ככה לאט לאט מתקרב לו חג חנוכה, ובתוכי מתחילות להתהוות מחשבות על הקשר שבין העבר להווה. הזמן חובק בתוכו הרבה משמעויות ותהליכים שקרו כבר בעט הזאת בשנים עברו וחוזרים ושבים היום.
תוהה של מכבים חשמונאים פח שמן רבים מול מעטים טמאים מול טהורים..
ושוב העניין של הרוח, הרוח המפעמת בתוך לב ישראלי חם.
כבר אז בגזרותיהם ניסו כוחות החושך להשבית את הרוח הישראלית המתעוררת בתחיה לאומית השואפת לחיים אידיאליים,]
החונכת את המזבח השואפת לאורו.
וכך גם היום בעט האחרונה קמים ועולים להם מני כוחות חושך ומנסים להשבית את רוחו של הישראלי המתעורר וקם ושואף לעתיד טוב יותר, לבניין בית המקדש, מזבח, מנורה, סנהדרין ועוד.
הנה יושבים להם ארבעה נערים עלומים ונלחמים על רוחם, על הרוח של קיום המצוות, על רוח הכבוד האבוד של יוצרם קונם בעולמו המתקדם ושב לעבר מצבו המתוקן.
הלוואי שהשנה נזכה לנס חנוכה אמתי. נכון לא פעלנו מספיק לא עשינו את המוטל עלנו בקרב הגבורה אבל אולי בזכות אותם ארבעה נערים הלוחמים על רוחם נזכה השנה לחנוך את המזבח.
יש
