וכן בנאדם שלומד על המידה מבין שכמה שהוא חושב שהוא עניו יש עוד מלא מה לשפר.. 

שזה כולל גם גאווה שבלב שרק אתה יודע זאת מול ה'.. 

ולגבי אותם אנשים - אין מה להצטער מהם, פשוט זה טבעו של האדם, ככה ה' ברא את האדם.

אם הוא לא עובד על המידות שלו בחיים הוא לא ישתנה.. 

אותי יותר מצטער לראות זאת אצל כאלו שב 'הגדרה..'  נקראים רבנים גדולים. 

אבל מי אנחנו שנשפוט - אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.. 

(: 

פעם אחת בא אחד לרבי מקוצק והוא כיבדו כבוד גדול כרבי לכל דבר. חסידי הקוצקער תמהו

שכן ידעו שרבם ביטל את אותו ה"רבי" ולא החשיבו כלל. כמובן, כמו כל סיפור חסידי, גם כאן

אזרו החסידים אומץ לאחר לכתו של אותו האיש ושאלו את רבם לפשר הנהגתו.

ענה להם הרבי ע"פ דברי הגמ' בכתובות (סז: ) על הפסוק "די מחסורו אשר יחסר לו", שדרשו חז"ל:

אפילו סוס לרכב עליו ואפילו עבד לרוץ לפניו. וקשה, מילא הצורך של סוס לרכב עליו עוד מובן שמא

קשה לו ללכת ברגליו וכד', אך מה צורך יש לאיש שעבד ירוץ לפניו, הלא זאת שטות גמורה! אלא

זוהי ראייה שגם אם שוטה מתאווה לשטותו, אנו צריכים לספק לו גם את אותה שטות...

ולענייננו נכון שהגאווה מגונה וכו' וכו', אך אם את נפגשת עם סוג האנשים האלה עדיין יש לך הזדמנות

לעשות מעט חסד עם אותם שפיצים...

כמובן שתמיד צריך לשמור על האיזון הבריא שבין האתנן שאנו מספקים להם לבין הלאו דלפני עיוור.

ראשית, אותו גדול שנזכר בדברי הרב קוק הוא ר' ישראל מסלנט כפי שכתב בספרו אור ישראל (מאמר

ל). והגרא"ז מלצר סייג את דבריו שזה רק כשעושה מצווה כגון שמכבד את רבו, אזיי אין לו לחוש לכך

שיכישלהו בגאווה.

באמת בשו"ת תורה לשמה (סי' שע) רצה להוכיח מהגמ' בקידושין עפ"י פירוש רש"י שאין איסור לפנ"ע

אם מכעיס את חבירו. אך מכבר העירותי על דבריו שלמסקנת הגמ' שם "דעביד ליה בשעת ריתחיה",

כלומר שעשה את הניסיון בזמן שממילא כועס, הלכה לה הראייה.

ועי' לגאון הראגאצ'ובי בשו"ת צפנת פענח (מה' ירושלים סי' יב אות ב) שגם הקשה לו השואל קושיא

זאת על פירוש רש"י שם, למה לא חשש רב הונא ללפנ"ע משום הכעס עצמו, והשיב לו הגאון ש"כיוון

שע"י זה מותר לכעוס לא היה זה מכשילו כלל". ודבריו צ"ב טובא.

ועי' בשבת (קח.) במעשה דקרנא ששמואל ציער את רב למטרה מסויימת, ולא חש לכעסו (ובאמת נענש

ע"כ). ועי' בזבחים (ל: ) "א"כ מירתח קא רתח", ולא חשש לעצם כעסו אלא אדרבה רצה ללמוד ממנו.

ועי' בקידושין (לא: ) שחש ר"א שמא הכעיס את ר' יוחנן, ויש לדחות.

וכדמות ראייה שאין איסור בנותן לחפץ בגאווה חפצו, מההיא דחולין  (מה.) אתייקורי הוא דמייקרו בי

ע"ש.

- אני לא זוכר שאנו דנו בזה בעבר. אלא שהיה לא מזמן כאן בפורום שרשור שקשור גם לנושא, שם

הובא ציטוט מאחד מהראשונים שתומך בדעת ר' ישראל מסאלנט הנ"ל.

רק שתי הערות קטנות:

א. ק"ק על חילוקו של הרב חיד"א בין 'רתח' ו'כעס' מגמ' דברכות (ז.): "מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו וכו' 

ומי איכא רתחא קמיה דקודשא בריך הוא וכו'. וי"ל.

ב. שו"ת שלמת יוסף הוא הוא שו"ת צ"פ מהדורת ירושליים ושינוי השם איכא בינייהו.

זה שו"ת של אוסף שאלות ששלח חכם ירושלמי לראגצ'ובר. התשובות שם הן לא בשם

הראגאצ'ובר אלא שלו הראגאצ'ובר עצמו.

"ר' חנינא ביומא דרתח לא הוה מצלי, פירוש: ביום שהיה כועס לא היה מתפלל".

וכ"ה במ"ב שם ס"ק ה.

אבל לפעמים יש לדון לכף-זכות, שרק לנו זה היה נראה "גאוה והתנשאות", כי נגע במשהו רגיש, למשל, בלי להכיר כלל נסיבות וכד' - ואילו המעיר כלל לא חשב על כך.

אם כי אכן, גם במקרה כזה, זה לימוד: לא למהר להעיר ולדון...

חייב להיות להם כיסוי. אחרת זה סתם פתאטי

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי