בזבזתי על זה יום שלם.

קצת הרווחתי.

למדתי תנך עם בן-אדם שפיץ.

ראיתי את שלמה משתחרר.

אודס אמר לאחותו להגיד לנו שהוא ראה אותנו ושזה חיזק אותו.

זה עיקר הרווח...

צעקנו גם לכל שאר העצורים.

לצערינו המצב של עמירם לא טוב..

יום ראשון כתב אישום על דומא.

גם אודס לא טוב,

אבל יותר טוב..

כתב אישום ביום ראשון (או שני) על חמש תיקים.

אולי מעורבות בדומא

אבל לא דומא.

שחור משתחרר מחר בעז"ה.

ינון ובנגוסי פגשו עורך דין.

המצב שלהם לא מרנין

אבל חוננו אופטימים.

הם שותקים.

עצורי החתונה זה הזוי.

חלקם עדיין עצורים.

רק שלא יעצרו אותי.

לא עשיתי כלום.

אבל זה לא מעניין אותם,

כבר עצרו אותי פעם למרות שלא עשיתי כלום.

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול