בטעות נכנסתי לכרטיסך האישי ונתקלתי בשרשור הנהדר הזה
שרשור יפה חדש 2. קומבינטוריקה - נסיונות פעילים
כבר קראתי אותו בזמנו
ונהנתי גם בקריאה חוזרת
יש לך כשרון בלתי רגיל בהסברה
מדהים שגם כשאת מדברת על נושאים יבשים
רוחב האישיות והמידות שלך נוכחים ביותר
עד כמה שזה נשמע מוזר
זהו
סיימתי את הנאום
|קד קידה עמוקה|
|יורד מהבמה|
ב. איזה שרשור יפה ושימושי! רוב תודות, פינג 
פינג.
פינג.שכחתי מהדבר הישן הזה.
תודה על המחמאה הייחודית
|קד עמוקות חזרה|
שימחתני, את והעין הטובה שלך |קד שוב|
|יורד גם הוא מהבמה|
*בננית*אחרונה(חבל שאין כאן את הסמיילי עם הלבבות בעיניים מהווצאפ)
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
