הפרובוקציה הנוכחית זה למתוח את החבל קצת יותר מדי.

באותה מידה ה"פיגוע" הזה יכול להתהפך על השב"כ. חוץ מהמחנה הציוני - לא שמעתי הבוקר בחדשות את הזעזוע הכללי הצדקני והצבוע הרגיל.

הכתובת שרוססה שם הייתה "נקמה ד"ש עצורי ציון".
זה נראה לכם כמו משפט שישראלי יכתוב?
זה הרי כל כך עילג שברור שמי שכתב את זה לא ממש יודע עברית.
וזה בלי לדבר על הכתב המוזר (ד' ו-צ' כתובות אותו דבר בדיוק)

לכן קיימת המחלקה היהודית בשב"כ, כדי להשחיר את פני המתנחלים והדתיים בכלל.
זה מה שעשה אבישי רביב וכמוהו יש עוד הרבה.
העובדה שעד היום במרבית אירועי תג מחיר לא נמצאו האשמים מעידה שמדובר כנראה בשב"כ.

לענות אדם שאין ראיות וודאיות נגדו כדי שיודה - זה עיוות של כל עקרונות המשפט והצדק. שהרי גם אם הוא יודה, אין לזה שום משמעות, כי כל בנאדם שיענו אותו עינויי תופת יודה גם אם הוא לא עשה כלום.
לכן גם אם היו לוקחים ערבי שאין ראיות וודאיות שהוא קשור באיזשהו קשר לטרור ומענים אותו כדי שיודה שרצח, הייתי מתנגד לזה; שהרי אם הוא לא באמת אשם ויודה רק בשל העינויים, לא נתפוס את המחבל האמיתי שבאותו זמן מסתובב חופשי לגמרי.
אלא שאף פעם לא שמעתי שלקחו ערבי שלא היו שום ראיות וודאיות שקושרות אותו לטרור ושאינו חבר בארגון טרור ויש מצב שהוא חף מכל פשע ועינו אותו כדי שיודה שביצע פיגוע. המדינה הייתה רועדת אם היה דבר כזה.
ערבים שמענים אותם זה רק ערבים שיודעים בוודאות שיש להם קשר לטרור ושיש מידע שהם מסתירים שחיוני לביטחון המדינה.

לאחר שהם ישוחררו צריך יהיה לדרוש הקמת וועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את התנהלותו של השב"כ בפרשת דומא.

אין צורך לחשוב "אם זה היה הפוך".

הרי כשחוששים שאדם יבצע משהו, משתמשים גם במעצרים מנהליים.

זה דבר מחריד. שלא לדבר כשמתברר שזה בעצם לא פלוני, ועבר נזק שאי אפשר לתקן כמעט. וגם מי שכן - אין עונש כזה בספר החוקים.

יש דעות שהן בעיני חמורות מאד, מסלידות, של "סידור העניינים" באופן פרטי, "במקום" הציבור, כאילו כל האמת ניתנה לכמה נערים - קל וחומר אם הן חלילה מלוות במעשים - ועדיין אין לכך כל קשר להתרת דמם.

כבר ראינו דברים חמורים בהרבה שכתבו נערים ולא רק נערים, מצד אחר של המפה, חבל לחזור על כך. אז לא "מענים" כדי לחסל תופעות-שוליים מקוממות.

ולכן, גם מה שפרסמו כעת איזה סרטון (לא הסתכלתי. לא מסתכל על דברים כאלה), מאיזו חתונה - חמור בעיני לא פחות מעצם הריקוד הדבילי והמגעיל שלהם, כפי שתואר. כי הפרסום הזה לא נעשה ע"י כמה נערים, אלא מן הסתם במכוון כעת, ע"י מי שרוצים לתת חיפוי להתעללויות. כך "מנהלים מדינה"?..  וכמובן במכוון מוליכים שולל, ע"י כך שכולם מזדרזים "לגנות", בלי להזכיר את העיתוי התמוה, או יותר נכון הלא-תמוה, לפרסום, שבא להכשיר שרץ מאורגן ע"י שרץ של שוליים.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.