אני מציע לך להיזהר בדברייך, את מתעסקת עם הגורמים הלא נכונים.

אני בעצמי ירושלמית

בימים הראשונים היה באמת גרוע, 

ואז כשהתחיל זמן חורף, ב"ה יש הרבה יותר רגיעה. 

זה נכון, מבינים שבאמת ה' שומר 

אבל לא רק בתור ידיעה שכלית. אלא באמת בעומק ההרגשה

הנה חבר של אח שלי הלך לכתל דרך שער יפו כמה שעות אחרי שנהרגו שם שתי אנשים בפיגוע דקירה, הי"ד. 

שאלו אותו אם הוא לא פוחד. מה הוא אמר? 

שהוא גר ברחוב ירמיהו וגם שם היה פגיעות, ואף אחד לא שואל אותו האם הוא לא פוחד לצאת מהבית...

הלכתי בשבת (שבוע שעבר) לכותל עם חברה,  

וגם לקבר דוד

ברגל !!! חחח

ואני לא מפחדת ללכת לשם, כן גם ברגל!

ובתקופה שהלכתי (שהיו פיגועים כל יום וכו'...)

מאוד היה ליל עצוב לראות שהכותל שתמיד בערב ר"ח עמוווס, מלא באנשים

כמעט ריק!

חבל להראות לערבים שאנחנו מפחדים...

יצא לי המון להיות בירושלים וגם בקבר דוד ומיד אחרי הפעם האחרונה שחזרתי משם

היה את הפיגוע של הזוג הנקין ומשם זה רק הדרדר..

פחד? כן הוא קיים ..

זה יותר בקטע של לא להכנס לגוב האריות ...למה לי ללכת לשם לשם בילוי? נכון זה להפסיד את הכותל וכל זה..

ואני גם ממש אוהב את העיר העתיקה , ואפילו תכננתי לעבור לשם לקבע..אבל מאז הפיגועים הכל בוטל עד להודעה חדשה מבחינתי...

כשאתה רואה את אחד הפיגועים האחרונים בידיוק במקום שעד לפני חודש אתה ואחותך צעדתם

ונרצחים שני אנשים ..ובכלל ללכת ברחובות שם עם תחושה כזאת שאתה כל שניה צריך להיות ערני ולבדוק מי הולך לידך ..או לבדוק שאיזה מכונית לא מאיצה פתאום ועל האצה שלה אתה תופס מרחק ..זה מוציא את כל הכייף מהבילוי ..

האווירה שהיתה עד עכשיו רוחנית וגורמת התעלות הפכה לתחושה של פחד ממה יקרה עוד מעט..

קבר דוד זה בערך דקה וחצי או שניים מהכותל ..וזה ברגל ..אולי 3 דקות ברגל

אז יותר מסוכן זה לא..אני לא יודע מה קורה שם עכשיו ..

לפני הפיגועים נדמה לי שבדרך לשם לא היו כוחות ..

נסעתי עם נהג מונית ערבית מליד הכניסה לכותל , לא היה חכם מצידי כל כך בהתחשב שאפשר להגיע לשם די מהר אבל הוא ניצל את זה שלא ממש ידעתי את המרחק הסביר כי זו היתה הפעם הראשונה שביקרתי שם (אגב ממליץ זה חוויה)

כשהולכים לכותל גם אם זה עם חבר/ה זה עדיין לא לשם בילוי, 

בהליכה לכתל יש מטרה, ואני ממש לא חושבת שזה להיכנס ללוע הארי,

אפשר פשוט לא לעבור דרך השוק, אלא דרך הרובע היהודי, יש שמירה ב"ה

חח אני מאשרת לעבור לקבע...

גשם שוטף, שלוליות, נהגים מגששים את דרכם בחשכה...

כל אלה^^^ ועוד הינם מתכונת מס' אחת לתאונות דרכים וכיוצ"ב.

אז מה..?

החיים ממשיכים ואיתם ממשיכים הלאה.

היום זה גשם, מחר זה שלג ושלשום זה היה ערבי עם סכין.

בחוץ יש מיליון ואחת סכנות.

אפשר להסתגר בבית כל היום. וזה לגיטימי והגיוני.

אבל לא מציאותי.

במציאות ממשיכים לחיות את השיגרה ה(קצת פחות) משעממת.

עושים את מירב ההישתדלות. מתמגנים כמו שצריך.

ואם קורה משהו- אז עוצרים לרגע את שיגרת החיים, מפיקים את הלקחים וממשיכים הלאה.

אבל בגלל שאין לי מה לעשות שמה.

במידה ואצטרך אין לי שום בעיה

מסתובבים שם ברחובות מלא מלא מאותם אנשים

אין יום שאני בירושלים ואני לא נתקל לפחות באחד מהם

נו, חברים ששואלים אותך מה נשמע ומה אתה עושה בימים האלה

ונו אתה עדיין עובד בעבודה ההיא ועדיין לומד פה ושם

ואתה חייב לתת להם דו"ח שלם ומפורט

ועד שזה נגמר אתה הולך שתי מטר בתחנה מרכזית

והנה עוד אחד ושוב התחלנו...

נשק בשלוף , רכב האמר ממוגן וחסין ירי ,

וגז מדמיע בכיס?

אני ממש מפחד לנסוע לשם כל עוד המחבל לא נתפס.

אבל לא בגלל המחבל ימ"ש
אלא בגלל כל הבוהמה ששם
ובגלל החום הרב שיש שם!


אני איש של חורף - ובהרים!

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.