דווקא אני רוצה לשתף אתכן בלימוד שלמדתי בשביל עצמי ואולי זה היה לתועלת למי מכן.

אני בשלבים אחרונים (אני מקווה מאוד) של לימוד נהיגה עשיתי כבר 2 טסטים.

ביום שלישי התקשר המורה שלי ואמר לי שיש לו טסט פנוי ביום שישי הקרוב אם אני רוצה.

מיד אמרתי לו כן בטח שאני רוצה- וכבר דימיינתי לי איך אני מוציאה רכב ונוסעת לבקר את אחותי שילדה לפני 3 ימים וכו'...

ביום שישי היה לי טסט שלישי..נהגתי מעולה ובסוף הטסטר ביקש שאעשה חניה. דווקא חניה זה לא הדבר הכי קשה לי אבל הפעם לא הצלחתי לחנות נורמלי- ביקשתי ממנו אפשרות לתקן הוא דווקא הסכים אבל החניה השנייה הייתה עוד יותר גרועה מהראשונה... ונכשלתי בטסט.

בבית חשבתי לעצמי מה ה' רוצה לומר לי בזה והגעתי למסקנה.

לא הייתי צריכה לעשות את הטסט הזה ביום שישי. השבת היא קודמת לכל. והייתי צריכה לקחת בחשבון שיציאה לכמה שעות ביום שישי וודאי תתנקם איכשהו בשבת.(באמת לא הספקתי אפילו להתקלח....) והיה מלא לחץ וסתם עצבים....

אני לוקחת את זה ללימוד עצמי- לפעמים אני כל כך להוטה לעשות משהו שהחלטתי שאני לא רואה מה קורה בדרך.....

וביהדות הדרך דווקא מאוד מאוד חשובה ומוערכת הרבה יותר מהתוצאה.

אחרי הלידה הראשונה שלי הייתי צריכה לעבור ניתוח לכריתת מיומה,

אחרי הניתוח (עם קשר או בלי  קשר) היה לי קושי להיכנס להריון...

ב"ה הלכנו לרופאה מוכרת שהייתה שליחה של ה' שנתנה לי לקחת

כדורים מסוימים ואמרה שאם אחרי 3 סבבים לא תהיה קליטה

נצטרך להמשיך לצילום רחם וכו'.

ב"ה אחרי הסבב השלישי נקלטתי.

למרות שהיה לי קושי להיכנס להריון השני, ב"ה להריון השלישי נכנסתי בקלות

ובטבעיות....

אומנם לא סיפרתי פה נס גדול מדי אבל מבחינתי כל הריון - עצם הקליטה הראשונית

וזה שהעובר מתפתח ב"ה זה כ"כ כ"כ לא ברור מאליו ונס גדול...

חנוכה שמח!

אבל כשראיתי את הנושא של השירשור הייתי חייבת לספר גם אז נרשמתי...

זה היה בהריון השלישי שלי בדיוק נכנסתי לשבוע 30.שבועיים קודם לכן עשיתי אולטראסאונד והכל היה בסדר,העובר היה מצג ראש והכל נראה תקין לגמרי. באמצע הלילה אני מתעוררת בגלל תחושה מוזרה ומגלה שיש לי ירידת מים מטורפת,סרבתי להאמין שזה קורה לי אך בעלי לקח אותי מיד לבית חולים.לא אלאה אתכן במה שעברתי בלילה ההוא את מפלס החרדה שהייתי נתונה ואת כמות הדמעות שבכיתי בתפילה שהכל יהיה בסדר.עיקר הדבר הוא שהעובר היה במצג עכוז ולכן ניתן היה לשמור את ההריון כ30 שעות נוספות וכך הספקתי לקבל את הזריקות של ההבשלת ריאות אמנם נאלצתי לעבור ניתוח חרום קיסרי למרות שהתינוק שקל קילו וחצי... מאוחר יותר נאמר לי שאם הוא לא היה מתהפך לעכוז הייתי יולדת אותו בבית ואז המצב היה חמור בהרבה. ברוך ה הוא היה פג בריא שלא נזקק לעזרה בנשימה ונשם בכוחות עצמו מהרגע שנולד!!!! אתוודה ואומר שאני מכורה להנקה אז שאבתי לו חלב במשך כחודשיים בהמון עמל ובתמיכה אדירה של בעלי כשלמול עיני אני מדמיינת את עצמי מחזיקה אותו ומניקה אותו כמו כל ילד ובאמת הקטנציק ינק עד גיל שנתיים וחודשיים!! 

אז זהו,הייתי חייבת לשתף. תזכורנה תמיד שגם בתוך הקושי הכי גדול מסתתרת נחמה. ''ואפילו בהסתרה...גם שם נמצא ה' יתברך'' 

בס"ד

לאחר נישואי חווינו קושי רב בעיבור זמן רב חלף מאז שנפקדתי לראשונה:

וגם שזה קרה אחרי 3 שנים של ציפייה מייגעת ומורטת עצבים, ההריון הראשון הסתיים בהפלה טבעית.

לאחר מכן שוב המתנו יחד בחסדיו המרובים לאחר תקופה ארוכה נקלטתי בהריון שני שכבר החל להתפתח לשבוע 14

אלא שגם אז הקב"ה רצה אחרת ובבדיקה שגרתית התברר שלעובר אין דופק

בשלב הזה הרגשתי איך חרב עלי עולמי ושלא שפר מזלי וכמה כאב ודמעות ובכי לה' יתברך על האובדן הכפול

תוך כדי אמונה וצפייה והכרה שכל מה שה' יתברך עושה הוא לטובתינו הנצחית!!

התחלתי לכתוב מחברת תודות שגם בתוך הכאב והאובדן לכתוב את הניסים והטובות שה' עשה עימי

שלא נזקקתי לטיפולים ושנקלטתי באופן טבעי וכו'

ובתוך כל הערפול שבוע 14 מצריך גרידה לא עליכן בנות ישראל-

כמה בכיתי לה' וביקשתי ילדים בריאים ושלמים בגופם רוחם ונשמתם- והקב"ה לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך,

הרגשתי שבקעתי רקיעים התחברתי לרחל אמנו ולכלל הצדיקים בתפילה ובהכרה שה' עימדי גם בחושך.

כעבור שנה בדיוק קיבלתי את בתי בכורתי אפרת. לאחר ציפייה והמתנה היא נולדה בניתוח קיסרי כבת מלכים עדינת נפש וטהורה.

תודה לה' יתברך על חסד כפול ומכופל על הריוןן תקין על כוחות שנסך בי לא לוותר על היכולת להביא לעולם חיים חדשים של ממש של חינוך ועצמאות של בגרות וטוהר שאין כמותו מאחלת לכל מי שזקוקה לישועה שתזכה לה בקרוב בקלות ובשמחה בידים מלאות ובברכה.

(יש המשך מהמם אקצר ולא אעלה אתכן אך כעבור שנה זכיתי לבת שנייה מדהימה לא פחות מיכלי היקרה שנולדה 3 ימים לפני חנוכה בדיוק שלשום חגגנו לה יום הולדת שנה ) תודה לך אבא רחמן תודה.

בלידה הראשונה של הבן שלי קיבלתי פיטוצין לזרז וקרה משהו נדיר- הרחם שלי נקרע!

התינוק נעלם מהמוניטור ואני איבדתי את ההכרה! הרופאים לא הבטיחו לבעלי כלום לא אשה ולא תינוק ועמלו קשה בחדר הניתוח... בקיצור- ניסים עצומים ואני כאן כותבת לכם והבן שלי בן 9 יפהפה טהור וגאון. אבל זו רק ההתחלה.

כשהשתחררתי הסביר לי הרופא הבכיר שלא הוציאו לי את הרחם אלא תפרו הכל. אבל ילדים נוספים לא יוכלו להיוולד לנו.

עשינו הרבה השתדלות רוחנית ורפואית. אחרי המתנה של 5 שנים ובליווי פרופסורים מכל העולם-הריתי שוב ושכבתי 7 חודשים במיטה בבית ובבי"ח לסירוגין כשהרחם הלא תקין מנסה להוציא את העובר.והרופאים משכנעים אותי לעשות הפלה ... כבר בשבוע 24 התחילה לידה.אבל- עם עצירת צירים והמון תרופות וס"ד -המהממת הבאה יצאה בניתוח לאויר העולם רק בשבוע 36-חודש תשיעי!! ואז בניתוח גם שיפצו את הרחם...את הגובלן שם. לקחתי אותה לרופא שהמליץ הפלה ושאלתי אותו אם גם עכשיו הוא רוצה לקחת אותה ...היום היא כבר בת3. מהממת ברמות על כיאה לכ"כ הרבה תפילות.

העולם עצר מלכת וכל הרופאים חשבו שאני אובייקט נפלא למחקר בינלאומי. 

אני באמת מקצרת.אבל תנחשו מה? אני בהריון שלישי! תאומים!!!! והכל בסדר אני כבר בחודש שביעי. אוטוטו מוציאים אותם.

זה בן ובת. אנימאושפזת המון ומטופלת אינטנסיבית אבל- יש אלוקים בשמים!!! תזכרו בכל מצב!!

הרופאים יודעים מעט אבל הוא זה שיודע הכל והוא זה שמחליט!

מחזק. 

וברוך שנתן מחוכמתו לבשר ודם

שיהיה לך בשעה טובה, בידיים מלאות, והמון נחת מאלו שבבית ואלו שעוד בבטן...

ובהזדמנות זו תודה לכל מי שכותבת פה . זה סוג של אקמול עם אנטיביוטיקה לנשמה שלי ...איכשהו לא מרגישה בנוח לתרום את חלקי כרגע , אבל ממשיכה לקרא כל מה שכותבים כאן. ותודה רבה .

הלוואי שנזכה כולנו לניסים!!

בעזרת ה' עוד בחנוכה הזה

תגלי שאת בהריון ותעברי אותו בשלום

ותצאי בידיים מלאות ולב שמח ומאושר

אמן!!!!!!!!!

זה מה שיביא את הגאולה.

ואגב- לכל המצפות לילדים. החפץ חיים בקונטרס אהבת חסד מביא שם שחסד הוא הסגולה הכי גדולה.

כ"א יכול למצוא חיזוק בזה.

והסגולה הכי גדולה שמדבר עליה החפץ חיים זצ"ל היא להכניס יתום או ילד שזקוק לכך.

חברתי מימי מפרסמת את סיפורם כל העת. היא ציפתה 10 שנים! ואז הם אימצו את הסגולה ולקחו ילד עני ממש וגם לומד בחינוך מיוחד. וטיפחו אותו מאד, הוא גם הגיע אליהם פעם בשבוע קבוע ליום פינוק. תאמינו או לא אבל למרות התחזיות הקודרות אחרי שנה נולדה להם בת מהממת! ומאז עוד שתי בנות...צפוף.

חוץ מהנסים עצמם - רק לחשוב אילו בנות צדיקות יש בעם הזה ואיזו מסירות נפש יש לכל אחת רק כדי להביא עוד נשמה יהודית לעולם... שנמשיך תמיד להתחזק באמונה שהכל ממנו יתברך בכל דבר ודבר ובטח בנושא הילודה שזה כ"כ זועק איך מפתח חיה רק בידיו של ה'....

אין לי גרם אינטואיציה , וכולם יודעים למי ניתנה נבואה ...אבל ככה ממה שאת כותבת...

שתזכי בקרוב בע"ה!

כותבת פה רק בשביל פרסום הנס..

ההיריון התחיל רגיל (שלישי), בחודש שביעי גילו האטה בגדילה ונכנסתי לשמירת הריון.

ישבתי בבית וחוץ מלגדול מאכילה רגשית, העובר לא ממש התרשם ונשאר קטן..

בחודש תשיעי היה מחדלון בצפיפות הבדיקות וגילו שצריך לילד במיידי..

התחלתי לבכות, כ"כ רציתי לידה טבעית, אך הבנתי את המצב והסיכונים וניגשתי לבי"ח. 

בבי"ח התלבטו, בדקו שוב והתחילו השראת לידה (זירוז). איך שמכניסים את הפיטוצין לוריד, העובר מוריד דופק באופן מפחיד שגורם להפסקת הפיטוצין באופן מיידי והמלצה על קיסרי (מהפח אל הפחת). בעלי בדיוק הלך להתפלל מנחה וביקשתי חמש דקות לפני שאני מאשרת את הקיסרי. כשהוא חזר (ממש חמש דקות) הרופא כבר רץ לקיסרי חירום וחזר אחרי שעה וחצי. הדופק התייצב בזמן הזה והרופא החליט לנסות שוב פיטוצין, יותר בהדרגה. השעות נוקפות, והרופא רוצה לבקוע מים, המיילדת לא נותנת לו בטענה שמוקדם מדי. כך ארבע פעמים, בכל פעם שהוא רוצה לבקוע מים, המיילדת לא מאפשרת לו בשכנועים שונים. לבסוף, הרופא בדק, ראה מחיקה 70%, פתיחה 6-7 אצבעות והוא בוקע את המים ללא נוכחות המיילדת. איך שהוא בוקע את המים, הדופק הולך ויורד במהירות עד שנהיה שקט.. המיילדת רצה לחדר ומתחילה לירות הוראות באנגלית (כדי שלא אבין ולא אלחץ), את ההוראות הבנתי וגם את המצב, הזעיקו את כל הרופאים הרלבנטיים (6 אנשי צוות נוספים) והתחילו לידה. בעלי בחוץ, לא מודע לכל הדרמה (הוציאו אותו לצורך בקיעת המים), ואני לבד עם ה'. מתלבטת מה להתפלל, מבינה שתינוק תקין לא יוצא מפה, ושואלת את עצמי על מה להתפלל, לבקש תינוק בכל מחיר או רק תינוק תקין.. משתפת פעולה בכל מה שצריך, המיילדת מכניסה יד למשוך (קטנציק וזה אפשרי), הרופא יושב מלמעלה, אני צועקת עליה "תחתכי אותי שיצא חי, תחתכי הכל", וה' עושה נס והתינוק בחוץ.. כל הרופאים קופצים קדימה, והמיילדת מראה להם שהוא חי (זז) והם חוזרים למקומם.. נולד תינוק מושלם, 2200 גרם, חיוני, יונק. בעלי אחרי כחמש דקות שהתינוק נולד שומע פתאום תינוק בוכה, הוא נכנס לחדר בשאלה: "מה נולד תינוק?" מבסוט.. לכי תסבירי לו איזו דרמה הייתה עכשיו..

מה למדתי?! שמותר לבקש הכל.. ה' עושה ניסים לא נתפסים.. לא לפחד לבקש ה-כ-ל, הדברים הכי לא הגיוניים שאפשר.. ה' יכול ונותן..

סוף דבר, קראנו לו "טוביה".. שגם כשקוראים במלעיל ומלרע זה עדיין הכי מדהים עבורו.

לא חשבתי על כלום, רק שיוציאו את התינוק בחיים.. רקמות מחלימות וכאב זה עניין שרובו פסיכולוגי..

שכחתי לציין שלא חתכו כלום.. יצא בקלות, מושלם ואני שלמה..

רואים את יד ההשגחה בכל שנייה מהלידה הזו.

לכך התכוונתי שמותר וצריך לבקש ה-כ-ל.. לא לעשות את החשבונות של שמיים.. ה' "מלוא כל הארץ כבודו".

אני מתנשפת מרב שנכנסתי לסרט...ה' ישמור.

ברוך מחייה המתים!

הייתי בהריון שלישי שלנו.

בסקירת- מערכות מצאו דברים חשודים. שלחו לעוד אולטראסאונד, החשדות רק התגברו...

מכאן לשם- עוד בדיקות ועוד, ייעוץ גנטי, דיקור... הרופאים מדברים איתנו על הדברים הכי נוראיים שיכול להיות.

שלא לדבר על החששות הכבדים להפלה או ללידה מוקדמת.

עברנו גיהנום.

הבן שלנו נולד כמעט בזמן, בריא ושלם.

אני אומרת שוב: בריא ושלם!

מעל הטבע.

בשבוע 12 היה לי דימום מטורף!!  הגעתי לבי"ח עשו לי במהירות הכנה לניתוח והכניסו אותי בלחץ לגרידה, בחדר ניתוח בקשתי שיעשו אולטראסאונד נוסף,הם צחקו עלי ואמרו שאין סיכוי שיש משהו בפנים אבל בכל אופן הסכימו כי התעקשתי  

ובאולטראסאונד ראו-עובר! עם דופק!  הרופאים לא האמינו וקראו להרבה רופאים לראות את זה ,זה היה הזוי כי הדימום היה ממש ממש קשה, השאירו אותי בבי"ח ואמרו שיעקבו וכנראה עד הבוקר זה יפול לבד אבל ההריון המשיך וילדתי בזמן תינוקת מתוקה מתוקה!!

ונס נוסף-

בלידה הראשונה היו לי המון סיבוכים ואחרי הלידה נשארה שארית עם זיהום קשה ברחם, הרופאים אמרו שזה גרם לי לנזקים קשים והידבקויות ואין הרבה סיכויים ללדת אח"כ וב"ה מאז ילדתי עוד ילדים בריאים ושלמים.

שרשרת ניסים הביאה לכך שנולדה לי ילדה בריאה  קצת אחרי גיל ארבעים . אין מילים להודות , אני לא כל כך מתפללת , אבל מודה תמידית ובגילי מקווה שהיא תתחתן צעירה, ושאזכה לראות נכדים .  

נכנסנו להריון, נולד לנו ילד בריא.

Applause! Applause!

הדרן!

מקווים לנס נוסף

כשנסעתי ללדת את בני השני, היתה איתי בצוות האמבולנס אמה של חברתי. חברתי היתה נשואה תקופה כמעט כמוני, ועדיין לא זכתה לפרי בטן.

בחדר הלידה, לפני שנפרדה ממני, הזכירה לי האם שזה זמן טוב להתפלל עבור אלו שעוד לא זכו. אני מעצמי בכלל לא חשבתי על זה, אבל לאחר שביקשה באמת התפללתי על מי שידעתי שעדיין מצפות, ובתוכן גם על חברתי.

לאחר כ10 חודשים חברתי ילדה את בנה הבכור.

לפני שנה וחצי. המחזור מאחר בכמה ימים אבל זה בטווח שאני רגילה אליו כבר. דימום או שניים שהרב מתיר. ואז-

22:00 בלילה, בעלי בטלפון עם אמא שלו ואני מתחילה להרגיש כאבים בבטן. תוך 20 דקות אני על הרצפה לא יכולה לדבר מרוב כאבים.

בעלי מזעיק אנשי מד"א והם מזעיקים אמבולנס. השכן הטוב מתנדב לישון על הספה שלנו הלילה כדי לשמור על הבנות.

אני מתעלפת בפעם הראשונה בחיי, ונוסעת באמבולנס טיפול נמרץ בפעם ראשונה בחיי...

אחותי הגדולה מחכה לי במיון נשים כדי לתגבר את בעלי ולעזור, ואחרי שעתיים של בדיקות והתיעצויות מודיעים לי שאני נכנסת לניתוח.

אני שואלת את הרופאה מה ההשלכות של הניתוח לגבי הריונות בעתיד והיא מסתכלת עלי במבט קצת מוזר ועונה לי תשובה שהפילה אותי: "בע"ה תוכלי להרות, אבל עכשיו את בסכנת חיים."

בעלי המסכן שמע את זה וניסה לעשות כאילו הוא רגוע. איך שנכנסתי לחדר ניתוח הוא נסע לציון של הרב אליהו להתפלל.

6 בבוקר, אני פותחת את העיניים בחדר התאוששות, מרגישה כמו סמרטוט ורואה מולי את אחותי המסורה. (בעלי נסע הביתה לילדות). הרופא המנתח מגיע, מחייך אלי ומבשר לי שהיה לי הריון חוץ רחמי שהתפרץ, שכרתו לי חצוצרה ושהוציאו לי ליטר וחצי דם מחלל הבטן.

אחרי יום וחצי אני בבית, עם ברזל 9 אחרי 2 מנות דם, מתחילה לעכל שעד לפני כמה עשרות שנים נשים היו פשוט מתות מהדבר הזה, מדממות דימום פנימי בלי שאף אחד רואה ופשוט מתות.

אחרי חודש וחצי אני כבר חוזרת לכוחות שלי ומבינה שנעשה לנו נס גדול מאוד. שכפשע היה בינינו לבין סוף אחר לגמרי.

אחרי שנה וחצי אני עם תינוקת מהממת בת ארבעה חודשים.

וכשנסענו באמבולנס ללידה- באותו בית חולים שבו היה הניתוח, אמרתי לבעלי: תראה מה זה...לפני שנה נסענו ככה, הייתי בסכנת חיים. עכשיו אנחנו נוסעים כדי להביא חיים חדשים".

תודה לך ה' על הניסים שאתה עושה עמנו בכל רגע ורגע.

ברוך שעשה לך נס!

תודה ששיתפת...

ראשית - תודה לפותחת השרשור.  כל סיפור וסיפור הוא מדהים.  תזכורת נחוצה שהקב"ה מנהל את עולמו.

אמנם כל לידה הוא נס, ובכל זאת, יש ניסים שיותר ניכרים.

ההריון השישי שלנו היה תקין לחלוטין, ב"ה.  הבעיה התחילה כשההריון נמשך ונמשך, ולא הראה שום סימן להתקדם לקראת לידה.  אנו אמנם רגילים ללדת באמצע ואף מעבר לכך של החודש העשירי, אבל גם את התאריכים האלה עברנו - ואין תהליך של לידה.  הסיבה ללידה באמצע העשירי היא כי למרות שהמחזור שלי הוא 30-32 ימים, הביוץ הוא בסביבות היום ה- 24-25.  זאת אומרת, שצריך להוסיף לפחות 10 ימים לתאריך המשוער שמקבלים מכל סרגלי חישוב לידה כדי להגיע ליום המשוער שלנו.

עברתי את האריך המתוקן שלי, ועוד שבוע ועוד שבוע  הרופא יעץ לי ללדת בקיסרי.  אבל לידות 2 ו- 3 היו בקיסרי (אחד עקב התערבות לא נכונה של המיילדת שתקע את הלידה.  השני כי חבל הטבור היה כרוך פעמיים סביב צווארו של החמוד), ונלחמתי כדי ללדת את 4 ו- 5 בלי ניתוח, ולא הסכמתי להתנדב לניתוח.  לא הציעו לתת לי זירוז עקב שני הניתוחים שעברתי.

הלכתי מאחד לשני , לשלישי, לרביעי... בבית, מהגדול לקטן, ובקשתי את ברכתם\רשותם ללדת.  הרגשתי שיש אנרגיה "מונעת לידה" בבית, כי לא רצו לוותר על אמא, לא לוותר לזמן הלידה ולא לוותר על אמא לאחר החזרה הביתה, כשאמא צריכה יותר לנוח ולטפל בתינוק.

ואמנם, הנס הראשון היה שהתחילו צירים.  הצירים התחילו יומיים לתוך החודש ה-11 (כן, אחת עשרה) לפי התאריך המתוקן.  מבחינת התאריך הרגיל - יותר משבועיים לתוך החודש ה- 11.  ב"ה הרופא המיילד ידע שיתכן שהתינוק יהיה זקוק לסיוע חיצוני מיד לאחר הלידה.  בחר הלידה היה רופא ילודים עם אינקובטור מוכן.

ב"ה התינוק נולד (עם קצת ואקום), והיה נראה תינוק מושלם.  רק שהוא היה מכוסה במעטה דקיק של מקוניום והוא לא נשם.  רופא הילודים ניסה להנשים אותו, אבל אויר לא נכנס.  אז הרופא נאלץ לשטוף לו את הראות.  להחדיר לראות נוזל (תמיסת מלח), לשאוב את הנוזל החוצה עם המקוניום (הקקי הראשוני של תינוקות.  אצל תינוקות בשלים מדי, פעולת המעיים מתחילה עוד לפני הלידה.).  

סיפור של 90 שניות (ראיתי כל שניה ושניה מתקתקת בשעון הקיר בחדר הלידה), ואז הוא בכה בקול גדול וכל מי שהיה בחדר חזר לנשום גם הוא!  חוץ מלעשות לו הרבה אמבטיות כדי לשטוף את המקוניום (אפילו סרקו את שערותיו עם מסרק סמיך כדי לנקות את השער שלו!).  ולהחליף לו הרבה חיתולים מלוכלכים ביומיים הראשונים, הכל בחסדי שמיים, בסדר גמור.

היום הבחור כבר מדריך בבני עקיבא ומתנדב במד"א.  ב"ה יום יום.

וזו הסיבה שרופאים מתחילים להילחץ כשההריון נמשך יתר על המידה.  

אגב, בהריון הבא גיליתי את נפלאות טיפולי הכירופרקטיקה.  הלידה היתה בתום תשעה ירחי לידה (כמו בשיר ;)  ), לפי הלו"ז האישי שלי (מתוקן לפי הביוץ).  נודע לי שמי שמטופלת לאורך ההריון  בכירופרקטיקה, נוטה ללדת בתחילת התשיעי.  אז הפעם ילדתי יום יומיים לתוך העשירי - תאריך סביר לחלוטין.  (הכירופרקטור, לעומת זאת, היה היסטרי שאהיה מוכנה עם תיק כבר מתחילת התשיעי!)

בשורות טובות לכל עם ישראל,

ושנזכה לראות את הנס בכל דבר, גם בדברים הלכאורה פשוטים ושגרתיים.

אפשר לשאול מה זה כירופרקטור?

כמה אהבה שופכים עלינו שם מלמעלה!!

שוכבת בבית חולים עם הרבה חרדה מסביב ותכונה לקראת הניתוח...

(מי שלא קראה את מה שכתבתי לפני שבוע בערך- שתקרא)

ופשוט דומעת. דמעות של תודה ותפילה.

בטוחה שאתן מצטרפות.

באמת כמו שה' שלח לך את ברכתו עד עכשיו שימשיך לשפוך עליך שפע ברכה!!

המון בהצלחה

ושהכל יעבור בשלום!

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).

לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

לשני הילדים אין כתמים.

אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.

תאכלי ותהני.

אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח. 

איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?

סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.

וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש

אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?

בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה

שלא מומשו

הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה

זה הכל

אכלתי פיצה אחת

ועכשיו אכלתי עוד אחת

למזלי לפחות אין לי תאבון

כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?

משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

מתיחות של האזור כדי לשחרר את השרירים התפוסים?

מוזר, אם זה רק שרירים תפוסים זה אמור להשתפר די מהר עם מתיחות ותרגול עם מאמנים.

צלקת מהלידה זה מציק אבל גם בר טיפול ומשתפר עם הזמן.

לפעמים טיפול רגשי יכול לעזור, כי הגוף כבד מתרגל שזה כואב ומתכווץ כל פעם וזה גורם למעגל של כאב.

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה

או תמקד את הפזיותרפיסטית

לקפל את הנעל וכך תוכלי לדעת אם הסוליה גמישה מספיק

אני אוהבת את הנעליים של פאפיה

במבצע באתר ב75 שח

אם את צריכה מידה 19 שזה קטן כנראה יהיה לך מגוון גדול יחסית של נעליים שנשארו מהם מידות

כמה פעמים בודדות ולא ממש להליכה, אז תחפשי בחנויות ילדים כמו שילב, גולף קידס כזה..

אני מתכוונת למשהו כזה-

סניקרס בגוון חאקי

היא התחילה ללכת לפני כמה שבועות

אז היא צריכה כבר נעליים טובות

ויש לנו חתונה אז היא צריכה גם חגיגיות...

אם כבר אז שיהיו טובות לשבת

ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.

אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.

אני לא יודעת איזה מידה היא

נלך לחנות ונמדוד מקווה ש19 יהיה טוב

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

ספורט קבוע

קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב

לימוד תורה

השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים

הכנה לשנה הבאה

לסדר או לעצב איזו פינה בבית

התנדבות

לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן

מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)

כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'

ספורט

התנדבות

קורס 

אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
 

האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור

למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...

יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?

בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ

קורס

ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך

לקבוע עם חברות/אחים/משפחה

להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום

ליצור

וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת