כאלה אפסים. ונרמסים
חשים את עצמם מבשרי הלאמיות אבל עם אפס בטחון וכבוד עצמי.
עלק גאווה. רפיסות זועקת.
מקדשים שברי פרטים. זה כבר נהיה צורת חיים החשיבה המתמסכנת הזאת.
גלותיים. שלא יעזור להם כלום. עדיין בדמות היהודי הפחדן והנרמס.
לא מעזים להרים ראש, להיישיר מבט, לזקוף קומה.
מתנצלים אפילו על עצם קיומם.
אפס שאיפה להתקדמות, תקועים בבינוניות
ורפיסות. כמה רפיסות.
חשים את עצמם מבשרי הלאמיות אבל עם אפס בטחון וכבוד עצמי.
עלק גאווה. רפיסות זועקת.
מקדשים שברי פרטים. זה כבר נהיה צורת חיים החשיבה המתמסכנת הזאת.
גלותיים. שלא יעזור להם כלום. עדיין בדמות היהודי הפחדן והנרמס.
לא מעזים להרים ראש, להיישיר מבט, לזקוף קומה.
מתנצלים אפילו על עצם קיומם.
אפס שאיפה להתקדמות, תקועים בבינוניות
ורפיסות. כמה רפיסות.


