בס"ד שרשרת מחשבות לי כל דבר חושבות הן אם לסלון נכנסת פתע אשה יפה... אבל ממש, המפלצות זוקפות לורנטה ולוחשות כמו נחש: אומרים שהיא יפה. יפה היא? בעצם שום דבר. כך סתם, די נחמדה. מה? נחמדה היא? לא, אין בה כלום... אף כי אמנם... בכל זאת יש בה משהו, כן, יש בה איזה משהו, לא טוב שהוא, לא רע שהוא, אבל כיום זה משהו. אפה הוא קצת גדול שהוא, והילוכה קצת זול שהוא, אך איזה גבר כלשהו יכול את זה לסבול שהוא. ואיזה כסיל אחרון שהוא באיזה שיגעון שהוא יכול למצוא עוד איך שהוא גם בה דבר מה מושך שהוא. לא, אין בה כל ממש שהוא, ובכל זאת, יש בה משהו... אך השיר הזה הוא משהו:P עשיתי כבשת הרש שתדעו שזה דבר יעיל במיוחד ומשאיר אדם חושב עם מסקנות מעניינות אם כי אני אודה זו לא הדרך הכי קלילה ונעימה להעביר ביקורת מי שלא רוצה לשמוע לא ישמע גם אם תצעקו לעולם יש טעם ברגע שיוצאים בשבילו מהמיטה חשיפה זה דבר מפחיד בטירוף ונעים כל כך כשזה עם אדם אהוב תמיד זה יהיה ככה? שבלי קשר לטוב ורע תמיד פעם היה פשוט יותר? אולי מתי שהוא המוח יתנוון מעט ויתחיל להיות פשוט שוב אני חייבת למצוא לי חברות או להפוך את ההגדרה שלי לחברות לרחבה יותר אפרופו רחבה אני צריכה להיות רחבה פחות יש משהו מרפא בשירים ומשהו גדול מזה בשירה (תשמרו לעצמכם את הציחקוקים) בלי מנגינה לפעמים יש למילים משקל כבד יותר מצד אחד מצד שני הן יותר נקיות נדמה לי שאני מתחילה לחבב שירה למרות שלעולם כנראה לא אדע ליצור אותה אני צריכה לעשות שיחה עם המנהלת שלי זה טוב ששאלות פשר עולות לי שוב זה אומר שחזרתי למצב שמאפשר לי לחשוב על דברים מעבר יש אומץ מסויים שנדרש ממני עכשיו האומץ להרפות יעד -למצוא מקום שארגיש בו חלק חידוד יעד- שהמקום הזה לא יהיה מקום פיזי אלא ממש חברה שכוללת אנשים חוץ ממני חידוד חידוד- הוא אולי הגשמה מדוייקת של יחד אבל את צריכה למצוא יחד גם בחברה שמונה קצת יותר מ2 אנשים לא לשכוח- להתמודד שיר יומי- טיפה של אור https://www.youtube.com/watch?v=B6E-oWxjL5Y ציטוט יומי- "בוץ מתוחכם"

[(הרס אותי השיר (בוחק)הקול בכלל)]

או להסביר להן מהי ההגדרה שלך:-D

אוקי אוקי מסקנות (?)

פורום נסיונות פעילים

בהנהלת: ענבל

מכתב פתיחה

אוקי אוקי מסקנות (?)כישוף כושל

בס"ד

שרשרת מחשבות לי כל דבר חושבות הן

אם לסלון נכנסת פתע
אשה יפה... אבל ממש,
המפלצות זוקפות לורנטה
ולוחשות כמו נחש:

אומרים שהיא יפה. יפה היא?
בעצם שום דבר. כך סתם,
די נחמדה. מה? נחמדה היא?
לא, אין בה כלום... אף כי אמנם...

בכל זאת יש בה משהו,
כן, יש בה איזה משהו,
לא טוב שהוא, לא רע שהוא,
אבל כיום זה משהו.
אפה הוא קצת גדול שהוא,
והילוכה קצת זול שהוא,
אך איזה גבר כלשהו
יכול את זה לסבול שהוא.
ואיזה כסיל אחרון שהוא
באיזה שיגעון שהוא
יכול למצוא עוד איך שהוא
גם בה דבר מה מושך שהוא.
לא, אין בה כל ממש שהוא,
ובכל זאת, יש בה משהו...

אך השיר הזה הוא משהו
עשיתי כבשת הרש
שתדעו שזה דבר יעיל במיוחד
ומשאיר אדם חושב עם מסקנות מעניינות
אם כי אני אודה
זו לא הדרך הכי קלילה ונעימה להעביר ביקורת
מי שלא רוצה לשמוע לא ישמע גם אם תצעקו
לעולם יש טעם ברגע שיוצאים בשבילו מהמיטה
חשיפה זה דבר מפחיד בטירוף
ונעים כל כך כשזה עם אדם אהוב
תמיד זה יהיה ככה?
שבלי קשר לטוב ורע תמיד פעם היה פשוט יותר?
אולי מתי שהוא המוח יתנוון מעט ויתחיל להיות פשוט שוב
אני חייבת למצוא לי חברות
או להפוך את ההגדרה שלי לחברות לרחבה יותר
אפרופו רחבה
אני צריכה להיות רחבה פחות
יש משהו מרפא בשירים
ומשהו גדול מזה בשירה
(תשמרו לעצמכם את הציחקוקים)
בלי מנגינה לפעמים יש למילים משקל כבד יותר מצד אחד
מצד שני הן יותר נקיות
נדמה לי שאני מתחילה לחבב שירה
למרות שלעולם כנראה לא אדע ליצור אותה
אני צריכה לעשות שיחה עם המנהלת שלי
זה טוב ששאלות פשר עולות לי שוב
זה אומר שחזרתי למצב שמאפשר לי לחשוב על דברים מעבר
יש אומץ מסויים שנדרש ממני עכשיו
האומץ להרפות
יעד-למצוא מקום שארגיש בו חלק
חידוד יעד- שהמקום הזה לא יהיה מקום פיזי אלא ממש חברה שכוללת אנשים חוץ ממני
חידוד חידוד- הוא אולי הגשמה מדוייקת של יחד אבל את צריכה למצוא יחד גם בחברה שמונה קצת יותר מ2 אנשים
לא לשכוח- להתמודד
שיר יומי- טיפה של אור

לצפיה ב-YouTube
ציטוט יומי- "בוץ מתוחכם"

אפשר להצטרף?שטות

ברורכישוף כושל

מסקנותנפתלי הדג

אני בעיקר שמח שהעלתי להעלות את השאלה הזאת על דל שפתיי. העובדה שאני מוכן לערער על ההתאמה שלי למקום שאני נמצא בו, לא משנה עד כמה טוב לי כאן, היא חשובה כשלעצמה.
הוצאת המילים מהפה הייתה מפחידה, מזל שהייתי שם, ו... כן |נבוך| בכל מקרה --
טוב לי פה, אבל אני צריך לבדוק את זה.מאוד סביר שבסופו של התהליך שום דבר חיצוני לא ישתנה, אבל הבדיקה היא הכרחית, משמעותית, חשובה.

לחזור אל תוך התורה זה תמיד קשה. מסופר על רעש לקיש שאיבד את כוחו כשלמד תורה כי התורה מתשת כוחו של אדם. אני מאוד מזדהה עם הנקודה הזאת, החיים האלה הם לא קלים, הם לא נוחים. ואולי זה מתקשר לנקודה הקודמת.

בית בונים לאט, קודם כל אוספים את החומרים הנכונים, ואז מתחילים לחבר. במקום מסוים אני בחיבור כרגע.

היום הסתכלתי אחורה מבעד לכתף וראיתי תהום. עכשיו בתכל'ס, זה לא באמת מפתיע, הייתי בתהום הזאת, היא לא הגיעה סתם כך אל מאחורי הגב שלי. אבל (בכלל אסור להגיד אבל בראש משפט, צריך לכתוב 'ברם', שתדעו לכם) זה מפחיד, לראות אותה, לטעום את הנמיכות של העבר, להביט בי רגע לפני ולרצות לצעוק לי לעצור... אני תוהה אם המבט אחורה היה בריא. מלח ודאי שהיה שם.

בדרך כלל אנשים מסיימים עם אורות התשובה באלול, ואני כל כך שמח שלא עשינו את זה. הספר הזה מלווה אותי, והוא פשוט נפלא כשלומדים אותו כמו שצריך.

אני אוהב - אוהב כמה אפילו - וזה נפלא. אני אוהב וצועק היית המדרש, וזה נפלא. אני אוהב ומגמגם וזה נפלא. אני אוהב וחוטא, וכן, גם זה נפלא.
היום חבר לא הכי קרוב הביט בי, ופתאום הופיע לו בעיניים ניצוץ עמוק של חיבה, הלב עוד חם כשאני נזכר בזה.

כי בסופו של הסיפור, אני צריך בסך הכל אדמה יציב שאפשר להיות עליה משה.

אני בוחר בשיר שלכאורה הוא עגום, אבל יש לו תוכן עם צד חיובי, והוא מזכיר לי כמה וכמה אנשות טובות ובמיוחד אחת שהקדשתי לה אותו אחרי שיחת הטלפון הראשונה שלנו, לפי אלפי שנים.

לצפיה ב-YouTube

(תודה על ההזדמנות, יותר מדי זמן לא עשיתי את זה)נפתלי הדג

(ריגשתני.)פינג.

[(הרס אותי השיר

הקול בכלל)]מיכל =>אחרונה

או להסביר להן מהי ההגדרה שלך

שורדתתת

ועל זה -

יעד-למצוא מקום שארגיש בו חלק
חידוד יעד- שהמקום הזה לא יהיה מקום פיזי אלא ממש חברה שכוללת אנשים חוץ ממני
חידוד חידוד- הוא אולי הגשמה מדוייקת של יחד אבל את צריכה למצוא יחד גם בחברה שמונה קצת יותר מ2 אנשים
לא לשכוח- להתמודד

אני גאה בך!

(גם אם את לא מרשה)

(והמ

אני אפילו מקנאה)

סליחה

אני רוצה גםפיתה פיתה

יש בנו קסם.

יש בי מין צעקה כזאת של "תדאגו לי. אני ילדה קטנה"
וזה מאוד קשה לצעוק את זה.
זה גורם להמון בכי. והמון קושי והמון שוקולד.
אני רוצה להתעטף בתוך כתפיים.

אתמול לקחתי לעצמי דמי שוקולד. וזה היה כיף.
כי תמיד אני גונבת לעצמי ממתקים שם, כי זה הכי נגיש. אבל דמי שוקולד זה לאמור שאני מכניסה את עצמי.

להתחיל ללמוד שפה חדשה בכיתה יא זה קשה. אבל זה לגמרי מבחירה שלי ואני יכולה להתחרט בכל רגע ואני לא. אני אוהבת את זה מאוד.

אני מאוד אוהבת את הבית שלי. גם כשאני בורחת.

וקצת קר לי ואני רועדת אבל זה טוב. אני אוהבת שקר לי.

וקניתי מכנסיים מהממות ממש. רחבות כאלה ואולי אפילו אפשר ללבוש אותן בלי חצאית ואז אני אלבש אותן בשבת אם זה יתאים.

ולא נורא שעכשיו קשה. כי עוד מעט יהיה בטוח טוב

היום ראיתי מלא חיילים ובנות שירות בתחנה של ההסעות ולא הבנתי למה ואז נזכרתי שיום חמישי והתרגשתי מאוד מאוד וצעקתי את זה וזה היה לי טוב.

היום יום חמישי.

אחלה ציטוטפיתה פיתה

עוד יש פה חיים???יאיר_

לא כ"כזית שמן ודבשאחרונה

..זית שמן ודבש

זה חרא

יש מתאםזית שמן ודבשאחרונה

פעם היו מסקנות. אתם לא זוכרים אני זוכרת.שִׁירָה

היום יש תהיות.

תהיותשִׁירָה

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

תהיות נוספותשִׁירָה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין אם יגיעו אנשים מעניינים בקיץשִׁירָה

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

תהיות נוספות נוספותשִׁירָה

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר