מישהו פה הרים את האף?!?!
איפה אודי של פעם??
דוסית גאה!מישהו פה הרים את האף?!?!
איפה אודי של פעם??
*בננית*אולי לקחו אולם גדול, או שיפרו את רמת המקצועיות?
סביר להניח שהקפיצה במחיר לא הולכת אליו עצמו, אלא לשאר בעלי המקצוע (גם אם הוא עצמו מקבל קצת יותר, אני מניחה שזה לא משמעותי).
אודי משתכלל 
אודי של היום זה לא אודי של פעם.
לא רוצה שישתכלל. שיחזור למה שהיה.
אחח...היו ימים...
במקום לבכות על העבר לכי לגלות את האודי דוידי הבא.
מותר להתגעגע למה שהיה. בייחוד שהוא היה דמות משמעותית בהתבגרות שלי.
זה טוב שעוד אנשים יהנו, לא ככה? (ובשביל זה צריך אולם יותר גדול)
ד"א, ראיתי ממש לאחרונה הופעה שלו ב-40.. אז אודי של פעם לא נעלם לגמרי 
זה בעיקר בגלל שינוי הכיוון שלו, שהתחיל לפי דעתי מהדיסק בן אהוב והמשיך בצורה משמעותית במחכה לשקט.
ולא שאני לא אוהבת את הדיסק הזה, אבל זה לא אותו אודי מלכל זמן, ולזה אני מתגעגעת...
אין מה לעשות. זה דרך העולם. אנשים משתנים.
כמה אהבתי את הדיסקים הישנים שלוו
והפך להיות זמר
זאת בדיוק הבעיה
[נראלי]
איפה חדגומט שיעזור לנו בדברים האלה?
דוסית גאה!חח..עזבו...
אהבת ישראל!!מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)