וזהו.
בקושי שירים.
אני רוצה מלא שירים!
ניגונים!!!
התלהבות!!!!
טאטטעע




כמה דברים:
לא יודע איפה את גרה, אבל לכי לחסידות הקרובה לביתך, הדלקות יפות מאוד..
זה שבבית אנשים לא שרים, לא אומר שאת לא יכולה לשבת בנחת, להתבונן בנרות איזה חצי שעה, לשיר בעצמך, להגיד את כל הנוסח (והוא ארוך)..
את גם יכולה להרגיש קדושה לא רק על ידי ניגונים וכו', פשוט ללמוד על ענייני חנוכה, על הנר,
על הקדושה העצומה שהשי"ת מנחיל לנו עכשיו בימים האלה..
ולהתבוונן בזה קצת.
בהצלחה!
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)