|מניד את ראשו באי אמון|
@אנחנו יחד נבנה
@נדנדה כתומה. (?)
@פיתה פיתה
@פינג. (?)
@בת של הקב"ה
@מגדלור באפלה=)
אולי תחכו לי בסוף ואקפוץ לראות את זיו פניכן?
בס"ד
ואני סלבית?
|מתרגש לנוכח מפורסת הפורום שפונה אליו בשם מכובד שכזה|
|מתרגש חזרה|

בס"ד
ובכל זאת אגיע וסחטתי הבטחה שלא מתחילים בלעדי
בבקשה תשתדלי בסדר?
אבל בטח שאשתדל
יש פה אנשים שממש ממש שווים את זה 
אבלאבלאבל

יש לי אוטובוס בדיוק בשלוש.
אז אם תבואי קודם זה יהיה נהדר 
*בננית*בלגיה
בני ברק
בבון
בננה
בבון מת
בנימין
בת אל
בש"ה!!
מגדלור באפלהא. אני סלב?
ב. אין מצב את לא מגיעה
אני מוכנה לחכות בסוף כדי לראות את זיו פניך. זה יהיה שווה את זה


ואז אולי נוכל לחזור יחדיו הביתה?
פשוט נשבה לנו באוטובוס ונכרסמה במבה?![]()
בעד!! |מתלהב|*בננית*יש חוויות ששווה למחזר
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)