אני חושב שבכל הנוגע לבין אדם וחברו, כשאתה עושה משהו בשביל מישהו או משמח מישהו, אתה מקבל מזה הרבה מאוד סיפוק.
גם התבודדות יכולה לתת אושר (אתה ממש מרגיש שהקב"ה עונה לך על כל מה ששאלת אותו)

מצוות ציצית. אני כ"כ אוהב לברך על טלית קטן

(הציצית הרגילה שמתחת לבגדים)

וגם, ריקודים בשמחת תורה ובפורים.

ויש גם דברים עמוקים יותר... אבל זה ברובד הפשוט

אחח.. לכמה דברים טובים זה מביא..!

ברוך ה'

תורה גם במובנה הרגיל, ובייחוד בסגנון של חקירת והתעמקות באלהות.

את מסומנת כעת כחשודה כפצל"ש שלו...

עכשיו עוד נחשוב שקמה לך עדת מעריצות...

ואגב, אני ממש  לא צריכה מעריצות, לא הקטע שלי...

אמנם לא מחוייבות, אבל בלי ספק זו מצווה גדולה!!

ודווקא כן מחוייבות ללמוד את מה שצריך לחיים- הלכה, אמונה.. וזה בד"כ ממילא מה שלומדים.

(ואני ממש מסכימה שזו מצווה משמחת)

סליחה, טעיתי. לימוד לשם הלימוד (לאחר שכבר יודעת את כל מה שנוגע לחייה ברמה מספקת) הוא לא מצווה, אבל כן זכות (אולי זו מחלוקת, אבל כך אני יודעת)

את אוהבת אמונה?! נו אז אחלה!

אחח איך אני מזדהה..

(שונאי הניצלושים מזועזעים ממנו)

חח איזה דמיון פורה

בתיאבון וזה..

 |ממשיכה לנצלש|

אז לא נחשב..

מעדיפה את המניע הטבעי?

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=1234

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=10798

"הכל סובב את האשכנזים". 

כל דבר שמשמעותו יציאה משגרה

נו ויש עוד.

מה שנקרא אקטואלי

"הכל סובב את האשכנזים". 

"הכל סובב את האשכנזים". 

נו, ומה איתך?

"לולא תורתך שעשועי - אז אבדתי בעניי".

גם עזרה לזולת, בגוף, בנפש ובנשמה, מוסיפה הרבה כוחות ושמחה!!

(אם לא הייתי שמחה במצווה אני חושבת שלא הייתי מקיימת)

תפילה לדוג' חוץ מזה שזו מצווה, היא גם ממש עוזרת בפריקה ובעצם דיבור עם אבא ששומע אותך.

שבת- מה יותר יפה משבת???

וככה נראה לי רב המצוות שאנו חיים איתן. אולי קל לי יותר כי נולדתי לצורה הזו..

 כל מצווה שאני קולטת שהצלחתי לעשות אותה כמו שצריך..

ובמילים אחרות-

"כל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא."

(משנה, סנהדרין ד ה).

להציל חיים משמח ומספק בצורה שא"א לתאר.

2 ניחושים...

אגב, כתוב "נפש" ולא "יהודי". משמע שגם גוי. 

(לכל הקמים על אירגוני רפואת החירום שמעניקים סיוע גם לערבים/אתיופים בארץ ובחו"ל...)

אמן על הכל.

ולפני סרטן יש הרבה מחלות שצריכות פיתרון.

נפש יש גם בגוי.

וזה לא סותר.

להציל יהודי זה שתיים במכה אחת..

הרמב"ם במקרה הזה חולק עליך.

אבל באמת יש לזה גירסאות שונות.

כי בוודאי ובוודאי שלפי ההלכה היהודית אסור באיסור חמור לטפל במחבל וצריך לתת לו למות

אז בחיים לא הייתי הולך ללמוד אצלך.

זה נקרא לעשות שטויות?!
במדינה נורמלית היו מעיפים מהמקצוע את כל מי שמוכן להגיש סיוע רפואי למחבל.
הלו! לאן הידרדרנו?!
גם להיטלר היית נותת סיוע רפואי?! אין גבולות?!

גם אני חושב כמוהו. אז מה? גם אני פצל"ש של יונתן???

איזה הצדק יכול להיות להעיף בן אדם בגלל שלא גילה רחמים כלפי מחבלים ארורים?!
וחוץ מזה, כמו תמיד, את אף פעם לא טורחת לגלות שום דבר.
מה את מדברת באוויר כל הזמן? פשוט תגידי מה המקצוע וזהו

מי זה בכלל יונתן?

בנתיים זה לא באופק.

אולי.

ואולי לא.

כל עוד לא שללתי ולא עניתי בחיוב א"א לדעת.

זו הייתה שאלה רטורית.

יש אלפי מתנדבים פרוסים בכל הארץ ובאירגונים שונים.

מד"א הינו גוף רפואת חירום אחד בתוך מכלול שלם של מערכת רפואת החירום.

עוד לא שייכתי את עצמי לשום אירגון כזה או אחר. והמצב לא הולך להישתנות בקרוב...

ישנם אירגונים נוספים השייכים למערך רפואת החירום שכלל לא הזכרת, מבניהם 'טרם' וכדומה.

בנוסף- הצלת חיים זה לא רק צינתור או החייאה.

גם לתת תרופה ב1 בלילה לתינוק שצורח מכאבים בעיקבות דלקת אוזניים (חריפה) זה הצלת חיים.

במצב חמור מחללים שבת. גם אם מדובר בדלקת גרון/כווייה/פצע וכדומה.

ואם ואם ואם...

אנשים בדיכי שאתה מעלה להם את המצב רוח עם מילה טובה / חיוך.. (: 

או שהגננת שלי הייתה ממש דפוקה

זה משנה המון.

אישית נראה לי שהמקור היה דווקא 'מישראל', וניסו לצנזר את זה.

כמו בעלינו לשבח, שבחלק מהנוסחים מחקו את הקטע של 'שלא עשנו כגויי הארצות'.

"הכל סובב את האשכנזים". 

"הכל סובב את האשכנזים". 

אבל אני שונה, את מצות דיאטה אני לא מקיים

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל