יש ביוטיוב.

אם [או כש..] היא מעזה לבחון את הגבולות?

לשאול את השאלות שלא שואלים.

כי יצירה לא מוגבלת בכלל, לא שואלת שום שאלה על הגבולות שאין לה..

דווקא הגבולות מאפשרים ליצירה לפרוץ אותן.

כבר נגענו בדיון הזה לא מזמן..

(גם ל@שוברת גלים)

אני חושב שקודם כל צריך להבין מה היא יצירה. אני חושב שיצירה, בהגדרה פשטנית למדי היא תנועה הלוך וחזור (בכיוונים שונים), כלומר - תרגום ולקיחת (או הצגת, כי מדיום הוא מסר) המציאות למקום שונה והקרנה של המקום הזה על המציאות חזרה. להקרנה הזאת יש השפעה ישירה על המציאות שכולנו, כצרכני יצירה וגם כיוצרים, מכירים.

אני רוצה להתחיל ולהתמקד בהתחלה של ההגדרה שהצגתי - התרגום. התרגום, שקורה מספר פעמים בתהליך היצירה הוא ההמרה של משהו מ'שפה' אחת לאחרת - ההמרה של המציאות אל שפתו האישית של היוצר, ההמרה של שפתו האישית של היוצר ליצירה (ולאחר מכן, כמובן, ההמרה של שפת היצירה אל שפתו האישית של הצרכן).

אם כך, חלק משמעותי ביותר ביצירה הוא התנועה החוצה ופנימה, החלקה דרך צינורות התפיסה אל תוך היוצר והחוצה, סינתזה בין המציאות ובין היוצר ולאחר מכן בין היוצר לבין המציאות שוב.

התנאי ההכרחי לסינתזה כזאת בצורתה החלקה ביותר היא הכנות. ללא כנות, עצם התרגום הוא שגוי ופרדוקסלי - גם בשפה רגילה, כדי להיות מתרגם מוצלח צריך לחיות את שפת היעד (לאו דווקא את שפת המקור), להתקיים בה.

אם כך, כדי ליצור יצירה כמה שיותר 'גבוהה', כי המונח החסידי הזה היה נראה לי המתאים ביותר כאן, ישנו צורך במפתח הכנות. כנות, בעצם טבעה, היא פורצת גבולות. הגבולות הם תוסף חיצוני לאדם, שהוא בריא הכרחי ונכון - אך פעמים רבות אינו מהווה חלק מהאדם עצמו - וכשהוא כן מהווה כזה אז ממילא הוא אינו גבול, הגבלה, כי אם טבע.

התפיסה הדתית דורשת פעמים רבות שימת גבולות. אמנם כנות היא ערך משמעותי בעבודת ה', אבל בעניינים כשל יצירה היא נדחית הרבה פעמים מסיבות תרבותיות - גם אם האדם הבודד יכול לגשר בין הכנות לבין חיי הדת, הדת כתרבות וכמערכת חינוכית אינה יכולה להרשות זאת לעצמה.

אפשר לראות את העניין הזה כבר במילה 'יצירה' עצמה. יצירה, באופן מילולי, היא בריאה, חידוש, פריצה של גבעול מתוך האדמה, דבר שסותר במובהק את התרבות הדתית המחוייבת לשמרנות כערך כמעט-עליון.

אקבל בהחלט יוצר שכאקט יצירתי מגביל את עצמו, ועשו זאת רבים וטובים - אם ניקח את אלתרמן שכבל עצמו בכבלי המבניות, או את ההייקו היפני שמנציח בדיוק את היופי במשחק שבגבול הקשה והלא מתרכך. אך כל אלו הם בחירות יצירתיות שנבחרו מתוך עולם היצירה, ולא קדמו לו.

זה מעניין מאוד.

אני ממש לא מסכימה עם שתי הפסקאות שלפני זו האחרונה

וממילא התעשיה הזו מתקשה להתפתח.

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

פי מאה....

אבל כן, מערכון נחמד .....

זה בדיקה אם הקישור של אמצע הסרטון עובד...

תפתחי את הסרטון הראשון בתוך ההודעה.