משהו עם "סופגניות נזרוק ברחוב"

במנגינה של ימי החנוכה משהו

מי שזוכר זה מאוד יעזור לי

אבל ה-שיר הוא:

ימי החנוכה, נשב בסוכה

נאכל אוזני המן ונגנוב אפיקומן

לילה ויום סביבוננו ניסוב

סופגניות נזרוק ברחוב

הצילו, הצילו

קיבלתי אפס במבחן

אבא יהרוג אותי ואמא תחנוק אותי

וזה יהיה סוף העולם

נממ אבל שלי יותר יפה

יודעת למה?

נכון

כי הוא שלי

ושלי הרבה הרבה יותר יפה, זה מוכח מדעית

ימי החנוכה,

ונשב בסוכה

נאכל אוזני המן,

ונחביא אפיקומן

לילה ויום סביבונינו ניסוב

סופגניות נזרוק לרחוב

הצילו,

הצילו

קיבלתי אפס במבחן!(אומייגאש)

נמנמנ ההמשך צונזר

כדי לא לשמוע את השירת/שריקת נשים.

אבלאבל שריקה זה גם בעיה הלכתית?? עכשיו זה שאלה רצינית... (בשונה מההודעות האחרונות שלי...)

אז מה ההבדל בין זה לנגינה??

זה שונה כי זה ממנה ממש, וכמו שזה מותר בשבת. (בניגוד לנגינה שאסורה בשבת)

אבל זה גם שונה משירה, לכן אני לא יודע.

אבל אני לא מדברת מצד הדין של שבת, אני מדברת מצד הדין של שמיעה.. כי שירת נשים אסור.

נגינה אין שום בעיה, אלא אם כן זה מול בנים ואז יש בעיה של הסתכלות...

הבעיה לא נראה לי היא אם זה ממנה או לא ממנה..

גם בישרה הבעיה זה לא שהאישה שרה, (כאילו..זה כן העניין אבל..) אלא מה שהשירה מבטאת ולכן זה בעייתי כשבת שרה מול בן.. (אלא אם כן היא נשואה ואז זה בעלה או בלי קשר כשזה אבא או אח שלה)..

הבאתי את שבת רק כדי להראות שיש הבדל בין שריקה לנגינה.

אם שריקה היתה כמו נגינה היא היתה נאסרת בשבת.

בשירה הבעיה היא כן עצם זה שאישה שרה מול גבר, גם אם זה מבטא כלום. כי"קול באישה ערווה" (גמ' ברכות, וכן פסק הרמב"ם להלכה.)

כן..נכון.. אתה צודק.. בגלל זה קצת הסתבכתי בסוגריים שלי בתגובה קודם...

אבל באמת מעניין אם זה מותר...כי בכל זאת שריקה זה לא שירה אז כן מותר לכאורה... לפחות מהבחינה הזאת רק...

ואמרו האחרונים שמדובר על קול שנהנים ממנו,

וזה שירה.

שריקה אולי גם היא נכללת, אבל לא הזכירו אותה..

כי באמת שריקה זה דבר שנהנים ממנו.. (כששורקים טוב)

שאלה טובה.

אז מה ההבדל?? למה דיבור אין בעיה?

פה: האיסור הוא לא שירה אלא קול. - נסיונות פעילים 

הבעיה היא בקול שנהנים ממנו. מדיבור לא נהנים.

אדם שכן נהנה אז אכן אסור לו לשמוע דיבור אישה, והוא צריך דחוף ללכת לטיפול.

מה הגדר ההלכתי לזה???

עכשיו נגיד נהיה לי קצת בלגן.... טיפה...

הרמב"ם (הל' איסרי ביאה פכ"א הל' ב'), בעקבות הגמ', פסק ככה:

"ואסור לאדם לקרוץ בידיו וברגליו או לרמוז בעיניו לאחת מן העריות או לשחוק עמה או להקל ראש ואפילו להריח בשמים שעליה או להביט ביפיה אסור. ומכין למתכוין לדבר זה מכת מרדות. והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוון להנות כמי שנסתכל במקום התורף ואפילו לשמוע קול הערוה או לראות שערה אסור" (רמבמיסטים אמיתיים אכן סובלים ולא יכולים לראות אישה(גם רווקה) ללא כיסוי ראש, ולא לשמוע גם דיבור, אני מכיער אחד כזה)(וכן פסק השו"ע: "וְאָסוּר לִשְׁמֹעַ קוֹל עֶרְוָה אוֹ לִרְאוֹת שְׂעָרָהּ.")

האחרונים אמרו שזה נכון רק בקריאת שמע ותפילה.

וכן כתבו שדוקא קול אסור, אבל קול דיבור מותר.

"ודוק' קול ערוה אסור אבל קול דיבור שלה מותר" (באר היטב שם סעיף ד)

אבל אני יעיין בזה עוד קצת. בעזה אני יחזיר תשוב יותר מפורטת.

חוץ מזה שהסתבכתי קצת יותר....

או שלא...

אוקי, "קול באישה ערווה".. נכון.. . אז זה באמת שאלה אם שריקה נקרא קול מבחינה הלכתית..... נגינה אבל אסור רק בגלל העניין של הסתכלות נכון.. לא בגלל דברים אחרים, כלומר, אם אין הסתכלות (נניח אישה מנגנת לא בפני גבר אבל הוא שומע (הקלטה, טלפון או מבה שזה לא יהיה) אז זה בסדר..

הסדר שלי ברא נכון??

יעני.. מה שכתבתי עכשיו.. נכון?

לא נראה לי שיש סיבה לאסור

- אתמים ?

- * אטמים..

- ^^ אטמים !

- אטמים ?!

  א-ט-מ-י-ם  מילה חופרת...

*לי, לילד, לך

הרסת לי ת'ילדות

ואחיין שלי בכלל שר אתזה 'כי לילד רע'

אהבלה

חכמה שלי את 

הכל מאהבה 

וזה, במחילה מכבודך, עניין של גרסאות

הוא הלך ברחובות

עם גרביים רטובות (רטובים!! גרביים רטובים!!)

אחרי שלושה ימים

הוא הלך לבית חולים

אחרי שלושה שבועות

הוא הלך לבית קברות

על הקבר היה כתוב:

"מעוז צור ישועתי

אנטיוכוס הצרפתי

הוא הלך ברחובות

עם גרביים רטובות (כנ"ל)

אחרי וגו'"

(או משהו בסגנון )

(אבל עם סגול בכ'!!)

מעניין אם זה יעבוד

שלום בנצי 👋)