קרבתך וקרבת הים

בהנהלת: ענבל

מכתב פתיחה

קרבתך וקרבת היםריעות.

גזלו את שנתי
נשמת אפך נשבה מן הים
ותחדור מנוחה אל ביתי

וגלים בדוכיים
עולים בבכיים
ממרומי אהבתי
בואי כלה

איך אסגור את חלוני ואת יחפה?ריעות.

רוצה עוד וזה לא נגמר
כי כשהיה לי את הכל הרגשתי שום דבר
נתתי את מה שרק אפשר שיראו אותי שישמעו אותי שרה

ולעלות כמו ציפור אל שמשריעות.

כשאמילי שואלת אותי על אהבה
אני מצטטת שורה של עמיחי על מה זה אושר
היא תמיד אומרת זאת לא באמת תשובה
מילים של אחרים כבר לא עושות עליה רושם

כולם הם כמו הגשםריעות.

חושך. לא ראיתי כלום
עיניים זרות עיבדו נתונים.
ניסיתי להפוך את עורי.
אבל האור שבפנים דמה מדי לשלי

אני לא אפסיק לרצותריעות.

יהיו אלה ימים בהירים.
חייך ותמצא חברים.
תבחרו כל יום על מה שרים.
נעים.

תראה עוד תבחר בטעות.
תאשים את הזמן ותמות.
רק אתה קובע איכות.
נכות.

מה ידוע על היום הזה?ריעות.

אתה שוכח לנשום.
בוגד בחלון. עומד במקום.
נותן למוח להתפזר. לא מתחבר.

אתה מוכר את עצמך. אתה לוחץ על כפתור.
סותם את החור.
מכונית, בית, אישה יפה.
מתי בפעם האחרונה דיברת עם הלב שלך?

להתקדם תוך כדי תנועהריעות.

הלילה,
מצאו רסיסי כוכב נופל.
איך אתה לא מסתכל מעבר לצד האפל?

הלילה,
עטף את עיניך צל שחור.
פתי, ביישן וטהור. רצית לעוף כמו ציפור.

הכל עומד במקום, הזמן ממשיך ללכת.ריעות.

דור שלם דורש שלום.
תנו לצה"ל לנצח.
עם חזק עושה שלום.
תנו לצה"ל לכסח.
אין שלום עם ערבים אל תתנו להם רובים.
קרבי זה הכי אחי.

כמה רוע אפשר לבלוע?ריעות.

והיא רק רצתה לעוף, להניח לטירוף
שלא עוזב אותה לרגע. אפשר להשתגע.

והיא רק רצתה לעוף, זה השתלט כמו כישוף. מחר זה יישכח. הלב יסלח, הלב יסלח.

והשמיים, אין להם סוף.ריעות.

וילדה על החוף לקצב רוקדת.
וסירה בליבה עולה ויורדת.
בחכה מחכה בשקט עומדת.
במימיו, עד אליו.

והים מכה את גליו.ריעות.

עבר עריכה על ידי ריעות. בתאריך כ"ב בטבת תשע"ו 09:40

בוא נפזר את מסך הערפל.
בוא נעמוד באור ולא בצל.
עד מתי נמשיך לברוח אל משחקים של כוח?
מותר לך לבכות לפעמים, כשמשהו נשבר בך בפנים.
ספר לי קצת על רגעי הפחד.
קל הרבה יותר לפחד ביחד.

וכשרוחות קרות יסערו בחוץ אשלח בך אש חמה.ריעות.

הימים חמים, אבל בלילה קר.
כל השכונה ישנה אבל אתה נשארת ער. האם אתה זוכר?
שמיים מלאים בכוכבים, חוזרים הביתה רטובים.
עם נעליים נשכבים על המיטה.
ואתה קטן.

פיז'ו 92, וחופש ממלא את העיניים אל תסגור.ריעות.

סופות מתוכי ומחוץ מוטטו את קירות הבית, ואת מתוכי זרמת מפוזרת וחזרת עייפה ושותקת.

לא אבקש דבר.ריעות.

אני רואה אותך יושב בלי להדק ת'חגורה.
אולי נתרסק, לא תישאר לך ברירה.
יהיה לך תירוץ כזה נעים ונוח לרוקן את הארון בלי להביט בי ולברוח.

וכבר כמה חודשים אתה קשה אליי כמו אבן.ריעות.

מה התכלית של זה הכאב?
אם לא לנענע לי את הלב ששקע בתרדמה וזה זמן רב שלא החסיר פעימה.
למה בעטני זה הקלון?
רק לנפץ בי את הדמיון שאני מין כל יכול. נוח לסלוח, נוח למחול.

לב העולם, אתה שומע?ריעות.

אם היינו בתוך מיכל זכוכית וודאי היינו רגישים תמיד.
אולי היינו נזהרים יותר לא להישבר, לא להישבר.

אבל אנחנו כאן, לא בשום מקום אחר.ריעות.

בן לו היה לי, ילד קטן.
שחור תלתלים ונבון.
לאחוז בידו ולפסוע לאט לאט לאט בשבילי הגן. ילד קטן.

אורי אקרא לו, אורי שלי.ריעות.

קצב בהלכתה.
קמט בשמלתה.
הם שיעידו הם שיגידו שדבק בה טעם האהבה.
עשב בשיערה.
ושתי עיניה גם מספרות עליה שהיא באה מאהבה.

ריח, שדה פורח, ומשפתיה עולה ובא טעם.ריעות.

זיהיתי את רוב השירים בכותרותמשה

אבל לא את כל השירים בתוכן, מה זה אומר?

שאתה מכיר בעיקר את הפזמונים?ריעות.

מכיר יותר שירים ישנים, מאשר חדשיםמשה

כמה זה ישנים?ריעות.