שיפסיקו להצדיק את כולם בעיוורון!!!!!!!!!!!!!!
אולי לא שמאלנית. אבל יותר מידי מאמינה בממשלה.
לא. השב"כ לא צודקים!!!! ממש לא!!!! וביבי ובנט לא בסדר שהם מצדיקים אותם! צאו מהסרט!!!!!!
ומותר לעלות להר הבית! מזה השטויות האלה??
ואני דפוקית בדיונים והסברים אז אני יוצאת מטומטמת והכיתה שלי עדיין בעד השב"כ, חסרות רחמיםם על אחים שלהן, וחושבות שאסור לעלות להר הבית, ו"מבינות את הרצון של המחבלים לרצוח" ובלהבלהבלה
אוווווווווווףףףףףףףףףףףףףף!!!!!!!!!!!!!!!
ציון חמדתיבס"ד
מה השם של הניק צריך לבטא?
אמונה
שמחה
אמאמאמ.... לוידעת....
בס"ד
אמונתך בלילות
מילה דשטותא
פומבה (סתם כי בא לי
)
בפשטות.
רוני ושמחי
בת ציון
ולא יודעת
אין לי רעיונות היום
אם משהו מצא חן בעיינך תגידי שאדע את הכיוון
בת ציון ורוני ושמחי- יחשבו שקוראים לי ככה...
בפשטות זה חמוד אבל שטחי מדי נראלי.
פומבה
מילה דשטותא- נמ. לא ממש....
אמונתך בלילות- לא חשוך מדי כזה??
איזה אדם שלילי. שוללת את הכל.
מתנצלת.
בס"ד
[קריקט
אבל זה שמור למישי אחרת @פיתה פיתה]
יחפנית?
עיגולי שמחה?
פף
סליחה
אני ריקה מרעיונות |פורש|
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
