עבר עריכה על ידי נדנדה כתומה. בתאריך ט"ז בטבת תשע"ו 00:28
נמאס לי לקושש חיבוקים.מנדלות זאת אהבת חיי
מיצפטל זה נהדר. אבל רק פטל ענבים. זה פחות בריא ממים אבל זה גורם לי לשתות ולשתות זה חשוב במיוחד עכשיו.
אכלתי היום גם שטויות וגם אוכל אמיתי. אני לא בטוחה אם זה יותר טוב מלאכול רק שטויות.
הסיכומים שלי היום לא היו בכלל. כאילו.סיכמתי בשיעור אחד אבל זה היה סיכום גרוע.
ככל שאני ישנה יותר אני עייפה יותר. זה לא הגיוני בכלל.
בא לי חבילה של 24 צבעי עפרון. או של 36.
הרגע הרצפה בלעה לי את הסלוטייפ.
לא עשיתי היום כלום ממה שרציתי.
בעצם בא לי להמשיך.
בא לי לנגן אבל אני לא מוצאת שירים.
חזרתי ללימוד יומי אחרי כמה ימים שלא.זה טוב.
מי רוצה דייט איתי בשלישי בערב?אבל רק בנות.
אם הדמעות האלה ייצאו זה לא בטוח כזה גרוע.
היום כתבתי סיפור.ואז גם פרסמתי אותו.
אני לא יודעת.
טוב שלפחות מקום אחד במדרשה הזו הוא יחסית לבד. אפילו שקר כאן מאוד.אבל הקפוצ'ון החדש נוח לי ואני לבד עם המחשבות ועם ה' וזה טוב.
אולי אני אעלה להתקלח ולישון וזהו.כבר מאוחר מידי.
היו שלום.
הלב הזה כל פעם מחדש הוא נשבר