

תתייעצי עם מדריכת הנקה, יש להן נסיון מעולה בדברים האלו.

את יכולה גם לגגל "ליגת לה לצ'ה" הן מדריכות בהתנדבות.

תצליחי

אם הוא לא חולה, נסי להוסיף לו מטרנה. אולי הוא פשוט רעב. יתכן שאין לך מספיק חלב או שאיכות החלב שלך ירודה. אם הוא יקבל מטרנה ויפסיק לצרוח כל כך הרבה ויתחיל לישון יותר -- סימן שהוא היה רעב, ועכשיו הכל בסדר ב"ה. לדעתי עדיף לתת מטרנה חלבית. מאז הסיפור של רמדיה, לא הייתי לוקחת צ'אנסים עם מטרנה צימחית שהיא מזון שהורכב במעבדה במטרה לחקות את המזון הטבעי לתינוק -- חלב אם. מה אם שכחו להכניס ויטמין זה או אחר, מינרל זה או אחר וכו'? לא כדאי להסתכן. אפשר גם להכין דייסה סולת שמיועדת לתינוקות עם חצי חלב וחצי מים [כי חלב אם שונה מחלב פרה והילד עלול להתקשות לעכל חלב פרה מיד בהתחלה.] תכיני את הדייסה הזאת לפי ההוראות על האריזה. דייסה משביעה מאוד למרות שהיא עשויה חצי חלב וחצי מים.

שנשמע בשורות טובות ושיהיה לך הרבה נחת מהבן.

הי,

בכלל לא הייתי רשומה כאן, אך היה לי כל כך חשוב לענות לך

שאפילו עשיתי את המאמץ להרשם....

הבת השישית שלי סבלה גם מבכי מגזים מחוסר שינה ומעליה מאוד קטנה במשקל בחודש הראשון

זה לא אופייני לילדים שלי, בשקילה הראשונה בטיפת חלב אני מקבלת בדרך כלל מנה הגונה של נחת...

בהמלצת רופא הילדים הפסקתי לצרוך מוצרי חלב לגמריי

וראה זה פלא לאחר שבועיים הילדה התחילה להיות רגועה, אוכלת, ישנה כמו שהכרתי עד עכשיו.

היום היא בת שנה ואני מתנזרת ממוצרי חלב, יש חלב סויה בשביל הקפה.... לא נורא בכלל

אולי תנסי לשבועיים לא לגעת בחלבי בכלל

ותראי מה קורה

בהצלחה רבה

מחזיקה לך אצבעות!

גם אצלנו היה מצב דומה, והפסקה של אכילת מוצרי חלב (אגב, רק לכמה חודשים, לא עד סוף ההנקה) עזרה מאוד.

לגבי רעב או לא - זאת גם הייתה בעיה אצלנו, אבל לא פתרנו אותה ע"י מטרנה אלא ע"י זה שהעליתי בהרבה את מינון השתיה והמנוחה שלי. 

בטח תשאלי איך אפשר לנוח כשהוא כל הזמן בוכה - אז כמו שאמרו לפני, לשים במנשא, לטייל איתו עד שהוא נרדם וללכת לישון איתו כשהוא עדיין עליך. אצלנו זה האריך את זמן השינה שלה בהרבה מאוד, וגם אני זכיתי לישון! 

אצלי, למזלי הטוב, חוסר סידן מתבטא מיד [יום או יומיים אחרי שהגוף חווה חוסר סידן אני מתחילה לקבל התכווצויות שרירים. תחילה אולי אחד ביום, ברגל. אח"כ זה בהדרגה מתפשט ליותר פעמים ולאברים אחרים. לפני שסוף סוף הבינו מה הבעיה -- היו לי כבר אולי 10 או 15 התכווצויות קשות ביום. אבל, יש כאלה שאצלן חוסר הסידן לכאורה לא מורגש. אלא באופן "שקט" הגוף גוזל חלקים מהעצמות. את זה אי אפשר להחזיר. הגב פשוט מתפרק. כמו אצל הרבה זקנים.

אז מה לעשות?

ראשית כל, בגיל שנה -- יתכן שבתך כבר לא אלרגית לחלב. נסי, בהדרגה, לתת לה מוצרי חלב. כמובן, שגם את צריכה לחזור למוצרי חלב. אם אי אפשר, אז את חייבת לקחת גלולות של סידן עם מגנזיום וויטמין D. סידן סיטראט נספג בגוף הרבה יותר טוב מאשר סידן ביקרבונט שזול יותר. [בלי הנוכחות של המגנזיום וויטמין D הגוף לא יכול לנצל את הסידן. לכן יש להקפיד לקחת את הסידן יחד עם המגנזיום וויטמין D]. יש לקחת את התוספים האלה ביחס של  1000 מיליגראם סידן על 500 מיליגראם מגנזיום ולפחות 400 יחידות וויטמין D ביום. כדאי לפזר את זה במשך היום, ולא לקחת בבת אחת, כדי לא להקשות על הכליות.קחי את זה עם כוס שתיה. עדיף לקחת את זה לפחות בשתי נאגלות. למשל חצי מהכמות עם ארוחת הבוקר והחצי השני עם ארוחת הערב.

בהצלחה, והרבה בריאות לך ולבתך.

עדיף מלאה.

פשוט כל יום להכין קערה עם טחינה ולאכול- בסלט, עם לחם מלא, קרקרים או אפילו בכפית.

מעלה ברזל, חלבונים, סידן ועוד המון ויטמינים..

גם אני יודעת שמי שמממן את המחקרים אלו החברות של מוצרי החלב.

חלב גם גורם ליחה (שעלולה לגרום לדלקת ריאות וכו')

בנוסף לבדיקה אצל רופא, בדיקה שהוא לא רעב, שהחיתול לא לוחץ, שלא קר/חם לו מידי...

שמה קישור לדרך החזקה שעוזרת להרגיע

בהצלחה

גם אני ניסיתי כמוך כל מני נדנודים ותנוחות ולא הכל עוזר. כנראה שמה שטוב על תינוק אחד לא תמיד טוב על כולם.

בגלל זה ממליצה לך לנסות כל מני תנוחות , שיטות ותכשירים עד שתמצאי את מה שהכי מרגיע אותו. לוקח קצת זמ אבל משתלם מבטיחה. אצלנו למשל בנוסף לגרפווטר מה שעוזר לקטנה שלי זה עיסויים עדינים בבטן, כל יום לפני השינה זה מאוד מרגיע אותה ומשחרר

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מעבר לקו מסויים.

בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.

כל הזמן פועלים להשמדת איומים.

במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.

צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.

גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.

ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.

בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.

הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,

וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.

מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.

לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.

בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.

עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.

טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.

היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"

הם מצרים וטורקיה.

וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.

התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.

בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.

אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.

לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.

עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)

עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.

לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,

מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה

ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.

אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.

נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.

חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם

למה מתים חיילים

כי זה מלחמה וזה נורא

וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.

אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול

איזה קשה זה ושוק ממש❤️💕🩷 לא מקנאה בך על הטראומה...

ובאמת מקווה שזה יגדל מהר וישאר לך מזה רק סיפור לספר לו כשיגדל😉

גם בחלקה בשבילי זה משבר... פתאום אין תינוק , יש ילד ענק! הרגת אותי הוא נראה בן 40 🤣🤣

איך אנחנו אוהבות אותם קטנים... פווו... 

קראתי את התגובות שלכן מוקדם יותר ולא יכולתי להגיב אבל הן עזרו לי להירגע קצת.

הזכרתן לי שבאמת שיער גדל חח והוא באמת ככ חמודדד שזה הנס שלו😍

והמסקנה כמובן לא לשלוח את הבעל לספר לבד!!

והילדים שלי בערך מגיל שנה וחצי שנתיים מסופרים ממש (עם מכונה) והולכים עם כיפה.

לדעתי זה מתוק ממש...

זאת ממש לא היתה הכוונה שלי..

אני בטוחה שהם מתוקים ממש😍

האמת שהעיקר היה אלמנט ההפתעה, לא חלמתי שככה הוא יחזור ולא התכוננתי לזה וגם לא הייתי איתו בתספורת.

בקיצור הכל ביחד היה לי יותר מידי

ממגוון סיבות

יחד עם זה שלא רואים ערך מיוחד בהמתנה...

גם אנחנו סיפרנו את הבן בגיל שנתיים

זה לקח באמת כמה ימים להתרגל אבל אחכ היה סבבה.. 

חלאקה אז למה להשאיר?

מסופר זה המראה ה'רגיל' של בן, אז כמו שמלבישים בבגדים של בנים אז מספרים כשהשיער מתארך 

ממש בכיתי שגזרנו בגיל 3 ועוד הייתי שם אז זה בטח פי כמה יותר קשה ( ופשוט הלם טוטאלי ) ממש הרגשתי שהילד ניהיה ענק!

זה בטח יגדל לו מהר או שאת יכולה להשאיר קצר