שמש שמש באה בימים
יש חלום אחד שלא חולמים
יש מקום אליו גם לא הולכים
לבד
אחד אחד
יש רוח רעות על פפני הים
בהרים
עוד רבה הדרך והאנשים אוו קשים
בא ונעבור על השנים
בא ונדלג על הימים
בא וניכנס למערות, קרות
שלא נראות
בא נביט בשמש היא יודעת מה קורה
איך אפשר לזרוח כשהים מלא
גם עולה

גולשות ומתרגשות רוצות כבר האלה לעבור
גם אלוקים כבר מתחשק לו לעזור

מתגלגלים משתחשחים ברוח הקרירה
משתוללים הם בגבהים שמחה גדולה

משתחשכים

אין שלום ואין כבר כוח 
ואין, כבר אין, לאן לברוח 
כמו בגלויות הכל שטויות 
ואין מה לומר 
אם לא היום אולי מחר. 

בחברה להגנת הטבע

אם זו סתם מציאות, או דמיון.

כך עובר כל היום

את שותה עוד כוס קפה ונזכרת...

ככה זה בחיים