היום סיפרה לנו פרופסורית מהאריסטוקרטיה של הפרופסורים בארץ,חסדי הים
שהפרופוסורים של פעם היו הולכים מכות על דעות ותיאוריות מסוימות שגרמו וויכוחים מסוימים. נזכרתי שכבחור קראתי שהרב מבריסק אמר שזה קרה לפעמים בין ת"ח צעירים מסוימים. "ריתחא דאורייתא"!

אוח אני מתגעגע לפעם, שאנשים חיו ובערו עם הדעות האמתיות שלהם, ולא היה פוליטקל קורקט כמו היום.
היום רוב הוויכוחים על שטויות של כבוד וקנאה.

[זו הסתכלות מסוימת, אני מסכים שיש כיוונים אחרים נכונים להסתכל על זה.]
היום גם הפלורליזם הרבה יותר חזק והדעה של כולם "אפשרית"מוטיבציה
ואפילו במדע זה קצת מתערפל. או שפשוט מתעלמים מדעות אחרות, אבל יש פחות דיונים על זה.
אני מסכים על הנקודה של הפלורליזם שגורם, וזה נכנס גם לעולםחסדי הים
התורני. עצם זה שיש רב או חוקר שאומר משהו, אז אתה חייב להתבטל אליו ולקבל את דעתו כלגיטימית, ואז זה מחליש את דעתך.

אני מסכים שצריך לכבד אדם בגלל הידע והמומחיות שיש לו- רב בתורה (אצלו גם שייך קדושה) או חוקר במדע, אבל צריך לשאוף להיות ראוי לגבש לעצמך דעה עצמית שתחיה את זה ויבער בך, עד כדי אפילו תיעוב לפעמים של הדעה החולקת, גם אם אתה ממשיך לכבד את החולק כאדם גדול.

[כך לימדוני הגרא"ס והגרא"ש בתורה והפר"מ במדע, ונראה לי שזאת דרך נכונה.]
יש מצב שגם פעם הויכוחים נבעו משטויות של קינאה וכבוד..dora


אולי. בסופו של דבר קשה להגיע לוויכוח טהור בלי שיהיו הטיותחסדי הים
שכליות שנובעות ממידות לא טהורות או חוסר ידע, אבל נראה לי שככל שיש ירידה בדורות הוויכוחים נהיים פחות טהורים ויותר על שטויות, ופעם זה היה יותר טהור ועל דברים חשובים.
אולי אבל גם אולי אנחנו היום שומעים רק על הוויכוחים 'החשובים'dora

שהיו פעם.. מן הסתם גם היה להם וויכוחים  על דברים פחות חשובים, רק שזה לא תועד.

כי פעם זה היה בעת חקירת תיאוריות חדשות ומדעיותכמעין הנובע
כך שאלו באמת נושאים משמעותיים שעליהם 'מושתת' העולם ובאמת הצורך שהאנושות תבין את התיאוריות הנכונות הייתה קריטית (תיאוריות בכל תחום- אפילו בתחום התעשייה שהביא לשיפור טכנולוגיה).
היום אנחנו בתקופה שכבר כל התיאוריות הבסיסיות והנוסחאות כביכול כבר קיימות ואין להן עוררין, ומכאן הוויכוחים הם נטו נגמרים בדעה לרוב ולא בשינוי תיאוריה או מעשה עולם.
גם היום יש דברים מאוד חשובים ועקרוניים במדע. לדוגמה:חסדי הים
פריצת הדרך ביכולת לשנות גנים, ובדיוק איך להשתמש בזה. [נראה לי קורים לזה Cypher Genomics, או משהו דומה.]

גם מה שהפרופסורית דברה, זה היה על פרופסורים בהיסטוריה, שלא היה כ"כ הבדל למעשה, אבל אנשים ידעו ליקר ולהחשיב את עצם המדע. גם נראה לי שהרב מבריסק דיבר גם על הוויכוחים בגמרא, שלאו דווקא יש להם נ"מ גדול למעשה, אלא התווכחו על עצם ידיעת דבר ה'.
אוקיכמעין הנובע
ומה רע בזה בעיניך? מפריע לך שהם ממש לא נאבקו כל אחד על התאוריות שלו?

וספציפית לדוגמה שאתה הבאת, הכל מבוסס היום על טכנולוגיה כל כך כל כך מפותחת, שפשוט יש הוכחות חותכות לכל דבר- ומכאן יש הרבה הרבה פחות וויכוחים על תיאוריות חדשות.
1.פשוט יש צד שבי שמתגעגע לפעם, שכל מה שאדםחסדי הים
למד ופיתח תיאוריות ודעות, זה בער בו בצורה חזקה, וזה נהיה חלק ממנו, אפילו דברים פעוטים, בגלל שהם החשיבו את הידע עצמו כדבר יקר.
[קצת הקצנתי, אבל זה כדי שתביני. סתם הבעתי געגוע שלי, ואני מבין שיש צדדים אחרים להסתכל על זה.]

2. גם היום שיש יותר דיוק. לא הכל ברור, ויש וויכויחים מאוד מאוד חשובים. לדוגמה שהבאתי: הם ניסו את זה בגנים של חיות, ולא ברור כלל עדיין שזה יועיל לבני-אדם, ואולי זה יזיק, ואני יכול להביא דוגמאות מעוד המון תחומים.
הבנתיכמעין הנובע
באמת יש בזה משהו יפה.
בכלל כל התקופות שהיו פעם, אם היו נותנים לי לחזור לשם הייתי שמחה. היו עוצמות אידאלים ואמונות חזקות הרבה יותר, הם ממש חיו את זה וזה היה אויר לנשמתם. היום בקושי...

אבל סתם הערה קטנה- אני פחות מסכימה עם זה שאדם צריך להיות שלם עם עצמו עד כדי כך שיגיע לשלב אפילו של תיעוב דעות אחרות, אחרי הכל זה בני אדם..
כן שיהיה בטוח בעצמו ויוכיח את דעתו לעיני על וילחם בה- וזה באמת חשוב, ניתן גם ללמוד מההיסטוריה שאם אנשים היו נלחמים יותר על דעתם היו נמנעים אסונות היסטורים, אבל לא לרמת תיעוב, כי יתכן גם שהוא טועה.
תלמידי חכמים שבבבל.מישהו10

 

פוליטיקלי קורקט זאת מחלה ידועה ומאוסה, אבל זה לא בהכרח קשור לזה.

צודק! לפעמים הנעימות בא מטוב. כמו שציינת בבלי סנהדריןחסדי הים
כד.: " 'נועם'- אלו ת"ח שבארץ ישראל שמנעימין זה לזה בהלכה".
לא הייתי חוזרת לעברחיה רוזאחרונה

עם כל הכבוד לאידאולוגיות

 

א. כמו המוסלמים היום, גם אז נהרגו המונים בשם האידיאולגיות הבוערות. רק שא לא רק האסלאם היה בקטע.

 

ב. נהרגו וסבלו עוד המון אנשים בגלל כבוד ועוד שטויות שהם לא אידאולגיות. הם לא הלכו מכות רק על מדע. גם למות בדו קרב זה היה עניין של כבוד וחוקי לגמרי.

 

ובינינו, אנשים דתיים היום גם מאוד אידיאולוגים. מספיק לקרוא כאן דיונים בנושאים כאלו ולראות כמה אנשים אכפתיים. 

אם זה קיים גם אצל לא דתיים אז אין למה להתגעגע.

ואם לא קיים אצלם, עוד יותר טוב. שלא יהיו מחוברים לאידאולוגיות סתמיות. שיהיה יותר קל להם להיות פתוחים אח"כ לתורה..

עשיתם אקזיט של 100 מיליון דולרזיויק

מה הלאה בחיים?

תנסו להרוויח יותר?

תשבו במנוחה על התורה ועל העבודה?

תשקיעו במשהו טוב לעם ישראל?

אמתין עד סוף התוארבין הבור למים

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

למה לך תואר?זיויק
נוח להיות בתוך מסגרתבין הבור למים

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

קודם כלנקדימון
קרן מלגות לתחומים בהם אני רוצה יותר בוגרי ישיבות רציניים - שישבו ברצינות והתאברכו ואז החליטו ללכת לעולם המעשה - כדי שישפיעו במדינה. הייתי רוצה לסנות קרן שתהיה מסוגלת לספק להם תמיכה משמעותית כדי שילכו דווקא ללמוד תואר בלי (כמעט) דרגות פרנסה.
מסקרןזיויק
מה היית רוצה שילמדו לעשות? או להיות?
להשקיעמשה

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.


בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

חכה מועילה בטווח הרחוק לאדם עצמו יותר מדגנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ה' בשבט תשפ"ו 8:43

לא? 

ברורמשה

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

 

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

התכוונת: לתת חכות ולא דגיםזיויק
נכון. טעות.משהאחרונה
כולם צדיקים פה?צאט
או שמישהו ראה הכוכב הבא?
הטלויזיה דלקה ברקע. ראיתי בערך חצי מהגמרפ.א.אחרונה
לא אהבתי את הביצועים 
עזרה!צאט

היי חזרתי לכאן אחרי שנה שלא הייתי פה🙂‍↔️

ובאופן אירוני הסיסמה הייתה שמורה לי אבל לא היה לי מושג מה השם משתמש😅 (די מצחיק שאדם לא זוכר איך קוראים לו אבל כן זוכר של אחרים)

כמובן שאין איך לאפס שם משתמש..

קיצור יש למישהו רעיון איך למצוא?

או שאולי אני פשוט יתחיל מחדש ותכירו את אני של עכשיו🙂

עדיף לפתוח דף חדש…פ.א.אחרונה

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אםרועישםטוב

אם מישהו מטייל ומוצא פסל מלפני 3000 שנה, האם הוא צריך לנתץ אותו או למסור אותו לרשות העתיקות?

לתת השתחוויה קטנהצדיק יסוד עלום
במובן סמלי מסורתי
ברור שבכך יש איסור חמורארץ השוקולד

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

🤭טיפות של אוראחרונה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

לא זוכר. אבל לזכרוני גם אםקעלעברימבאר
גוי פוגם פגימה קטנה בפסל כדי לבטא שהוא לא מאמין בע"ז הזאת, אז הוא כבר יצא מכדי ע"ז ומותר בהנאה ליהודי.


חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

ברור שמותר לנפץ עבודה זרה שהיא לא שלךאדם פרו+

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."


יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.


אתה מערבב שני נושאיםשלג דאשתקד

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

שאלה מעניינתנקדימון

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א


על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.


צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

לא כדאי ללמוד הלכה מפורומיםטיפות של אור

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

אולי הישראל לא השתמש לפולחן?!נקדימון

זו אמירה מאוד מוזרה.

 

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

השאלה אם אתה קובע לפי חזקה או סברה.קעלעברימבאר
השאלה אם סתם פסל שנמצא מה חזקתו.


אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

הוא כותב שהחוקרים אומריםטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ב' בשבט תשפ"ו 18:14

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

 

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

השאלה אם בהלכה הולכים לפיקעלעברימבאר
המחקר. והשאלה איך נקבעת חזקה.


אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?


למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

את השאלות אנחנו יודעיםנקדימון
אם אתה רוצה להוסיף משהו לדיון, תביא תשובות
אולי בבית שנינקדימון
אבל ממצאים בבית ראשון בוודאי יהיו עבודה זרה גמורה.


אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

בכל זאת מצינו פסלים לנוי בבית ראשון, למשלקעלעברימבאר

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.


גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

הדיבור שם (של החוקרים) הוא גם על בית ראשוןטיפות של אור

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

 

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

נדמה לי שיש סיפור כזה בגמראשלג דאשתקד
על רבן גמליאל, שגרם לכך שהפסל יהיה של גוי והכריח אותו לבטל אותו.
יום המחרת שלכם - ראש חודש שבטזיויק

תרגישו התחדשות? או שגרה משעממת?

מה עושה את ההבדל?


אה.. וחודש טוב! 😊

בא לי לקנות ראש דשאהרמוניה

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

ראשת? נשמע המצאהזיויק
סתם אני אומרת בגלל כל הדיוניםהרמוניה

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

 

כן ראשת זה חארטה..

אפשר לומר ראשת. מלשון ראשה. כמו אבן הראשהקעלעברימבאר
לא שמעתי על זההרמוניה
נראלי המצאה של שמאלנים ממשזיויק
ראש מדשאהקעלעברימבאר
אניoo

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת


בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

מרגשזיויקאחרונה
הייתם מוותרים על הקשיים שעברתם בחיים?זיויק
על מה שזה בנה בכם? לימד אתכם?
תיאורטית לאנוגע, לא נוגע

אבל למעשה בד"כ הדרך הכי טובה להשתנות זה ע"י ייסורים, הם הכי פותחים את הנפש והכי מפתחים אצלנו עומק רגשי ואמוני.


אבל יש דרך נוספת. ללמוד להקשיב ולהרגיש את העולם. להרגיש שאתה חלק ממשהו ענק-חלק מהבריאה של ה', וגם חלק מעל ישראל, ואז יוצאים מהאגו ואין כ"כ צורך בייסורים.


"לא הן ולא שכרן" לענ"ד זה לא רק בגלל הקושי שבייסורים, אלא גם בגלל האמת שהם מכסים-שראוי שהעולם של ה' יהיה מושלם, בפרט כלפי אנשים שמחוברים אליו.

חשבתי השבוע שזו הנקודה של שבט בנימין- נס בשביל הטבע, בשביל שהטבע יהיה שלם כי ראוי שהבריאה של ה' תהיה שלמה. וזה סוג של חיבור בין קדושת הטבע (נס בתוך הטבע) לקדושה שמעל הטבע (נס ששובר את הטבע). וזו מעלתה השלמה של א"י שהתבטאה בניסי כיבוש נחלת שבט בנימין ובמקדש ובפרט בקודש הקדשים. וזה שייך כמובן רק למי שמחובר לכלל באופן מהותי, ולמי שמפריעים לו הייסורים בעיקר בגלל האמת שהם מסתירים ולא בגלל הסבל שלו.

מה הלוז שלכם במוצאי שבתות של חורף?זיויק
זה יוצא חצי יום לפעמים.
זה ברכהפצל🤫

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

יפה ממשזיויק
תודה רבהנחלת

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

השאלה שלךנחלת

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

אה פספסתי טיפהזיויקאחרונה
חח

אולי יעניין אותך