הוא נפטר
אחרי 9 חודשים בדיוק מהיום שהיא נפטרה.
זה אפילו לא שנה.
כמו הריון

רק ההפך.

לא כיף לי.
ממש לא כיף.

היה שם עצוב נורא.
ראיתי את ניצן בוכה אחרי שנה שלא ראיתי אותה מוזילה דמעה.
ובאמצע הייתי חייבת ללכת ושיראל ליוותה אותי לתחנה והיא פשוט התיישבה שם ובכתה ובכתה ובכתה.
זה היה נורא. ולא יכולתי פשוט להשאיר אותה שמה אז נשארתי וחזרנו לניצן.
ומירב הייתה בשוק ופשוט בהתה באויר ואני רעדתי עם דמעות בעיניים.
ניצן ואני הסתכלנו אחת על השניה והתחלנו לבכות.
זה היה נורא.
נורא.

ומחר יש לה יומולדת שלה.
ויש לי מתנה
ויש של בלונים
ויש עוגה
ועוד מתנה.
ואנחנו לא יודעות מה לעשות.
זה נורא.

עצוב לי עכשיו ממש.

זה לא בסדר שאנשים נזכרים בי רק שהם צריכים משו.

וזה לא בסדר שאנשים מתים באמצע החיים.

לא אוהבת שכואב להן כל כך.

והוא בכלל חזר היום.