- זאת היתה התקדמות עצומה.
- היום גיליתי לראשונה שאני ממש ממש בלח. אבל ממש.![]()
- זאת היתה התקדמות עצומה.
- היום גיליתי לראשונה שאני ממש ממש בלח. אבל ממש.![]()
כבשהוגם תמיד ידעתי את זה,
אבל לא ידעתי שאני עד כדי כך בלח.

אתה בטוח מרגיש טוב??
ותשנה תחתימה זה יעזור![]()
לא רוצה לשנות את החתימה.
אני לא רוצה לדבר עם אף אחת באישי.
ולצערי למרות שאני מאוד רוצה, אני לא יתחתן בחודשים הקרובים.
אבל לא בא לי לפתוח את זה פה.
בעיקרון לא סתם הצלחתי לשכנע את אבא שלי.
אני משכתב מילים ולא כותב הודעה,
לכן מותר לכתוב בי'.
זה נסיופ פה, בנוגה אני מסכים לתקן אותי.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)