אתה לא מוכן לקבל את העובדה שתכשיט בשביל אישה הוא דבר שימושי לא פחות ממה ש, למשל, פריטי טכנולוגיה מתקדמים שאתה חושק בהם לעבודתך, שימושיים לך?

"שימושי" זה לא עניין רק של בפועל מה עושים עם זה ביומיום/האם זה עוזר להכניס עוד כסף/לנקות את הבית וכו' - שימושי זה גם כמה זה משפיע על הנפש של האדם השני.

לפחות לפי מה שאני יודע, תכשיטים (וגם בגדים) הם דברים שמשפיעים מאוד על הנפש של האישה... ויתקנו אותי נשות הפורום אם אני טועה

נו, שוין. לפי המחשבה הזאת אפילו לקנות פרח/דובי עם שוקולד לאישה, זה מיותר לחלוטין - בשביל מה לקנות את זה, אפילו אם זה לא יקר מידי, אם דבר שהוא שימושי לנפש הוא לא חשוב... עדיף כבר לקנות לה עוד תבנית לעוגות במקום הפרחים/דובי הזה.

כמו שראית, אני, רווק קטן שכמוני, מעיז לחלוק עליך בנושא הזה ואני מאמין שרבים, גם נשים וגם גברים, מסכימים איתי בעניין.

(אבהיר: לא בהכרח שזה אומר שכעת כל תכשיט צריך לקנות, ובכל מחיר - ברור שאם אין כסף בבית ללחם וחלב, אז יש סדרי קדימויות - אבל בהחלט, אם זה או לקנות פעם בשנתיים מכשיר פלאפון חדש כי זה נוח יותר, ולא לקנות פעם בשלוש-ארבע שנים מכשיר חדש, ולקנות כל שנה תכשיט יפה לאשתך - אני מאמין שהתכשיט חשוב יותר. בטח כאשר בהלכה עצמה כתוב שאדם בחג צריך לשמח את אשתו וזה נעשה על ידי קניית תכשיטים...)

גם אני בחיים לא הייתי מוציאה 4900 ש"ח על תכשיט (ואני מרוויחה יותר ממך, ובעלי פחות מחצי ממני...).

אבל אם זה בנפשך, זה משהו אחר.

וכמובן, השאלה, כמה "מגיע לי" יש בחיים שלך.. ועד כמה הוא מרגיש שאת באמת רוצה לחסוך אבל פעם אחת רוצה להתפנק, או שיש הרבה דרישות כאלה בחיים שלך.

את רוצה להרגיש שהוא "לארג'" בשבילך. הוא ממש לא מרגיש שהוא קמצן ומוכן בשמחה לקנות לך תכשיט, אבל במחיר יותר סביר ולפי דעתי זה לגיטימי לחלוטין. (טוב, בחיים לא הייתי מסתכלת לכיוון תכשיטים במחיר כזה...)

העניין הוא שאני חושבת שגם את צריכה לחשוב על העתיד שלכם. במידה והוא רואה שאת כן חושבת ומשקיעה בזה מאמץ, פעם אחת מיוחדת, יכול להיות סביר. אבל בכל מקרה לא כמשהו ש"מגיע לי". 

(זה משדר כמו, תגיד תודה שאני עובדת, ונשמע זלזול. את הרי עובדת בשביל העתיד של שניכם ושל המשפחה, וגם מן הסתם כי את נהנית מהעבודה הזו. וגם הוא עובד ועושה כמיטב יכולתו. אין צורך להשוות, שאת מרוויחה יותר ולכן "מגיע לך". זה פשוט לא תורם לכלום...)

לא בטוחה שתסכימי איתי, אבל רציתי להראות לך שיש גם נשים שחושבות שזה מוגזם... (ואני ממש לא מהקמצניות, אבל אצלנו, התפקיד של החיסכון ותקציב המשפחה הוא עלי. בעלי לא ממש מבין בתחום אך למזלי גם לא ממש מהבזבזנים, לארג' במידה... וכמי שהמחשבות על העתיד הם באחריותה, צריך להיות שקולים. רוצים לקנות בית/לחסוך לילדים וכו וכו. ועדיף ששני בני הזוג יחשבו על העתיד ביחד)

אני קוראת פה את השרשור, מעניין והציעו הצעות רבות לניתוח העניין. אבל בתור אמא לכמה ילדים שחושבת רק איך יהיה כסף לקנות עוף לשבת ( בשרי ביום חול זה מחוץ לתחום...) אני תוהה איך בכלל אנשים מסתדרים בצורה שמאפשרת להם לקנות משהו חוץ מהצרכים הכי בסיסיים. אני ובעלי במקצועות החינוך והטיפול. כרגע אני מובטלת ומחפשת עבודה ללא הצלחה אבל גם כשעבדתי, אחרי כל הצמצומים האפשריים- אנחנו לא מצליחים להתפרנס מ 13K שמרוויחים ביחד. לא קונים כלום שהוא לא צרכים בסיסיים. אבל הוצאות על בית, חשמל מים חינוך, ישיבות וכו כבר מחסלות את המשכורת לפני האוכל. לא קונים  שום מתנה אפילו לא ב40 ש"ח ליומולדת\יום נישואין שלנו, לילדים כן. לא מזמינים לשבתות אורחים \משפחות מאז שאני מובטלת- כי אין מאיפה.

איך אנשים יכולים להוציא אלפי שקלים על מתנות??אני מתחרטת שלא הלכתי להייטק, אבל בגיל 40+ כבר אבוד...

וזה כל כך לא הוגן כי זה ממש לא אומר שאלה עבודות פחות משמעותיות (ובעלי עובד בעבודה חינוכית ולכן, על אף שעובד גם מהצד בעבודה נוספת, מרוויח פחות ממני... אבל זה ממש לא אומר שמשקיע פחות זמן/מחשבה ממני)

אני לא עובדת בהייטק ממש, אבל במשהו נושק (אאוטינג...)

ומן הסתם כשהילדים שלנו יהיו גדולים יותר גם לנו יהיו הרבה יותר הוצאות, לכן אני כן מתלבטת אם לעבור להייטק (בעבודה שלי עכשיו אין ממש בטחון תעסוקתי, לצערי). אבל כמובן שיש לזה גם הרבה מאוד חסרונות מבחינת הנגישות לילדים. החיים... (ובאמת אם הייתי יודעת שבגיל 40+ אחרי שהילדים יגדלו, אוכל לעבור להייטק, זו היתה הבחירה שלי, אך אז, מן הסתם אהיה שם כבר לא רלוונטית...)

אין לו הוצאות כאלו גדולות על ילדים.. (ילדים קטנים)

ואכן חינוך הוא לא מהגבוהים במשכורות (אבל גם לא מהנמוכים)

ואל תשכחי שלהייטק יש את החסרונות שלו.. כמו למשל שעות עבודה ארוכות מאוד ופחות חופשות.

לא בטוח שאת מעדיפה לעבור להיי-טק

לגמרי לא נראה לי שהיא מתנשאת על בעלה כשהיא מפרטת שהיא מרוויחה יותר,

אלא ההיפך...

נראה לי שבתת המודע היא חוששת מזה שבעלה מתוסכל מזה שהוא מרוויח פחות ומנסה להוכיח את גבריותו בדרכים אחרות .

ואל תשכחו שהיא אחרי לידה - אחרי לידה אנשים יותר רגישים ונפגעים.

ועוד - מאד מאד מקובל לתת לאשה מתנה ללידה ונראה לי שהיא עדיין לא קיבלה מתנה כזו.

יחד עם זה, ייתכן שהוא היה בשוק מן הסכום אך אם יתברר לו שהיא מאד רוצה את התכשיט - הוא כן יתרצה ויקנה לה.

"שמי תכלת" יקרה, קודם כל שיהיה לך המון מזל טוב על הלידה. אינני שייכת לפורום אך מה שאני במקומך הייתי עושה זה ללכת לייעוץ חד פעמי כדי להבהיר את התמונה, ואולי כדי לברר איך לדבר עם כעלך על מה שקרה.

והמוווווווון הצלחה

כסף שעבדתי כ"כ קשה בשבילו - חצי משכורת! זה אומר שחצי מכל העבודה שלך בחודש - רק על התכשיט! ובמקרה שלו-זה כמעט כל המשכורת שלו.

כן, 5000 ש"ח עלתכשיט זה מוגזם!

ולעניינכם- שבו, תדברו, תגיעו למסקנות. מן הסתם הוא חשב שאת גם חושבת שזה מוגזם

שלום

מציע לך כמה זויות שאולי יעזרו לך להרגע

1) זה לא כל כך משנה כמה אתם מרוויחים אלא כמה אתם מצליחים לחסוך כל חודש אחרי ההוצאות הקבועות

אם זוג מכניס 30k כל חודש וממוציא 30K הוא לא יכול להרשות לעצמו 

אם מכניס 20K ומוציא 18K ז"א חוסך כל חודש אלפיים זה כבר סיפור אחר

2) אולי הוא לא חשב שזה רלוונטי גם מבחינתך

3) אם התכשיט היה עולה 20 אלף שח זה עדיין היה "מגיע לך" אם לא איפה עובר הגבול - ולמה הוא לא נושא לגיטימי לדיון בלי להעלב

4) האם הוא מוציא סכומים כאלה על עצמו - אם לא, למה את נעלבת?

5) אם הוא היה מרוויח יותר, היית לו זכות להוציא יותר על עצמו? אתם זוג ולא צריכים לעשות חשבונות מי מרויח יותר

בהצלחה

אז בכמה כסף נראה לו לקנות מתנה? ההבדל הוא 1000 שקל

הוא שהוא חושב על מתנה ב500 שח?

תסבירי לו שהחיים עוברים... ואם יש משהוא שכל כך משמח אותך ועושה לך טוב  אז למה שזה ילך נגיד על אוכל? או על תיקון רכב? או תיקון מזגן?

יש כאלו שלוקחים הלוואה אפילו לקנות תכשיט לאישה לכבוד החג... ופה זה לא נראה לי המקרה

לא יכולה לשכוח את סבתא שלי... שכל החיים לא ממש קיבלה תכשיטים ובגיל 70 סבא שלי קנה לה שרשרת אבל אז היא כבר הייתה על כסא גלגלים בבית זה לא ממש שימח אותה אילו הייתה בת 25...

באמת תודה שלגיל 70 הוא נזכר... לא חבל???

למה זה ברור שעל אוכל, מזגן, דלק ,  אפשר להוציא אלפי שקלים

ועל תכשיט לא, לי אישית יהלומים עושים טוב. עושים לי שמחה. למה לא????

מבחינתי שיהיה יהלומים בברזים אם הייתי יכולה.

כרגע זה יכול להיות רק בתכשיט, שעון וכו. ואם זה משהוא שניתן לעמוד בו אז אני קונה.....

ולשלא תחשבי, ביום יום אנחנו חיים די בפשטות, אבל פה ושם שאני קונה דברים וגם בעלי זה דברים יוקרתיים ,

כמו תיק מעור יקר (1000ש"ח )ליום הולדת

בכללי כל שנה מתנה ליום הולדת לי ולגם בעלי אנחנו קונים מתנה  באזור ה1000 שח, אבל משהוא שווה שמאוד משמח

וזה עושה מאוד טוב,

אני יכולה יום יום לקחת את התיק היקר שלי ולהנות ממנו כל בוקר

וכנ"ל בעלי אם קנה שעון יקר הוא נהנה מזה כל פעם מחדש

בגדים לילדים את לא קונה, אבל תכשיטים, עטים, תיקים לך ולבעלך כן?

גם לי ולבעלי-ביגוד והנעלה לא קונים בתחילת עונה במחיר מלא .

קונים סוף שנה לשנה הבאה, זה כולל הכל הנעלה, מעילים, סודרים

תחילת שנה אם קצת חסר מנסים להסתדר עם מעט וקונים בהמשך כשיש מבצעים.

חוץ מיזה שבינינו בגדים יפים לילדים זה נטו להורים, הם לא ממש צריכים מותגים.

אז בזה שאני לא קונה להם אני מוותרת על פינוק בשבילי, הם מבחינתם ללבוש כל יום אותו מכנס וסודר

או יותר נכון, אי אפשר להעריך אותו בכסף... אותי  

אם ישפיע לטובה על האשה אז מותר

נוחות ושמחה נפשית זה חשוב

זה לא חצי משכורת- כי זה לא קוטג'

זה 5000 שקל פעם בX שנים ואם אפשר זה יפה

יש מה ללמוד מהחברה החרדית שדואגים לבנות שמתחתנות, לתכשיטים יפים בסכומים גבוהים

אם התירו חילול שבת לפייס דעת החולה, מותר גם "לחלל כסף" לשמח אשתו.

אמנם, שהמחיר יקר, וטוב יהיה לשבת מראש- "אני רוצה תכשיט יקר חד פעמי, נחשוב על סכום"- יכול להיות שתוותרו על פינוקים בשוטף כדי "להוזיל" את המחיר ה"אמתי"

אני מסכימה שצריך לקנות מתנות ולפרגן.

אבל...

לא צריך להגזים בסכום שמוציאים.. אתם מרויחים יפה אבל לא מליונרים.

וגם לא צריך להגזים עם "מגיע לי" .

אני לא מוציאה סכומים כאלה על תכשיטים ובגדים, נראה לי ממש מוגזם.

אשמח למתנה מבעלי שמראה על אכפתיות רגש והבנה.  ושלא נראית שהוא קמצן. אבל לא אשמח בהגזמה שכזאת.

לא להסכים להוציא כמעט 5000 שקל על תכשיט, לא נכנס אצלי להגדרה של קמצנות,  גם בעיני זה מוגזם.

וגם אני אישה וגם אני ילדתי ועובדת מאוד קשה בבית ובחוץ. הכי חשוב לי שבעלי יבין וירגיש שאכן אני משקיעה ועובדת קשה ויפרגן במילים ומעשים יומיומים.

מתנות קטנות במשך השנה (יום הולדת/נישואין, וגם לידה, פרחים לשבת) נותנות לדעתי אפקט הרבה יותר חזק ומתמשך.

בהצלחה

והכי חשוב שתהני ותשמחי בילדים

כדאי לחשוב מאיזה נקודה את רוצה את זה.

האם את רוצה את זה כי את צריכה תדלוק לחיים ומתנה יפה מבן זוגך שתראה את הערכה והאהבה שיש לו אליך כאשתו.

או שאת רוצה את זה כי את מביאה את רב המשכורת הביתה אז זכותך להתפנק בסכום כזה.

(אני באה מנקודת הנחה שגם בעלך עובד קשה ולא עובד בעבודה קלה מבחירה..).

אבל כמה אתם מוציאים בחודש?

זה לגיטימי בענייך לשלם חצי משכורת חודשית שלכם על תכשיט?

אהבה לא נמדדת בסכומים כאלה או אחרים

אם אתם אוהבים, מן הסתם את מבינה שאהבתו אלייך לא נמדדת בכסף

וכסף לא רלוונטי למשוואה

הוא אוהב אותך, אבל גם לא מוכן לשלם סכומים מופקעים ואסטרונומים

לי זה נשמע הגיוני

אם את מרגישה אחרת- אני מאמינה שהסבת תשומת הלב לעניין הייתה גורמת לו לרכוש את התכשיט

נגיד מזגן

מבחינתי היה אפשר רק בסלון, בעלי רצה גם בחדרים... שזה עוד כמה אלפים.. וקנינו מזגנים. אז למה זה לא בזבוז?

לא נעים לי להגיד אז אמרתי שאני מקבלת מתנות ללידה בכזה סכום, אבל האמת שקבלתי ביותר. אני מאוד אוהבת יהלומים, אני נהנית כל פעם להסתכל עליהם מחדש. אז למה מזגן שמבחינתי מיותר עדיף מיהלומים???

אני גם מצידי יכולה לחיות בלי רכב, כל חודש להוציא על רכב זה מינימום אלף שקל, ז"א שתוך חמישה חודשים את מגיעה לסכום התכשיט.

אני בטוחה שבכל משפחה יש דברים שהצד השני חושב שזה מיותר , בכל אופן הדברים שבחלקן נקנים. מי החליט שאי אפשר לחיות בלי אוטו? לדעתי זה מותרות... אבל בעלי לא מוכן להיטלטל באוטובוסים עם ילדים אז אנחנו מחזיקים רכב.

ונניח שכן. את מבינה שיש אנשים שאת הכסף הזה מעדיפים לחסוך לבית??

אני מבינה אם פעם אחת רוצים מתנה באלפי שקלים..אבל לראות בסירוב הוכחה לאי אהבה נראה לי חבל..

כך לענ"ד

לא בשטויות היקרות האלה שהעולם המערבי דוחף לנו לראש בקניונים (מקדש הקניות, מקום שמטרתו ללחוץ על נשים בעיקר ולא רק לבזבז כסף).

אולי צריך לכבד מישהו שסדרי העדיפות שלו הם לא כמו שלנו/ המקובל במגזר

אולי יש להבין שזה יכול לא להקל על החיים, אלא למנף את החיים

אולי בזכות השמחה והנינוחות, זה למשל יגרום להם להביא ילדים שלולי זה היתה דוחה עוד?

אולי בזכות זה, היא תרגיש בטחון עצמי ויסתדר לה תקן של עוד אלפיים שקל בחודש?

ואז לא מובנת קביעת ההלכה שאדם משמח את אשתו במועד בתכשיטים... - כבר אז חז" ידעו את זה, ואז, להזכירך, לא היו קניונים וכו' וכו', ואפילו לא היה כמות כסף וזמן פנוי ושפע כמו היום.. (בשום קנה מידה של השוואה). ובכל זאת, תכשיטים היו דבר חשוב לאישה.

וממה נפשך - אם אין סיבה לקנות תכשיט יקר אם יש יכולת כלכלית לכך וזה דבר שמשח את האישה - אז גם אין צורך לקנות תכשיט של 100 ש"ח גם אם יש יכולת כלכלית לכך והאישה שמחה בכך - גם ב100 ש"ח ניתן להשקיע במשהו ש"יקל את החיים שלה". 

ואם אין כסף מיותר לבזבז? ובכן - אז זה תלוי - יש פעמים שאפילו 100 שקל לתכשיט אין לבזבז, יש פעמים שתכשיט ב500 אפשר אבל באל אסור, ויש פעמים שתכשיט ב1500 אפשר אבל ב5000 לא, וכן הלאה...

לסיכום - אי אפשר להיות לא עקבי - אם תכשיט זה דבר שחשוב ומשמח נשים, ויש אפילו מצווה לקנותו לאישה, אזי זה לא קשור לכמה הוא עולה, אלא לכמה אפשר להשקיע בו- ואז אין שום הבדל בין 100 ל5000 שקלים. אם יש להם יכולת כלכלית להשקיע 5000 בתכשיט, אז יש להם.

דבר אחרון - תכשיט הוא גם שמקל את החיים על נשים, שרוצות בו, והוא מעניק להם מצב רוח טוב. תחשוב על כך... 

(ושוב, אדגיש לקוראים/קוראות - אני אישית לא נשוי עדיין. הגעתי לכאן רק בגלל הודעות צד מהחברים...)

שעובדים על אש קטנה ומקבלים לאחר החל"ד "בונוס" שהוא למעשה תגמול על העבודה שאי אפשר לשלם עליה כשכר.

המטרה היא להתייפות באמצעות התכשיטים, לא?

זאת לא פונקציה של יוקר.

אלא אם כן את רואה בהם נכס עתידי למקרה של מלחמה או משבר כלכלי שיגרמו לכסף לאבד את הערך שלו.

שאז אני מבינה..

צאי מגישת ה"מגיע לי".

בכלל, בחיים.

זו גישה שרק תגרום לך לסבל.

מעבר לזה- תנסי להתסכלת על זה אחרת, 5000 ש"ח זה לא דבר שמוצאים בלי לחשוב.

צריך בשביל זה לפני שחיוצאים לחפש לך תכשיט- לשבת, לתכנן- כמה אתם מתכננים להוציא על זה? מה הסכום הכי גבוהה שאפשר? ואז לבדוק- איזה חנות תתאים לנו? חנות שבאמת תהיה זולה ולא החנות הראשונה שנתקלת בה.

התגובה שלו בעיני דווקא מחושבת ואחראית.

הוא לא מוציא סכום כזה בלי לחשוב על זה קודם ולבדוק לעומק.

אם בעלי היה נוהג הפוך (מוציא סכום כ"כ גדול בלי לחשוב קודם ולבדוק) הייתי מאוכזבת ממנו, ולא משנה עבור מה, גם אם זה היה עבור משהו מאד נצרך!

(רק אם זה היה משהו להצלת חיים או בריאות..)

כסף הוא לא טרגדיה, וגם לא הוצאתו

ניצול נכון כולל לדעת שאתה יכול להוציא

האם מי שמשקיע בבורסה מתאבל כשהמדד יורד? פה יש קנייה WINWIN

אמרו חכמינו "קב א' ותפלות מט' קבין ופרישות"

למה אי אפשר לפרגן לאומללה? לא משנה למה בדיוק היא רוצה את התכשיט(מרוויחה יותר/ מגיע לי). זה חשוב לה, מגיע לה, מצאנו שחכמינו - שלא כחכמי הפיננסים דפה- כן קנו תכשיטים. לא נשאל פה האם יש לה רגשות כאלה ואחרים בגלל סיבה זו או אחרת.

מקסימום זה טעות- מטעויות לומדים. והם מרוויחים בסדר ולא במינוס

האם מותר לקנות פמוטות לשבת/ חנוכיה? אמתית, לא זולה?

כבוד זה דבר שנמדד - גם - באיכות ובכסף. זה חשוב לנפש מדי פעם להוציא. כשיש מאיפה- וזה המצב המדובר.

די לקמצנות

ידוע הסיפור שהרב אמר לעשיר לאכול כמו עשיר, כדי שיבין שלעני יש לתת קצת אוכל. ואם יאכל כעני, לא יוכל לתת כלום לצדקה

היא רוצה אשרור, שמלבד ההגיון של בעלה שזה יקר, והיא מבינה את זה, יש הגיון גם ברצונה 

לא כתבתי על מה נכון או לא נכון לקנות, כי אני מאמינה שאין פה נכון או לא נכון וכל זוג וסדר העדיפויות שלו.

כתבתי רק על האיך- לא מוציאים כזה סכום בהחלטה של רגע שלא לצורך בריאות\פיקוח נפש.

צריך שיקול דעת ובחינת סדר העדיפויות (כלומר על חשבון מה זה בא)

זה לא כוס קפה ב5 ש"ח (שגם עליה אני מאמינה שצריך לקנות מתוך שיקול דעת ומחשבה אבל לא נורא אם לא..)

ולכן בעל צודק שהוא לא קצץ על קניה כזו, ולפעם הבאה- שישבו קודם ויחליטו על סכום שנכון להם להוציא על תכשיטים, מתוך החלטה משותפת ומחושבת.

הוצאה כזו מחייבת היערכות מראש ולא החלטה ברגע

לענ"ד, גם ברפואה דחופה אין להחליט ברגע/ ללא עוד חוו:ד

גם הוצאות של 5 שקל, לענ"ד יש לגבש עמדה בעניין

אך מסכים לדיוק 

מפריע לי שרוב הנוכחים התייחסו לזה כ"מוקצה" גמור

תכשיט יקר לאשה- בוודאי ובוודאי שכן.

המלומדים כאן לא למדו גמרא שאשה שמחה בתכשיט ובבגדים?

כל מי שלא רוכש לאשתו תכשיט יקר כלבבה (בפרט אם היא אוהבת מעט תכשיטים אך יקרים) מדיר מעצמו ברכה. גם זאת כתוב הוקירו לנשיכן וכו'. הרבנית ימימה מזרחי שתחי' מדברת על זה המון והיא פשוט צודקת.

לי אישית יש מעט תכשיטים אבל בעלי דואג לקנות לי יקרים ויהלומים כמו שאני אוהבת. הוא רק מתעשר מזה. מכל בחינה. רוחנית וכלכלית. "עושר" לא נקנה במיליונים בבנק אלא בברכה כללית בהכל. אשה שמחה בבית- הכל זורח בבית. נקודה.

אלו לא מותרות!!!!!

הדברים יפים על אחת כמה וכמה על אנשים שמרוויחים יפה.

הגברים לא יודעים כמה נזק הם עושים לעצמם כשהם לא מרצים את נשותיהם בעניין זה.

אפילו סבי זצ"ל ( תימני "עתיק") נתן כסף לאבי לרכוש לאימי טבעת יהלום ראשונה בחייה, כי הוא חי חיי תורה.  

ולכך- היקרה, שפתחה את הנושא:

בעלי בא מתרבות שתכשיט יוקרתי הוא בילט אין.

אולם, לא כל הגברים באו מתרבות כזו, ויש נשים (שאני מתקשה להבין) שפלסטיקים משמחים אותן, אז זה עדיין לא נורמה, תכשיט יוקרתי.

את צריכה להבהיר לו בחכמתך או באמצעות מישהו שידבר על ליבו בעניין, את החשיבות מבחינה יהודית ובעיקר בשבילך.

כמו שהרבנית ימימה שתח' אמרה פעם- אין מחיר יותר יקר מאשר אישה עצובה בבית. ( או משהו בסגנון)..

רכישת תכשיט לא צריכה להיות קשורה לחסכונות לעתיד. ממש לא.

בהצלחה. והלוואי שכל הגברים יתעשתו ...

מבינה אותך לגמרי.

זה שפלונית "מתקשה להבין" שלא כל אחת צריכה מה שהיא, לא הופך את האחרות לפחות.. אולי זה ההיפך?

כל תכשיט שאינו "יוקרתי" הוא פלסטיק?...

אשרייך שאת שמחה מפרח מבעלך...

[לא קראתי את השרשור, התייחסתי ספציפית לזה]

אך לאשה שמתאים לה, יש לדאוג שתקבל- "עולה עמו ואינה יורדת עמו"

אתגר כלכלי-

להשוות תכשיט יקר להמון תכשיטים זולים/ שייטל יפה לעשרות מטפחות שמחזיקות מעמד עד שדוהות

תכשיטים עם יהלומים לא מעניינים אותי וכן אין לי כסף בשבילם!!!! ושתינו מרוויחים משכורות מאוזנות עם רכב ודלקן מהעבודה

ולא אתן לבעלי להכניס אותנו לחובות בגלל כמה נשים כמוך שחושבות שתכשיטי פלסטיק גורמים לאישה עצבות???

אנחנו כל כך מאושרים ושמחים במה שיש לנו בלי ה"בילט אין" המטופש שלך!!!!

אושר לא נמדד בתכשיט מיהלום או מזהב או ממותג.....

איפה את חיה? אושר מגיע מעומק של בנייה פנימית ששום תכשיט בעולם לא יכול לקחת לך או לתת לך!

וכמו שכתבה לפניי ש"היא שמחה בפרח", לא יזיק להרבה נשים ללמוד ממנה.

אישה צריכה להיות צנועה ולבקש מבעלה כפי יכולתם הכלכלית. 

ולפותחת צורם מאוד שרשמת פעמיים מגיע לי? וקישרת זאת לעבודתך והכנסתך, גם לאשה שלא עובדת קונים תכשיטים רק ברצון ובזמן המתאים לשניכם!

תכשיט בכזה סכום, לאנשים שמרוויחים כמוכם זה משהו ששוקלים יחד בבית וחושבים האם זה באמת חשוב?

וזה הגיוני שהוא מעריך אותך גם אם הוא רוצה להיות שקול.

תכשיטים עם יהלומים לא מעניינים אותי-

לו הם כן היו מעניינים אותך, ק"ו שהיית מתקשה בלעדיהם עד כדי כך שהיית מתייעצת ע"ג הפורום , 

או לפחות שהיית מוכנה לקבל שזה כן מעניין מישהו אחר,

היה לך אפשרות לשים עצמך בנעליים של הפותחת / לחוות דעה

וכמו שאמרתי, חז"ל על דברים כאלה חיוו דעתם עולה עמו ואינה יורדת עמו

לפי הנתונים הם במצב שמאפשר קנייה כזאת

מבין השיטין נראה שהמצב הכספי מאוזן ומאפשר, נ"ל שאף הוזכר על ידה שזה המצב.

ח"ו להכנס למינוס

אבל שוב, חורה לי שהוצאה כזו תוגדר כ"מותרות" באופן כזה מוחלט

חז"ל רואים בעין יפה (גם) את העושר כשממונן ומיוחס באופן נכון

ושוב, איני דן ספציפית בשואלת-

אלא בעצם העניין לראות פסול בקניית תכשיט, שדרך אגב אצל קהילות מסויימות זה סטטוס קוו גם לעניים

אמרתי שתכשיט זה מותרת. תרצה או לא תרצה.

לכן חשוב לשקול באופן נבון האם יש יכולת כלכלית כזאת.

אם יש- בכיף, למה לא? שתתפנק! שתקנה גם ב10,000 אם היא יכולה ורוצה.אני לגמרי בעד שתקנה לעצמה דברים שטוב לה להיות איתם וכיף לה ללבוש אותם.

אבל אם אם אין יכולת כלכלית- זה בעייתי מאוד. ולא נכון לקפוץ פה בציטוטים מחז''ל על מקרה כזה.כי אף אחד לא היה אומר לקנות תכשיט על חשבון דברים שנצרכים ליום-יום.

בין השיטין היא אמרה שהיא מרוויחה טוב. אך היא לא אמרה כלום על ההוצאות שלה, כמו שאמרתי. ככה שהכל פה זה דיי ניחושים, גם שלי וגם שלך.

אבל נראה לי שניסית קצת לבחון את הקשר שלכם בכלים מסוימים שלך- לפי מה שלך נראה השקעה ואהבה וכו'...

אבל כל אחד מביע אהבה בצורה שונה - אולי מההסתכלות שלו מעשים אחרים מביעים את זה ונראה לו מוגזם להוציא סכום ככ גדול על תכשיט. הרי את לא יכולה לדרוש ממנו את אותו צורה לבטא שהוא מעריך ואוהב.

בכמה מפגשים תוכלו לחדד ולהגביר את הקשר, ממקום יותר עמוק מהשאלה הספציפית של ה5000 שקל

מדובר שיש לכם כלכלה יציבה וקשר יציב, אין בעיה להיעזר בגורם שיעזור לכם לראות משהו שאתם כעת לא רואים

אולי כל השאלה נולדה ממקום בו אתם מתקשים לעבור, והיה יכול ליפול גם על שאלה של 500 שקל- שדרך אגב גם סכום משמעותי באופן מסויים

בכל אופן נראה שאתם בוגרים שניכם, ומסתדרים, וממקום כזה יותר כיף להגיע ליועץ- מאשר ממקום של מריבות

זה יכול בהחלט לתרום

בהצלחה

"הכל סובב את האשכנזים". 

"הכל סובב את האשכנזים". 

שלום לכולם

אף על פי שנכתב כאן די הרבה 

אשה נאה דירה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם.

אין ראוי יותר מלרכוש תכשיט לאשה אהובה האם ערכו או עלותו של התכשיט זו הבעיה של הכותבים השונים.

כל זוג נמצא במצב כלכלי שונה לכל אחד טעם שונה, ואין כל בעיה למי שיכול להוציא סכום שכזה שיוציא .

ראוי שכל אחד יבדוק את עצמו ביחס לעצמו ולא ביחס לזולתו.

ובנימה אישית בה' נשואה בשמחה ילדים מתוקים בעל נפלא רק מה ממש לא מפרגן בעניניי תכשיטים.

שנים שאנו חוסכים לעתיד ילדנו ותמיד עם אצבע על הדופק עד שיום אחד פשוט הפסדנו סכום גדול מחסכונותיהם, מה יצא לנו משנים של חסכנות בלתי פוסקת???

כלום .

אז קדימה תהנו ממה שיש לכם לא באופן חסר אחריות אבל גם לא בחסכנות מופלגת

אני קוראת את דבריך ומרגישה את הקושי שלך להירגע, משהו בפנים מציק לך, וזה לא דווקא התכשיט שלא קיבלת, אלא מה שהעובדה הזו מסמלת בשבילך. אני טועה? ואם כן, כאן המקום לשאול את עצמך איפה זה פגע בך. ולנסות להכנס עמוק עמוק פנימה ולבדוק על מה זה יושב, איפה עוד זה מגיע, ומה משותף לכל המקרים האלו, כי אני מבינה ממך שאתם חוזרים על עצמיכם לאותה הנקודה שוב ושוב, כלומר יש איזה דפוס מציק ועצוב שחוזר על עצמו מידי פעם והיית רוצה לשנות אותו. אז זו ההתחלה.

השלב הראשון יכול לקחת לך זמן, וזה בסדר גמור, ייתכן שזה לא יבזיק לך ברגע הראשון אבל זו תהיה תובנה בונה כשתגיעי אליה, כי אני יכולה לומר לך מנסיון עם הרבה הרבה זוגות שמגיעים עם סיפור כזה או אחר, וכשאנחנו מנסים להכנס ל"מה שמעבר" לסיפור, שם, ורק שם טמון הסיפור, כי היום זה תכשיט אתמול משהו אחר ומחר משהו אחר, והדבר הראשון בדרך לריפוי הוא המודעות, ואם מטפלים בשורש אז כבר נמצאים במקום אחר בבנית עוד אבן בזוגיות שלכם. שתעזור לכם לייצר סיפורים מועדפים בחיי הנישואין.

אם תרצי עזרה בשלב זה, או להתקדם אחר כך תוכלי בשמחה לפנות אלי. חיה וסרמן: 050-4103860

הכי עלה לי חזק-

אני שומעת את ההצפת הורמונים של אחרי לידה עד----------------------------------------------------פה, איפה שאני

(דרך כל החוטי אינטרנט בכל הקילומטרים שלהם) 

יקרה, תירגעי

בעלך אוהב אותך, מפרגן לך, מעריך אותך מאוד 

הוא רוצה לשמח אותך, הוא רוצה לתת לך מתנות יפות, 

הוא רוצה לתת לך משו שיביע את ההערכה שלו על הלידה ומסביב לזה

אבל תני לו לעשות את זה, להביע את זה באמת

לא בשליפות מהמותן כי ראיתם משו בקניון

בעיני לקנות כל דבר בעולם בסכום כזה, או בסכום של עשירית ממנו-

בלי לדבר על זה בבית מראש, לקנות רק כי ראינו בחנות-

זה צורה לא נכונה של ניהול כסף, 

וצורה לא נכונה של ניהול צרכים ורצונות, חפצים שיש בהם חפץ. 

ולכל מי שהתפלאו על בעלי (אדמין) ועל מה שהוא כתב-

אז אני מסכימה איתו

תכשיט בשווי של יותר מחצי משכורת חודשית זה מופרך בעיני

זה לא משמח אותי להסתובב עם משו יקר ככ, רק ממלא חשש. 

ואילו/ כשבעז"ה יהיה לי סכום הזה כדי לפנק אותי אחרי לידה-

מיעוטו הולך על תכשיט (כי זה יפה כיף ומשמח)

ורובו ילך על משו אחר שיהיה לי משמעותי, במיוחד שיהיה לי משמעותי לתקופה של אחרי הלידה וההתאוששות ממנה 

(רעיונות? המון! בית יולדות, חופשה של כמה ימים, בייביסיטר קבועה לחודשיים כל יום, עוזרת בית לחודשיים, אוכל קנוי לשבת לחודשיים, מדיח כלים, מוניות, משאבת הנקה חשמלית, ציוד אחר שיקל על חיי בצורה משמעותית...) 

(וכן- אין לי בעיה שקבלה ממונית תהיה הפתק של המתנה שלי... זה דבר שאני שמחה בו ומפנק אותי) 

בתגובתך קשה לך לקבל שתכשיט זה ה-דבר שמשמעותי לפותחת השרשור.

את מתארת לאן ילך הכסף במקרה שלך - לדבר שמשמעותי עבורי: ומתארת מהו.

לפותחת תכשיט זה משמעותי וכמעט הכרחי, אחרי לידה.

זו העובדה.

ועכשיו על סמך זה אפשר להבין אותה ולתת לה להבין/לשער את העמדה של בעלה.

גם לי תכשיט אחרי לידה (או לחג, או ליומיום, או לזמן אחר...) זה מאוד משמעותי לי

תבררו עם בעלי- כמה שיגעתי אותו.... 

אבל בין משמעותי לי- לבין להוציא על זה משכורת חודשית שלמה- יש מרחק גדול...

האומנם מה שמשמעותי לה זה תכשיט יקר כל כך? 

היא רוצה תשומת לב? או אפיק השקעה כספי? 

אני מרשה לעצמי לעורר שאלה על עצם הנחת היסוד שלה 

כי זו השאלה שבעלה שואל. 

אם היא תגיד כן- זה מספיק משמעותי וחשוב ובנפשי ממש לקנות תכשיט ככ יקר- אז שילכו על זה, לבריאות להם.

אגב- אם כבר קונים תכשיט יקר- 

שווה יותר לקנות מאמן שיוצר, ולא מחנות בקניון שהכל גנרי ותעשייתי... 

(מתנחלת....) 

לא, אם יש מצב אחר שאני בעומס גדול- אני אקח מונית. 

אבל הכוונה שלי היא שזו תקופה שממילא הגוף הנפש הידיים העצבים בעומס גדול-

ולא חייב להיות מסוגלת בו לנהוג לעצמך, או להיטרטר באוטובוסים-

אפשר להקדיש תקציב למוניות, לדברים שבמצב חיים אחר היית מתאמצת קצת ונוסעת 

לא משהוא שהייתי עומדת בו

לא מהפחד ולא מהמרחק וכו

כל הכבוד לכם

"הכל סובב את האשכנזים". 

אני בטוחה שהתמימות של הילדים שלי לא שונה בגלל שאנחנו לא בהתנחלות

אבל יש הבדלי מנטליות, וזו עובדה. אפילו ביני לבין אחותי אני רואה הבדלים.

אבל תודה על ההערכה  

רק חבל לכם.

אם כבר אתם עושים מעשה כל כך פטריוטי, תעשו אותו "לשם שמים".

החיים נראים אחרת.

נזקים, חלילה שלא יקרו, יתקבלו אחרת.

כלכלית תלכו לגור בביטחה בצפון/דרום.

ממני, המעריכה את החיים בישובים, אך עירונית בדרכי.

א. יופי שאתם מרוויחים יפה.

ב. אני חושב שפירשת לא נכון את תגובתו. זה לא מראה כלום על כך שאינו מוכן "להשקיע בשבילך"..

לאיש ממוצע, 4900 ש"ח לתכשיט, נראה המון. זה טבעי לגמרי. לא קשור לכמה כסף אתם  מרוויחים או יש בבנק..

לכן, אל תקחי את זה כלל כמעיד על משהו ביחסו אלייך.  זה יותר "מחאה" כלפי החנות.

אז את ממש יכולה להירגע...

אם באמת "שווה" לקנות תכשיט בשווי כזה, כבר ענין לדיון ביניכם. זה באמת נראה הרבה. את יכולה להגיד לו כמה זה חשוב לך (אם באמת חשוב לך - ולא רק כי הרגשת שזה מעיד משהו על היחס..), ואולי לכבוד האירוע המיוחד, "ישתכנע" לקנות, מהלב.

אבל באמת זה לא מראה על יחס. פשוט מושגים שונים ביחס לתכשיטים וכסף.

ובאמת - העיקר אינו הנושא הזה, אלא כמו שחשת - היחס. תנוח דעתך, ותמשיכו לבנות יחס אוהב ביניכם.

וזהו? אם הוא היה קונה לך את התכשיט הזה הכל היה בסדר???? אני משום מה לא בטוח.

כי את עובדת ומרוויחה יותר ממנו, אז למה הוא צריך לאשר קניות.

אם זה מפריע, אז זה משהו שאת צריכה לחשוב עליו עם עצמך, שזה הכסף של שניכם, לא משנה מי הרוויח, וגם את לא היית רוצה שהוא יחזור פתאום ויגיד שקנה לעצמו משהו בכמה אלפים בלי להודיע מראש.

 ודבר נוסף שכבר אמרו פה, אני מניחה שהיה לך מאד לא נעים שהוא זה שאמר למוכרת שזה יקר מדי ולא בא בחשבון. זה מביך. כאילו בעלך אחראי על התקציב בלי לשאול אותך, לעיני זרים. על זה תדברו, אני בטוחה שהוא יבין - אתם צריכים לדבר ביניכם בשקט ובסוף הדיון ביניכם אחד מכם אומר מה החלטתם. זה נכון לכל תחום. אתם זוג, לא עונים לבד. כך נכון בעיני.

ודבר שלישי, בכלל לא כדאי לקנות בגראס. הם גנבים והעיצובים שלהם הם מאד תלויי אפנה ועלולים להימאס. עדיף לקנות במקום שבררתם עליו, ודברים בעיצוב קלאסי - אם קונים דברים יקרים יחסית. יכול להיות שעוד כמה ימים, או כשתלכי בקניון שוב ותראי את התכשיט הנ"ל, תגידי בליבך תודה לבעלך שהציל אותך מקניה נחפזת.

בהצלחה! תדברו על זה! תגידי לו כמה נפגעת ושזה מאד חשוב גם איך ואיפה אומרים!

את לא ב"ראש" שלה. את מעבירה את הדברים כאילו הדיון הוא "של מי הכסף"..

מה שנראה מדבריה, שהיא פשוט רצתה כ"מתנה" ממנו. והענין היה ההרגשה הסובייקטיבית כאילו היא לא שווה מספיק בשביל זה..

ואין בעיה נוראה, אם הוא אומר למוכרת שזה לא בא בחשבון. לא מדבר אל אשתו בפניה, אלא "מחאה" על המחירים שם. אמנם כתבת "כך נכון בעיני", אבל לא בטוח שאצל אחרים. בהרבה משפחות זה כך, ונותן הרגשה טובה לשניהם, מזוית אחרת.

[וכדאי להיזהר מהביטוי שאמרת לגבי החנות. שמיה"ל]

אמנם ממש לא קראת נכון מה שכתבתי, אבל ניכר שבגלל הקריאה הסובייקטיבית נפגעת קצת - אז סליחה על ההרגשה הלא-נעימה שנגרמה לך.

ב. זו לא היתה "הערה על כל מילה".. הכוונה שלי היתה לומר שאני חושב שמה שהצעת לה, הוא יכול להיות נכון לגבי מי שהבעיה שלה היא כמו שתיארת (ש"צריכה אישור" וכד'), אבל שאני חושב שהבעיה היתה סתם כי רצתה שיתן מתנה ברצון. אגב, כך, אמרתי גם שדווקא יש כאלה שנוח לשני הצדדים שהבעל "חותך" במקרה שמוכרת הגזימה, וזה כמובן לא מכוון כלפי אשתו. תיאור מציאות בעלמא.

אז זו פשוט דעה על מה היה מדובר. חלילה, לא "הערה על כל מילה". שוב, באמת מצטער על התחושה הלא-נעימה שנגרמה, ללא שמץ כוונה לכך..

ג. לגבי ההערה על החנות, ברור שכוונתך לטובה, אבל מה נעשה.. הביטוי עליהם היה חריף מידי.

תפתיע אותה פעם. במשהו שיראה לה לא "שקול" מבחינתך.. זה לא צריך להיות הרבה פעמים, אבל זה יראה לה שאתה יכול "לצאת מהריבוע" שלך בשביל לשמח אותה. וזה לא חייב להיות תכשיט, יכול להיות משהו מפנק אחר (לא כדאי שאתן רעיונות כאן.. אחותי, לדוגמא, חסכה בסתר במשך שנה, כדי לעשות לבעלה משהו מפנק ל10 שנות נישואין שסתם כך לא היה מפרגן לעצמו)

וזה לא סותר את זה שאני ממש מבינה אותך, גם בתור אישה.

אבל שאלה נוספת היא, למה ה"חלוקת תפקידים" שלכם היא שאתה האחראי על הכסף והיא זאת שצריכה להרגיש ש"מגיע לה"? היא מרויחה יותר ממך, מן הסתם אישה חכמה ונבונה, שבו ביחד ותחליטו מה ומו. וכמה אתם מוכנים להוציא על דברים "מיותרים" שעושים טוב לנשמה. ששניכם תהיו ביחד אחראים על התחום הזה ותרגישו אחראים לעתיד שלכם באופן שווה. ויש גם מצב שצריך להקשיב קצת יותר לרצונות שלה, לחיות ולהנות מהרגע ומזה שיש יכולת לפעמים ולא רק לחשוב כל הזמן על העתיד. צריך איזון שכל בני זוג צריכים למצוא בו את שביל הזהב שמתאים להם (ולי ברור, שיש דברים בהם לבעלי חשוב להיות לארג', אז אני הולכת לקראתו, למרות שבטבעי אני יותר חסכנית. אבל ביחד מוצאים את האיזון שמתאים לכל זוג, כדי לחיות יחד בשלום ובשמחה)

ואולי מה שמפריע לך דווקא ממש לא מפריע לה..

לי למשל מאוד נוח שבעךי מנהל את הכספים, ואני דווקא שמחה שהוא עוצר בי לפעמים כי אני נוטה פחות לשיקול דעת כלכלי ממנו..

סתם דוגמא כדי להמחיש לך שיש גם צד שני..

היא, לא נראית כמגיבה כך, אלא כ"מגיע לי"...

ולהגיע למצב של "מגיע לי" זה לרוב להפגין "כוחניות", הרבה פעמים מול "כוחניות" שהיא ראתה מהצד השני (באיזו זכות הוא אומר למוכרת "לא רלוונטי" בלי להתייעץ איתה, זה כסף שהיא הרוויחה בזעת אפה?... לי חסרה פה האמירה, בואי נתייעץ על זה ביחד מחוץ לחנות, אפילו אם המוכרת מאוד הכעיסה אותו... או לפחות התנצלות לאחר מעשה על כך ש"החליט" בשביל שניהם. ברור שלא חייבים להחליט עכשיו בצורה "רגשית", אבל למה לא להחליט ביחד? למה המילה האחרונה צריכה להיות שלו והיא צריכה לבוא ולהתייעץ על גבי הפורום?)

וכשמישהו אחד לוקח אחריות על משהו, הרבה פעמים השני מוריד אוטומטית אחריות, מה שרק עוד יותר מעצבן את הצד הראשון וחוזר חלילה. וזה יכול להיות בעוד הרבה תחומים. אם זה נוח לשני בני הזוג, סבבה. אם לא, אפשר בהחלט לשנות את מצב התפקידים והסמכויות בבית.

דורי דורות של משפחות יהודיות נהגו לקנות תכשיטים לנשים.

גם יהלומים ונוצצים ויקרים ושעון זהב ומה לא.

אז נכון שפעם זאת היתה השקעה - משהו שהערך שלו לא יירד, ועובר גם בירושה וכו', אבל 5000 שקל זה מעט מאד לעומת מה שהיו משקיעים פעם.

וגם היום בציבור החרדי, במיוחד החסידי, רואים נשים מסתובבות עם המון זהב עליהן.

בציבור הדתי לאומי הרבה דברים נתחדשו, והנהגות ישנות הלכו לאיבוד.

אז הזלזול בתכשיטים יקרים פה, שנאמר בדרך כלל בנחרצות רבה, נראה לי לא במקום.

זה עניין תרבותי, ויש לו מקום מכובד במשפחה היהודית (שלא תגידו לי שזה משהו שלילי מהתרבות המערבית המודרנית), והזלזול והאמירה שהשקעה באישה היא בזבוז, הם הגישה החדשה שטעונה ברור.

היו כאן כמה מגיבות שכתבו שהן מעריכות תכשיטים יקרים. אי אפשר להתווכח עם זה כי מי שלא אוהבת זול, לא תלבש ולא תהנה מתכשיט זול. מי שיכולה להנות מזה או אפילו לא שמה לב להבדלים, מעולה, היא "low maintenance".

אלה שמתחת לקו העוני אין להם תכשיטים יקרים.

גם בציבור הדתי לאומי יש מתחת לקו העוני ויש עונדי תכשיטים יקרים.

האם זה ששניהם מאותו ציבור אומר שהציבור הדתי לאומי הוא חסר אחריות כלכלית, אין לו מה לאכול ועונד יהלומים?

"להתרים אותנו בשבילכם", על זה הייתי אומרת אהמ אהמ.. שנזכה כולנו להיות תמיד מן הנותנים ולא מן הנצרכים.

הדיון הוא בעיקר על "גבולות האפשרי והנורמלי" כמו שציינת - על הנורמלי. לא על מה שאי אפשר, אלא כשאפשר, כמה משקיעים.

ומה נורמלי להוציא, לגבי זה רק רציתי לציין שזה עניין תרבותי.

והתרבות שאומרת להשקיע סכומים גדולים יותר בתכשיטי האישה היא לא שלילית אלא מבוססת דורות רבים ביהדות.

ולכן צרמו לי התגובות שאמרו שזה בזבוז ומי קונה תכשיטים כאלה יקרים.

 אבל MP8 סיכמה יותר טוב, אז חבל על הקשקושים שלי..

את כמהה להמון הערכה

גם כי את עובדת מאד קשה

גם כי ילדת

וגם בגלל העובדה שלא הספקת אפילו לנוח מעט בחופשת הלידה.

אני חושב שמה שחסר לך זה לא הכסף אלא ההערכה.

לו בעלך היה אומר בדומה לר' עקיבא לרחל:

הייתי רוצה לקנות לך תכשיט ב100000 שח,אלא שאני חושש להוציא סכומים כאלה...

 היית אולי נרגעת.

אז אולי כדאי לעצור את שטף החיים ולומר לבעלך מה את חשה.

עוד לא מאוחר לתת לך המון הערכה כי זה בעצם מה שאת צריכה.

את יודעת שהוא אוהב ומפרגן אבל זה כנראה לא מספיק.....

בעלך אוהב אותך ודואג לך ללא קשר לתכשיט שיקנה לך

את וודאי שווה הרבה יותר מהתכשיט

ומתנה ללידה כבר יש לך

מזל טוב!

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.