אלוקים אוהב אותי
סופית ורשמית
בסדר
תמיד אני אהבתי אותו
(אנחנו לא סתם
השלכות מוטעות של למעלה)
אלוקים אוהב אותי
סופית ורשמית
בסדר
תמיד אני אהבתי אותו
(אנחנו לא סתם
השלכות מוטעות של למעלה)
אולי יש סבירות כל שהיא שהיית עכשיו עוברת עינויים בש.ב.כ.
....
לא מתיימר לומר שאני באמת אוהב אותו...
ייתכן רק שלקח לך זמן להבין זאת.)
שורדתתתאבל המרחק בין להבין ללהרגיש![]()
המרחק יכול להיות אינסופי,
(אבל צריך להיות מודעים אליו.
משו כמו- סוף סוף הפנמתי שאלוקים אוהב אותי סופית ורשמית!
)
לא כל מה שאני חושבת אני אומרת (אכן כן!)
וכאן זה היה יותר רגע של הרגשה כזאת
לא יותר
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)