ואהבה של הלב
ושמחה וריקודים
וגוף
ומילים קצת שגויות
כואב לי הראש. המיגרנות משגעות אותי.
הבדידות התמידית הזו גורמת לי ללכת לישון בשבע וערב.
אבל בסופו של דבר מיטה היא המקום הכי בטוח. והיא התרופה לעיניים שורפות וכאבי בטן, לצוואר תפוס ומיגרנה.
ולזכרונות כאלו שכבר לא שולטים באף אחד, אבל כשהם צפים הם בכל זאת מסחררים קצת.
ורצון לברוח אל מקום אחר. שאין מחלוקת, הוא לא טוב.
ולדעת שזה לא יהיה, פשוט כי לא.
ונסיונות מטומטמים של כלום.
ואיכשהו, עם הכל, אין אפילו טיפה אחת של ייאוש.
כי נכון שלעולם לא אהיה הכול, ולצערי לא נולדתי מלכת אנגליה. אבל משהו יהיה לי.
עכשיו חושך. הלוואי שמישהו ידבר איתי קצת פתאום.
לילה טוב.

- לקראת נישואין וזוגיות