פרשת ואתחנן נראה לי, התחדש לי חידוש מופלא.
נכון לנעול נעליים? ולגרוב גרביים?
אז למעול מעיל!
ואז גיחכתי בשקט לתוך הספר. כי כשאני עייפה המחשבות שלי מגחיכות אותי בקלות.
ואז המורה העיפה אליי מבט תוהה, גילתה ספר פרוס על השולחן, אוזניות, וחיוך מטופש על פרצופי
וכתגובה מתבקשת שילחה אותי החוצה לכמה דקות.
וזאת הפעם הראשונה שמשלחים אותי החוצה בבית הספר הזה. הידד לי
*בננית*(וד"א, יש לזה משמעות עמוקה.
מעיל - מעילה.
(בגד - בגידה)
יש בבגדים משהו שקרי)
זה נכון כל כך.
אני חושבת על זה הרבה לאחרונה.
(...ואם כבר, אני חושבת הרבה עלייך בהקשר הזה.
אני צכה באמת לשחנש איתך על כמה דברים. אבל לא בפורום הנרחב הזה)
יפה יפה. אבל לא בשבילי.
אני אבוא חשבון עם מצביעי נעם ווינטר על מה שהם מבשלים לנו.
האמת היא שהוא היה ממלכתי
לפחות זה
חבל
פחד אלוהים להעיר לבני נוער.
שלא ידקרו אותי עם הסכינים שלהם.
מה עושים עם כל הבוטים הללו?
דווקא אני רוצה ללמוד מהתגובות של אנשים ברשת.
