זה ממש מדהים לאיזה שפל מטרנה יורדים כדי למשוך אליהם עוד ועוד לקוחות...

זה לא חוקי ואסור להם.

הוא גם ידע שלא חייבים לקבל.

זה שלא חייבים לקבל לא עושה את זה לפחות בעייתי.

את מוכנה בבקשה לגלות את שם בית החולים?

בהרבה בתי חולים מחלקים את המתנות הללו בשחרור.

חבל סתם להשמיץ בית חולים מסויים!! לעניות דעתי..

רק שתדעו שממש לא בכל מקם זה ככה.

ומה שלא רציתי זרקתי.

ברור שזה פרסומת, אבל כולם מרוויחים מזה אז למי אכפת.

הרי כולם מרוויחים מזה, לא?

מטרנה היא בסך הכל חברה מסחרית שרוצה להרוויח כסף שהולך לכיסים של אנשים פרטיים שעובדים בשבילו ומפרנסים את המשפחות שלהם, הקרן החדשה לעומת זאת רוצה להרוויח כסף שהולך להכפשה ופגיעה במדינת ישראל. ממש השוואה הגיונית.

(ואני אפילו לא משתמשת במטרנה, אבל באו לא ניסחף..)

ומאז הלידה שלי כבר עבר איזה זמן.

אני זוכרת שלפני כמה שנים מכתב הבריאות שלח מכתב אזהרה חמור לבתי"ח שיפסיקו לצפצף על הנהלים, וזה כן הבהיל אותם והתיישרו לפי זה. עכשיו כנראה חזרו לסורם. השוחד יעוור עיני פיקחים...

את יודעת כמה יוזמות טובות בתי חולים בולמים כי זה בטריטוריה שלהם?

אחד מהמון דרים, למשל - זו הסיבה העיקרית שכמעט אין תרומת דם טבורי בארץ למאגר ציבורי.

לגבי "מתנדבות" - הן ממש ממש לא עושות את זה בחינם! ממש ממש לא!

פרויקטים התנדבותיים בתי חולים עוצרים ולא מאפשרים. מי שאין לו תקציב לשמן אותם ומגיע באמת מכוונה טובה לעזור ליולדות אין לו שום סיכוי בארץ! נסי ותיווכחי.

אני לא משתלחת בך ולא באף אחת אחרת כאן אלא במוסדות שממומנים מכספי המסים שלנו ולוקחים שוחד. מצטערת אם א נעים לשמוע. לדעתי הבעיות שנוצרות מההתנהלות המושחתת הזאת הן יותר לא נעימות.

את מתכוונת לזה שציטטתי השוחד יעוור עיני פקחים?

לא התכוונתי לכותבות כאן. התכוונתי לבית החולים שמקבל את התשלומים של החברות האלה כדי לאפשר להם - בניגוד מוחלט למה שהוא אמור לעשות על פי הממונים עליו! אם זה לא שוחד אז אני לא יודעת מה כן.

לגבי דם טבורי, לכן כתבתי *כמעט*. יש מעט מאוד בתי חולים בארץ שאפשר לתרום בהם למאגר ציבורי. אבל לשמור לביטוח פרטי בתשלום - זה אפשר בכל מקום... כשרציתי לתרום וגיליתי שאף בית חולים שרלוונטי לי ללדת בו לא מאפשר את זה, פניתי למישהי שעוסקת בתחום להתלונן על זה, והיא הסבירה לי מה גורם לבית חולים לא לקבל מתנדבים וכן לקבל חברות פרטיות. כסף כסף כסף.

אני מכירה (מקרוב ולא מניחוש) עוד תחומים שבהם בתי חולים לא מאפשרים להתנדב. זו פגיעה בטריטוריה שלהם. אבל את סוכני המכירות האלה הם מכניסים, למרות שהם במפורש קיבלו הוראה לא להכניס אותם.

אני לא מבינה לאיזה הוכחות את מתכוונת, אבל אני מצרפת את חוזר משרד הבריאות שאוסר על זה (וכאמור, בעבר הם כבר ננזפו על זה שצפצפו עליו והמצב השתפר, אבל אתן אומרות שהיום הנושא הזה שוב פרוץ).

http://www.health.gov.il/hozer/mr60_2003.pdf

יצא לי להיתקל הרבה במקרים שאחות במחלקה אומרת לאמא שהיא צריכה לתת מטרנה כי הבילירובין גבולי, אפילו שכל עיון קל בחומר מקצועי על בילירובין מראה שאין שום צורך בזה. כשמבינים מה יחסי הכוחות בין החברה המסחרית הזאת למחלקה זה מסביר יפה מה האינטרס שמאחורי ההמלצה המופרכת הזאת. כשבית חולים נותן לאינטרס הכלכלי לעוור אותו, התוצאה היא עצות מופרכות ומוטות ליולדות טריות

בדיון שהתקיים בכנסת לפני כמה שנים על טובות הנאה מחברות התמ"ל לבתי חולים אמרה נציגה של אחת החברות דבר שאם מישהו אחר היה אומר היו מאשימים אותו בקונספירציה - שאם לא יאפשרו להם לפרסם בבתי חולים הם יפסידו המון לקוחות, כי הרבה נשים אם לא יראו חומר שיווקי של תמ"ל אחרי הלידה ובחסות בית החולים - לא יעברו לתמ"ל מהנקה. והם מפסידים את הנשים האלה. היא הסבירה שלחסות של בית חולים יש הרבה משמעות. כשאישה חשופה לפרסומי תמ"ל בסביבה 'רפואית' היא מקבלת מסר תתמודע שזו המלצה רפואית. לכן השוק הזה מאוד מאוד חשוב לחברות התמ"ל, והם רואים ירידה חדה בצריכת תמ"ל כשמגבילים אותם משיווק במוסדות רפואיים.

עכשיו, אני יודעת שמי שתקרא אותי כנראה תגיד לעצמה שאליה זה לא קשור, והיא לא מושפעת מפרסומות, וההנקה לא הצליחה מסיבות אחרות בכלל, או שבכלל כן הצליחה וכו' וכו' וכו'. אני יודעת כי גם אני אומרת לעצמי את זה! ברור לי לחלוטין שעלי פרסומות לא משפיעות. הרי אני לגמרי מודעת אליהן. ואני יודעת גם שזה מה שלומדים בשיעור הראשון לשיווק - שאנשים תמיד בטוחים שעליהם פרסומות לא עובדות, וזה אחד מסודות ההצלחה שלהן.

אז, למי שקוראת אותי ואומרת שזה לא קשור אליה - בסדר, לא אלייך. אל אנשים אחרים שמסרים שיווקיים נסתרים כן חודרים לתת-ההכרה שלהם ומשפיעים משם על כל מיני בחירות באופן סמוי מן העין. לגבי אותם אנשים - אסור לבית חולים לתת את הגושפנקא הזאת, את ההמלצה הסמויה הזאת, שמנוגדת באופן חד להמלצה הגלויה שלהם, שהיא הנקה בלעדית בחודשים הראשונים.

חשוב לי להדגיש שבעיני הבחירה היא של כל אישה, ויש לכל אישה זכות להחליט בכל נושא גם בניגוד להמלצת בית החולים, וזה לגמרי לגיטימי אם אישה מחליטה שהיא לא מעוניינת להניק, או מעוניינת לשלב בקבוק ליום וכו' וכו', ולא על זה אני מדברת. אני מדברת רק על הרמה של ההמלצה הרפואית, ועל החובה של בית החולים כמוסד ציבורי.

שיש בהם יועצת הנקה מוסמכת IBCLC

כמעט אף בית חולים לא מאפשר כניסה של יועצת הנקה אמיתית. אפעילו כשיולדת מזמינה אותה באופן פרטי להגיע ולעזור לה זה הרבה פעמים נבלם - "זו הטריטוריה שלהם".

במקום זה הם מעבירים אחיות מהמחלקה הכשרה של כמה שעות. זה יוצר מצב בעייתי מאוד. כל יום עולים פה בפורום סיפורים של "יועצת ההנקה בבית חולים אמרה שההנקה סבבה ואין בעיה ובגיל שבועיים הסתבר שהתינוק בכלל לא יודע לינוק". זה מה שקורה כשלא נותנים לאנשי מקצוע אמיתיים להיכנס למחלקה ומשחקים בכאילו, כאילו הכשרה של כמה שעות שקולה למסלול לימודים של שנים.

ובכלל.. מטרתו של בית החולים הוא לפגוע בכמה שיותר יולדות ותינוקות..

יאלה נראה לי שכדאי שתצאי מהסרט הזה..

שימי לב איך מביקורת על קופסא הגעת ליועצות הנקה ולפלילים.. ולמה עוד?

תלדי בבית ותאשרי לנו ללדת ולהנות ממה שבתי החולים מציעים לנו.

המידע ה'מדויק' שהיא תציג.

אולי גם היא משרתת אינטרסים של חברה שמאגדת יועצות הנקה או משהו באזור?

אחרת איזה אינטרס יש לה לתקוף ככה..

את לא חייבת להאמין לי. אני יודעת שאין לך שום הוכחה לטוהר כוונותי חוץ מהמילה שלי - אבל תוהה אם למשרד הבריאות את מאמינה, או שגם כשהם מזהירים נגד נהלים מושחתים בבתי חולים זה כי הם משרתים יועצות הנקה, או משהו בדומה.

כל אחת תעשה את הסינון שלה אם היא רוצה לקחת/ לא לקחת.

בכל אופן, זה כזה מפנק.

גם אני ילדתי לפני מספר חודשים וקיבלתי טיטולים, מגבונים, ספרון לעגלה, אפילו מוצץ מעולה ועוד. זה היה ממש נחמד

פעמים... משוגעת על המתנות האלה

לא סתם נותנים ליולדות מתנות אחרי לידה (לא רק מבי"ח.. בכלל, מהמשפחה וחברים) - זה כ"כ משמח ועוזר לדעתי ליולדת להשאר במצב רוח טוב.

אבל אולי זה רק אני...

אתן מדברות על החבילה של פמפרס והאגיס שמחלקים בבית חולים?

איך מקבלים גם בגיל 3 חודשים...?

זה קופסה שבתוכה יש אוסף של דוגמיות ועלון לאמהות.

ואגב- אם את רוצה דוגמיות של האגיס את יכולה לקבל באתר שלהם לפי מידה עם השארת הפרטים שלך.

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

כמובן שנרצה לשמוע את חוות דעתם של מי שעובד סביבו.

הוא מקבל סיוע כבר שנים ועדין רואים קושי עצום בעיקר להשתלב בחברה כשהוא עדין לא בשל ריגשית

אם יש צפי להתקדמות בהמשך השנה

כי אם הקושי ימשיך לבוא לידי ביטוי לא בטוח שהצעד הזה כדאי עבורו

הטיפול הרגשי מתנהל על ידי איש מקצוע מוסמך מתחום בריאות הנפש?

הוא מטופל תרופתית?

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

אנחנו כרגע בודקים את השטח...

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

הוא שנים בטיפול ריגשי. מחכים לשמוע את חוות דעתו של המטפל. הוא כן עודד אותנו לשלוח אותו לבית ספר שהחברים הנוכחים לא יהיו בו.

האם עשיתם אבחון תקשורת?

אני מאוד מאמינה באינטואיציות של הורים במקומות האלו. ורוצה להגיד שבמסגרת העבודה שלי פגשתי הרבה ילדים שעברו בית ספר וזה היטיב איתם מאוד.

כן יש כאן את האלמנט של להוריד כיתה אז ממש חשוב שיהיה לו תיווך טוב למה עושים את זה באופן שיעצים אותו וישקף לו בעדינות את המצוקה שיש בלהיות הקטן בכיתה וכמה יכול להיות לו טוב יותר עם ילדים שקרובים יותר לגילו.

אם הוא קשור גם למטפל והמטפל בעד אז אפשר ממש לגייס אותו לשיחה על זה ביחד או כן לראות אם המטפל ידבר איתו על זה אחרי שאתם תדברי.

חשוב להגיד שלעבור כיתה/בית ספר זה לא תמיד פתרון קסם,.בטח כשיש קשיי קשב וריכוז הרבה פעמים הבעיות שלך הולכות איתך ואז נוצר תסכול עמוק , לפעמים אשמה, על איך זה השנה זה קורה לי שוב.

ככה שגם המעבר הזה צריך להיות מלווה בהבנה שלו ושלכם שזה לא אמור לפתור את כל הבעיות ודבכל מקום יהיו התמודדויות (עם זאת חוזרת על מה שכתבתי בהתחלה שיש ילדים שזה מיטיב איתם פלאים, וצריך באמת.לבדוק גם את המקום שאליו אתם רוצים שיעבור ומה מידת ההתרשאשתכן מההנהלה מהצוות ומהאקלים הבית ספרי)

שיהיה בהצלחה והחלטות טובות!

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

בהצלחה

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

אנחנו אצלו בכללית, אבל הוא מקבל גם במאוחדת או לאומית לא זוכרת...

יכולה להמליץ לך על רופאה מדהימה באיזור המרכז

שממש מבאס אותי לשלם פרטי על דבר כזה.

זה בסיסי ביותר

אנחנו כמעט לא צורכים שירותי קופה וממש מקומם שהדבר הזה לא זמין.

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

אין שם כאלה שלא הולכות עם גרביים? לא כולן נוהגות...

מפתיע

ברור שאת יכולה לשים את התינוק בתינוקה... לא משנה מתי את מגיעה, זה הקטע של בית החלמה.

לי היה להיפך שלא רציתי לשים את התינוק והסתכלו עליי מוזר

פטפטתי קצת עם נשים זרות ובעיקר נחתי.

תחשבי שכמעט כולן מגיעות "לבד" כי הלידה לא מתואמת עם חברה...

ואז הבנתי כמה זה מקל עליי... הרגשתי גרוע אחרי הקיסרי

והיה מושלם שיש לי רגע לשים את התינוק אצל מישהו

היה קטע אחד מוזר מאוד

שפתאום הכניסו לי אותו בארבע בבוקר, זה לא היה לי נעים ..

לקחתי חדר פרטי בשביל הפרטיות

ובדרך כלל גם אחרי קיסרי אני משאירה בלילה איתי

אבל זה היה לילה קשוח ולא הרגשתי טוב בכלל בכלל ופתאום בלי לעדכן פתחה לי את הדלת

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

הגדולה ידעה מיד (לא כי רציתי היא קלטה עלי)

לזו שאחריה סיפרתי בשבוע 13

לבאה בתור סיפרתי אחרי הסקירה השניה

והקטן תוך כדי דיבור בבית

לק"י

גיל ההתבגרות מתחיל עוד לפני....

השאלה אם הדברים שאת מתארת התחילה בשנה-שנתיים האחרונות, או שזה כבר שנים ככה...

אם הוא מגיל צעיר כך - אז זה לא קשור לגיל ההתבגרות (אולי גיל ההתבגרות מעצים את זה).

יש לכם עם מי להתייעץ? הדרכת הורים?

מסודרת

הזנחתי את זה בגלל דברים חשובים לא פחות

יש לכן המלצה?

מקווה מאוד שתהיב לך המלצה כאן!

יכול להיות שיש ל @רינת 24 המלצה?

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

כשלבן שלי היה לפני 8 שנים

חצאית צרה, קצרה יחסית, עדיף כהה.

אפשר טוניקה בגזרת גלביה.

זה כאילו "שובר" את המראה, לא כמו שמלה שלמה שבפרופיל הרבה פעמים מדגישה בטן

אלא אם כן הבטן שלך פיצית.

נסי שמלה מאוד רחבה בלי חתך או חצאית צמודה וחולצה רחבה.

שולחת לך בפרטי תמונה

אני נכנסת לשלישי וכבר קשה לטשטש. אבל זו לא לידה ראשונה בכלל אז כנראה לכן

וכבר בשבוע נגיד 10-11 כשסיפרנו לה אמרה לי -מה לא סיפרת לגדולים אין מצב הרי רואים זה ברור..

נו מההה

השם עשה שבטן הריונית תיראה משלב מסויים. כנראה ככה זה צריך להיות שאנשים ידעו . זה הטבע. הצחקתי את עצמי בראש כשאמרתי לעצמי שהתעברתי מבעלי ולא מאדם זר אין לי במה להתבייש😂 מציעה לך לשחרר את ההסתרה בשלב הזה

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.